נאנג'ונדאייאק קיי מבנגלור (הודו) בנה רכב אישי המונע באוויר כמענה אפשרי לבעיית האנרגיה בעיר, במדינה ובעולם. כדי לבנות את מכונית חלומותיו, הוא הרכיב מנוע של מכסחת דשא מחומרים שמצא בזבל והמיר את הסוללה הנטענת באוויר דחוס המספק חשמל למנוע באמצעות מתקן המרת אנרגיה פשוט.

אין תמונה
סגוואי לעניים: מכונית האוויר ההודית

המכונית מורכבת למעשה משלדה, ארבעה גלגלים, קומפרסור אוויר ומנוע מאולתר, ואם מרכיבים דינמו על הרכב המאולתר, הוא מסוגל לנסוע במשך 25 שעות. על מהירות וכושר עבירות אין מה לדבר, אבל בזמן-הודו הוא עומד בקצב.

מכוניות חשמליות כיום פותרות רק חצי מהבעיה, כי הרי במדינות רבות, החשמל מגיע מתחנות כוח מזהמות השורפות פחם, דלק פוסילי או גז טבעי. הגאוניות של הרכב היא בפשטות שלו, ומי שהיה בהודו יודע שיש דבר אחד שהם לא עושים אף פעם – זורקים משהו לפח.

עכשיו צריך רק למצוא איזה סטלן שיביא את זה לארץ ואולי בקרוב נתחיל גם לראות את העגלה, נטולת הצמיגים והפאסון, הזאת ברחובות תל-אביב. ובלי קשר, סחתיין על החוש האופנתי וההתאמה של העניבה לגלגלים.