אלברט איינשטיין
חכמים כמעט כמוהו

עצרו רגע וחשבו: מתי בפעם האחרונה קראתם ספר? מתי למדתם משהו חדש? ומתי הקדשתם זמן רק למוח שלכם? אצל רוב האנשים, למידה מפסיקה מתישהו בגיל התיכון. אנחנו שקועים בחיינו, בעבודה, בילדים ולא תמיד מנצלים ביומיום את האיבר הכי מדהים שיש לנו - המוח. רובנו מתעצלים לחשוב ורק רוצים "לכבות" את המוח ולראות קצת טלוויזיה בסוף יום עבודה. אבל מחקרים מראים שככל שהמוח שלך פעיל, כך הסיכוי לחלות במחלות כגון דמנציה ואלצהיימר יורד משמעותית בזקנה. בנוסף, אנשים עם מוח פעיל הם לרוב בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר, יצירתיים, בעלי יכולת לפתרון בעיות וגם הרבה יותר מאושרים.

אינטליגנציה היא לא בהכרח משהו שנולדים איתו ונשאר קבוע. המוח איתו אנחנו נולדים הוא רק נקודת ההתחלה, ואפשר בהחלט להשתפר. אז מה כדאי לכם לעשות כדי "לאמן" את המוח ולהיות חכמים יותר?

ספרים שבוע הספר (צילום: Thinkstock)
העשירו את השפה | צילום: Thinkstock

1. למדו שפה חדשה או העשירו את אוצר המילים שלכם

למידת שפה חדשה לגמרי כמבוגרים היא דבר קשה ומורכב למוח שלכם. מחקרים הראו שכשמכניסים אנשים לסריקת FMRI בזמן לימוד שפה חדשה, כמעט כל האזורים במוח "נדלקים". כלומר, המוח מקבל משימה חדשה ומורכבת, וכתוצאה מכך הוא בונה תשתית חדשה לגמרי כדי להתמודד: זרימת הדם למוח מוגברת וקשרים חדשים בין תאי מוח נוצרים. כלומר, המוח ממש משתנה כשאנחנו לומדים שפה חדשה. לכן זה לא מפתיע שאנשים שלומדים כמה שפות זרות במהלך חייהם הם בעלי סיכוי נמוך לבעיות זיכרון ובעיות קוגניטיביות אחרות.

ריצה (צילום: Stigur Karlsson, Istock)
איזו ריצה לא תזיק | צילום: Stigur Karlsson, Istock

2. אכלו בריא ועשו התעמלות

זה אולי נשמע טיפשי, אבל הדברים שאתם מכניסים לגוף שלכם משפיעים גם על המוח שלכם. אולי תופתעו לשמור שהמוח שלכם שמן: חלק גדול ממנו מורכב משומנים וחומצות שומן. רוב הסיבים העצביים שלנו עטופים בחומצת שומן שנקראת מיאלין והיא חלק חשוב מאוד בתפקוד מערכת העצבים שלנו. לכן מחסור בשומן בדיאטה שלנו, ובמיוחד חומצות שומן מסוג אומגה 3, יכול להביא לתוצאות הרסניות על המוח שלנו ולגרום להפרעות התנהגות, אלימות, דיכאון ליקויי קשב ועוד. במחקר שפורסם ב-2003 נשים הרות חולקו לשתי קבוצות. אחת מהקבוצות נטלה שמן דגים במהלך ההיריון וההנקה, ואילו הקבוצה השנייה נטלה שמן תירס. לאחר כ-4 שנים נבדקה רמת המשכל של הילדים ובריאותם. נמצא כי הילדים שאמהותיהן נטלו שמן דגים היו חכמים יותר ובריאים יותר באופן כללי.

בעבר הדיאטה שלנו הייתה מלאה באומגה 3, אך המעבר לדיאטה מודרנית צמצם משמעותית את חומצת השומן החשובה הזאת בגופינו. אז מה כדאי לנו לאכול? דגי ים צפוניים כגון סלמון וסרדינים עשירים באומגה 3. בנוסף ניתן לקבל אומגה 3 מאגוזי מלך, זרעי פשתן וזרעי צ'יה. אומגה 3 רגיש לחום, ולכן מומלץ לאכול את מאכלים אלו לא מבושלים או קלויים.

