הרבה ידוע על גוף האדם, האנטומיה והיכולות המופלאות שלו - אבל גם היום, למרות התפתחות מדע הרפואה, רופאים עדיין נתקלים בתעלומות ותופעות מוזרות במיוחד. ישנם בני אדם שהתאוששו ממצבים רפואיים בלתי אפשריים לאורך ההיסטוריה, ללא סיבה הגיונית, גם כאשר הכל נראה אבוד. אנשים גדלו, הפרישו, פלטו, ואפילו הפכו לדברים שלעולם לא הייתם מעלים בדמיונכם. מוכנים להיות המומים? בואו תשמעו על 6 תופעות רפואיות נפלאות, איומות או פשוט מוזרות - שכולן הדהימו רופאים ברחבי העולם.

הילד ששרד למרות שראשו נערף

עד כמה שזה נשמע לנו מופרך, יש למעשה כמה מקרים מתועדים שבהם אדם נשאר בחיים לאחר שראשו נערף. הסיבה: הפציעה היא מה שמכונה עריפת ראש פנימית (או עריפת ראש אורטופדית, או נקע אטלנטו-אוקסיפיטלי), שבה הגולגולת ועמוד השדרה נפרדים, אך העור ורקמות אחרות סביב העצמות נשארים מחוברים. פציעה זו גורמת לראש להישאר מחובר לגוף רק באמצעות רקמה רכה.

לפי הנתונים הסטטיסטיים: מתוך אלה שחווים עריפת ראש פנימית, 70% מתים באופן מיידי, עוד 28% מתים תוך שעות, ו-2% הנותרים בני המזל שזכו לשרוד הופכים למשותקים לכל החיים. ובכל זאת, איכשהו, בשנת 2008, לאחר שג'ורדן טיילור בן התשע חווה עריפה פנימית בתאונת דרכים, הילד הצעיר התאושש כמעט לחלוטין תוך שלושה חודשים, ויצא בכוחות עצמו מדלתות בית החולים. כן, הוא הצליח לקום על רגליו וללכת, במקרה שהדהים את עולם הרפואה בעולם כולו.

כפי שאמו של הילד, סטייסי, מגדירה זאת, "זה נס חג המולד הכי טוב שיכולתי לדמיין".

האישה הרעילה

ב-19 בפברואר 1994, גלוריה רמירז, הידועה יותר בשם "הגברת הרעילה", ביקרה בחדר מיון כשהיא חוותה דפיקות לב. בזמן שהצוות הרפואי טיפל ברמירז, הם הבחינו שגופה מתנהג בצורה מוזרה. עורה קיבל ברק שמנוני, והיא פלטה שני ריחות מוזרים: אחד בניחוח שום והשני דומה לאמוניה. 

הצוות הרפואי שטיפל בה החל להרגיש בחילה וסחרחורת. אחות התעלפה, אחר כך רופא. באותו לילה, רמירז מתה, אבל לא לפני שהביוכימיה המוזרה שלה גרמה ל-23 אנשים לחלות, חמישה מהם נדרשו לאשפוז. מה הפך את הגברת לרעילה כל כך שהיא גרמה לאנשים אחרים לחלות קשות? עד היום לא ידוע.

המקרה של פיניאס גייג'

פיניאס גייג' הוא אגדה. לא בגלל שהוא לא היה קיים, שכן הוא חי חיים אמיתיים מאוד, אלא בגלל שתאונה אחת בחייו הפכה, לפי כמה פסיכולוגים, ל"אחד המקרים הרפואיים המסקרנים של כל הזמנים". 

בגיל 25, ראשו של גייג' נוקב על ידי מוט ברזל גדול בתאונת עבודה. כנגד כל הסיכויים הוא שרד את התאונה, אך הרופאים נאלצו להסיר חלק גדול מהאונה הקדמית שלו - מה שגרם לו אולי להמשיך לעמוד על הרגליים, אך כאדם שונה לחלוטין. 

למרות שהרופא והמעסיקים של גייג' הסכימו ש"הזיכרון והאינטליגנציה הכללית שלו נראו ללא פגם לאחר התאונה", הם גם הסכימו שאישיותו השתנתה מן הקצה אל הקצה - ולרעה. מדבר היה בבן אדם אחר לגמרי, שסביבתו לא הצליחה לקשר למי שהיה לפני התאונה. רופאו כתב לאחר התאונה שגייג' היה "חסר יראת כבוד, מנבל את פיו (שלא היה מנהגו בעבר), הפגין אך מעט כבוד כלפי חבריו, חסר סבלנות לאיפוק או עצות כאשר זה מתנגש עם רצונותיו, לפעמים באופן מתמיד. עקשן, ועם זאת קפריזי ומתנדנד".

גייג' המשיך לעשות בחירות לא אופייניות במשך שנים, עד השנים האחרונות שלו, כאשר נראה היה שהשינויים ההתנהגותיים שלו התחילו להתהפך מעצמם. המקרה של גייג' שינה את ההתייחסות למוח. בעקבות התאונה הבינו פסיכולוגים שהמוח מורכב מאזורים וחלקים שונים, אשר לכל אחד מהם תפקיד שונה, ושיש קשר בין המוח לנפש.

מגפת הריקודים

בשנת 1518 התרחש אחד ממקרי המוות ההמוניים המורים ביותר - בעיקר כי האנשים הרגו את עצמם ובשיטה מוזרה ביותר.