בנוסף, להתעמלות, במיוחד התעמלות אירובית, יש השפעה חיובית על האינטליגנציה: ספורט גורם לצריכת חמצן מוגברת למוח ולשחרור הורמונים חיוביים. מספר מחקרים גילו שאנשים שהחלו לרוץ שיפרו משמעותית את יכולתם במבחני זיכרון, היו מאושרים יותר ושיפרו תוצאות במבחני אייקיו.

בחורה ישנה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
עוד כמה שעות שינה ואתם מסודרים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

3. לכו לישון ועשו מדיטציה

לא סתם יש את האמרה השגורה "תן לי לישון על זה". שינה טובה היא חשובה לגוף שלנו כמעט כמו אוכל. באורח החיים המודרני כולנו רצים אחרי הגשה עצמית וקריירה מצליחה. שינה הרבה פעמים נתפשת כבזבוז זמן. מכיוון שהערב והלילה זה הזמן הפנוי היחיד שלנו אחרי שחזרנו מהעבודה, אנחנו דוחים את השינה ומעדיפים לעשות דברים אחרים. אבל שינה היא אחד הדברים הכי חשובים לגוף ולמוח שלנו, ולא רק בשביל מנוחה.

המוח שלנו ממש עובד בזמן שאנחנו ישנים;  במחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד נתנו לנבדקים להסתכל כמה דקות על מטלה מסובכת, שדורשת כמה שלבים בדרך אל הפתרון. אחרי שהסתכלו על הבעיה, הסיחו את דעתם של הנבדקים על ידי בעיות אחרות, קלות יותר (כמו פתרון תשבץ). לאחר מכן הנבדקים הלכו לישון. חצי מהנבדקים ישנו 5 שעות בלבד בחדר מואר לחלוטין, והחצי השני ישן 8 שעות במיטה נוחה ובחדר חשוך. לאחר שהתעוררו הציגו להם שוב את המטלה הקשה. הנבדקים שישנו טוב בלילה הצליחו לפתור את הבעיה הרבה יותר מהר, עם פחות שלבים וחלקם אף הצליחו לפתור את הבעיה בצורה יצירתית במיוחד. לעומת זאת הנבדקים שישנו גרוע התקשו בפתרון הבעיה, ורבים מהם פשוט התייאשו.

מאז הרבה מחקרים הראו את הקשר הברור בין שינה ופתרון בעיות. החוקרים הגיעו למסקנה שביום המוח שלנו מופצץ במידע ולכן אין לו זמן לנתח מידע מורכב ומסובך עד הסוף. לכן בזמן השינה המוח שלנו סוף סוף מתפנה לשבת בשקט ולנתח מה שקרה לנו, וכל זאת באופן בלתי מודע לחלוטין. באופן דומה, גם מדיטציה או יוגה עוזרת למוח "להירגע" ולנתח מידע בלי הפרעות. אנשים שעשו 5 דקות בלבד של יוגה או מדיטציה ביום היו רגועים יותר והצליחו בפתרון בעיות.

קוביות לגו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מישהו בא לשחק? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

4. שחקו במשחקים

היום כולנו תקועים באייפון ומשחקים "קנדי קראש", אבל חשבתם פעם למה אנחנו כל כך אוהבים לשחק (גם כשאנחנו מבוגרים)? כמעט כל היונקים נצפו באיזשהו סוג של משחק אחד עם השני ואפילו עם יונקים מסוג אחר (אם לא ראיתם סרטונים של חתולים משחקים עם כלבים - זה הזמן). משחק הוא פעולה שחוצה מגדרים, מינים  וגילאים וכמעט כולנו עשינו את זה באיזשהו שלב של חיינו. הסיבה היא שאנחנו מתוכנתים אבולוציונית לשחק אחד עם השני, וגם לבדנו.