בתקרית, שידועה בכינויה "מגפת הריקודים של 1518", כמה מאות אנשים נורמליים לחלוטין משטרסבורג, אלזס (צרפת של ימינו), מצאו את עצמם יום אחד עם צורך בלתי נשלט לרקוד ולזוז. הם רקדו במשך חודשים ארוכים והתישו את גופם עד כדי מוות.

הסיבה מאחורי הריקוד הכפייתי עדיין לא ידועה. התקרית עצמה החלה, ככל הנראה, כשאישה אחת רקדה ברחוב. עד מהרה הצורך הכפייתי לרקוד התפשט לעשרות ואז למאות אחרים. דיווחי המקרה, כמו רובם מאותה תקופה, אינם אמינים ומספר הקורבנות ומספר ההרוגים מעורפלים. למרות זאת, היסטריונים קבעו שהאירוע אכן התרחש בצורה כלשהי וכי אין לו הסבר רפואי עד היום.

הזיות גלוטן

אישה ממסצ'וסטס, ששמה נותר בעילום שם, חיה חיים טובים ונורמליים עד שהגיעה לגיל 37. באותה תקופה היא הייתה אהובה על חבריה וקרוביה ועבדה על הדוקטורט שלה, אבל אז, היא החלה לפתע לחוות הזיות קשות ופרנויה.

תרופות אנטי פסיכוטיות לא עזרו. שום דבר לא עזר. באחד מביקורי הרופא הרבים שלה הדבר היחיד שהצליחו לגלות הוא שהאישה חולה בצליאק, אבל חוץ מזה - כלום. לאחר זמן מה של טיפולים ובדיקות, האשליות של המטופלת הפכו בראשה את הרופאים לאויבים מרושעים והיא לא התייחסה אליהם. 

מצבה של אותה מטופלת הלך והחמיר עד שכבר לא יכלה לתפקד ולנהל חיי שגרה. היא נטשה את לימודיה והחליטה לפנות שוב לרופאים. לאלה לא היה הרבה מה לומר חוץ מדבר אחד - הם התעקשו שהיא תתחיל דיאטה ללא גלוטן. הדבר הזה שינה שוב את חייה לחלוטין.

בתוך שבועות, התסמינים של המטופלת נעדרו כמעט לחלוטין. יתרה מכך, כאשר בשלב מסוים במהלך ההחלמה, האישה אכלה בטעות גלוטן, התסמינים שלה חזרו מיד, והיא אף ניסתה לרצוח את הוריה. ושוב, כשחזרה לדיאטה נטולת גלוטן, התסמינים שלה נעלמו - אך הפעם היא כבר הייתה בכלא.

המנגנון הפיזי העומד בבסיס המקרה שלה עדיין נחקר ולרופאים אין תשובה ברורה שתסביר איך ומה בדיוק קרה לה.

תסמונת המבטא הזר

הסתמונת הזו היא מהמעניינים שנחקרים בעולם וגם כאן ב-HIX דיווחנו לכם כבר על מקרים כאלה. אירועים רבים ושונים יכולים לגרום לתסמונת מבטא זר, אך לרוב, הסיבה היא שבץ מוחי. לאחר השבץ, הסובלים מהסתמונת מתחילים - מבלי לשים לב בכלל - לדבר באופן מושלם במבטא שונה משלהם. 

לעתים קרובות, המבטא מגיע ממקום שהסובלים מהתסמונת מעולם לא היו בו או נתקלו בו בכלל. הם מוצאים א עצמם מדברים במבטא צרפתי, אוסטרלי, אנגלי ועוד, וקשה להם עד בלתי אפשרי לחזור לדבר ללא מבטא - היות ובראשם הם בטוחים שהם מדברים בדיוק כמו לפני האירוע.

המנגנונים הנוירולוגיים המסתוריים עדיין נחקרים, כאשר כל שהלוקים בתסמונת יכולים לעשות הוא לעבוד על השפה בניסיון להחזיר לעצמם את היכולת לדבר ללא המבטא באופן שאינו טבעי להם.

עובר בן 36

תארו לעצמכם שבגיל 36 אתם מגלים שנולדתם עם תאום שמעולם לא ידעתם עליו. תארו גם שאתם מגלים שהתאום שלכם עדיין בחיים - והוא נמצא בתוך גופכם, נתמך על ידי ספיגת הדם שלכם. זה בדיוק הסיפור של סנג'ו בהגאט.

בגיל 36, בהגאט היה אמור לעבור הליך רפואי במהלכו תכננו הרופאים להסיר גוש בפלג גופו העליון, מחשש שמדובר בגידול. אחד הרופאים של בהגאט שניתח אותו סיפר שהמנתח פשוט "הכניס את היד שלו פנימה והוא אמר 'יש הרבה עצמות בפנים'. ראשית, איבר אחד יצא החוצה, ואז איבר אחר יצא. אחר כך חלק מאיברי המין, ואז חלק מהשיער, כמה גפיים, לסתות, איברים, שיער". מהר מאוד, התברר שהמנתח מוציא עובר שאיכשהו גופו של בגהאט ספג. 

"להפתעתי ולזוועתי, יכולתי ללחוץ ידיים עם מישהו בתוך גופו של בהאגט. זה היה קצת מזעזע עבורי", המשיך המנתח. מדובר במצב נדיר ביותר בו התאום נספג עוד ברחם לתוך גופו המתפתח של בהגאט ונתמך בו. בדרך כלל במצב כזה, שני העוברים מתים לפני או במהלך הלידה. במקרה זה, שניהם שרדו 36 שנים. לפי הצוות הרפואי שטיפל במקרה, ציפורניו של העובר אפילו התארכו.

ועם המידע המרענן הזה, תתחילו את הסופ"ש שלכם.