מאות מחקרים הראו שמשחק, במיוחד אצל ילדים אבל גם אצל מבוגרים, הוא דרך מצוינת לפתח את המוח. משחקים מאפשרים למידה עקיפה, כך שהמוח שלנו קולט מיומנויות חדשות בזמן שאנחנו עושים כיף. בנוסף, הוא מפתח קשרים חברתיים ואינטליגנציה חברתית. ילדים שלא הורשו לשחק או שהגבילו את שעות המשחק שלהם גדלו עם הפרעות אישיות והפרעות אנטי-סוציאליות. משחק מאפשר לנו למתוח ולבחון גבולות בסביבה מובנת ומוסכמת, וכך להפיג מתחים. ואולי הדבר הכי חשוב והכי מובן: הוא מפתח יצירתיות בצורה כמעט מיידית. במחקר שנערך לקחו מאות סטודנטים ואמרו להם לפתור מטלה מסובכת שדורשת מעט יצירתיות. לחצי מהנבדקים אמרו לדמיין שהם בני 7 בזמן שהם פותרים את המטלה. הנבדקים שדמיינו שהם צעירים הרשו לעצמם "להתפרע", עשו הרבה יותר כיף ומצאו פתרונות הרבה יותר יצירתיים למטלה מהנבדקים האחרים.

אז תפסיקו להיות כבדים ותתחילו לדמיין שאתם ילדים קטנים. כדאי לשלב בין כל סוגי המשחק: משחק פיזי כמו משחקי כדור או פריזבי בפארק וגם משחקים שדורשים חשיבה כמו משחקי קלפים, פאזל, מונופול או שחמט. בנוסף, מספר מחקרים הוכיחו שמשחקי מחשב מסוימים עוזרים להעלות את האינטליגנציה משום שהם משפרים את התיאום בין העיניים לידיים ועוזרים לאמן את יכולת פתרון הבעיות.  אז בפעם הבאה שבת הזוג תתלונן שאתה הולך לערב פוקר פשוט תגיד לה "מותק, אני לומד להיות חכם יותר".

קפה סנטרל פרק חברים (צילום: Getty Images, GettyImages IL)
חברתיים בבית הקפה הקבוע | צילום: Getty Images, GettyImages IL

5. היו חברותיים

בני האדם מתוכנתים להיות יצורים חברותיים, אנחנו קמלים בלי מגע אנושי וקשרים עם אנשים אחרים. ולמרות כל הרשתות החבריות, האינטרנט, הוואטספ ושאר האמצעים הטכנולוגיים - בדידות היא מגיפה חדשה, והיא מזיקה לבריאותנו ממש. אנשים בודדים נוטים למות מוקדם יותר, לסבול מיותר בעיות בריאותיות וגם להיות פחות חכמים מאנשים עם הרבה קשרים חברתיים.

במחקר שנעשה על אסירים בארה"ב ביצעו מבחני אינטליגנציה לכ-400 אסירים. לאחר מכן חיכו שחלק מהאסירים יישלחו לבידוד (עונש מקובל בבתי כלא בארה"ב). האסירים שהיו בבידוד שהו בחדר קטן לתקופה של בין שבוע לחודש, ללא שום מגע אנושי ואפילו בלי לראות בני אדם אחרים. האוכל הוכנס דרך חרך קטן בקיר ועל הסוהרים אסור לדבר עם אסירים בבידוד. לאחר שיצאו מבידוד נעשה להם שוב מבחן אייקיו. החוקרים גילו שמנת המשכל של האסירים שהיו בבידוד ירדה משמעותית, ושככל שהיו יותר זמן ללא אנשים מסביבם ההשפעה הייתה גדולה יותר על מוחם.

אז אם אתם רוצים להיות חכמים יותר, נסו להכיר חברים חדשים. דברו עם כמה שיותר אנשים מגוונים ומעניינים, והשתדלו להרחיב את המעגלים החברתיים שלהם.