כשמריה סטרידום מצאה את מותה השבוע על הר האוורסט, לאחר שיצאה להוכיח לעולם כי "טבעונים יכולים לעשות כל דבר" ולבסוף נפטרה מבצקת ריאות, חשבנו לעצמו: היא בוודאי לא הראשונה שמאבדת את חייה בניסיון להוכיח נקודה. טבע האדם עיקש/ מטומטם מעיקרו, ורבים יסכנו את חייהם כדי להראות שהם צודקים. לפניכם סיפורם של 6 אנשים שהלכו רחוק מדי עם השאיפות, הכבוד והגאווה שלהם או סתם משחקי המחשב שלהם.
חייבים לשבור את השיא
משחק הווידאו האהוב על ג'ף דיילי ופיטר בורקובסקי, גיימרים בני 19 ו-18, היה להיט הארקייד הפופולרי "Berzerk", בו השחקנים שולטים בדמות הלכודה בתוך מבוך מסוכן מאוכלס ברובוטים רעים. אנחנו יודעים מה אתם חושבים: מי לא ירצה לשבור את השיא של משחק כזה?
ג'ף ופיטר דחפו עצמם עד קצה גבול היכולת, נחושים בדעתם להוכיח אחת ולתמיד כי הם המאסטרים הבלתי מעורערים של היקום, וגם להוכיח שהם לא רעים במשחקי וידאו. בשנת 1981, ג'ף דיילי מת מהתקף לב לאחר שקבע שיא חדש של 16,660 נקודות. שנה לאחר מכן, פיטר בורקובסקי השיג שיא חדש בעצמו, וגם הוא מת מהתקף לב זמן קצר לאחר מכן. ישנן טענות כי באופן מקרי גם ג'ף וגם פיטר סבלו ממחלות לב שפגעו בבריאותם, אבל אלו רק ספקולציות. סיבת המוות האמיתית היא ככל הנראה התמכרות למשחקי וידאו.
החייט המעופף
פרנץ רייכלט, חייט במקצועו, ניסה להוכיח שהוא גם ממציא מדהים וגם כי חוק הכבידה פשוט לא חל עליו. רייכלט חלם להמציא חליפה שתאפשר לאדם לנחות בבטחה על הקרקע לאחר נפילה מגובה רב. מה הוא בעצם הוכיח: את כוח המשיכה שניוטון גילה כמה שנים טובות קודם לכן, בעזרת תפוח בלבד. ואם נהיה יותר ספציפיים, רייכלט הוכיח כי נפילת מגובה רב תגרום למוות גם אם תלבש חליפת באטמן.
רייכלט, שכינה את עצמו "החייט המעופף", טיפס אל מרומי מגדל אייפל ב-4 בפברואר 1912. הוא הבטיח להשתמש בבובת דמה, אך כנראה היה כל-כך בטוח בהמצאה, שבחר לבדוק אותה בעצמו. אתם יכולים לנחש כיצד הסיפור הזה נגמר. אם אתם לא חזקים בניחושים, התשובה בסרטון (הנוראי).
גבר-גבר
בעת מלחמה, גנרלים, מפקדים וחיילים נופלים, תרתי משמע, בניסיון להוכיח שהם חזקים מהאויב, מהסכנה ומהמוות. ג'ון סדג'וויק, גנרל במלחמת האזרחים האמריקנית נהרג בניסיון להוכיח כי הוא, ובכן, גבר-גבר.
בתחילת קרב ספוטסילבניה, ב-9 במאי 1864, צלפי האויב (הקונפדרציה) היו מרחק 900 מטרים מסדג'וויק וחייליו (צבא האיחוד). חיילי הקונפדרציה פתחו באש על חיילי צבא האיחוד. מיד חיפשו החיילים השומעים את שריקות הכדורים לצד אוזניהם אחר מחסה. סדג'וויק החל לצעוק על חייליו, נבוך מתגובתם הפחדנית. למרות הנזיפה, אנשיו המשיכו לנסות להסתתר, והוא המשיך לגעור בחיילים, במילותיו האחרונות והאלמותיות "הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה". שניות אחדות לאחר מכן פגע כדור בפניו, מתחת לעינו השמאלית. הוא נקבר בבית הקברות קורנוול הולו שבעיר הולדתו. לא טוב למות בעד כבודנו.
חסין לרעל? אולי לא
בנדו מיצוגורו השמיני ניסה להוכיח שהוא בעל כוחות על, או יותר נכון, ניסה להוכיח שהוא חסין מפני רעל. מיצוגורו היה שחקן קאבוקי (סגנון תיאטרלי מסורתי ביפן) מוכשר ומוכר, טוב מספיק כדי להיקרא "אוצר לאומי" על ידי ממשלת יפן.
ב-16 בינואר בשנת 1975, מיצוגורו הלך למסעדה עם חברים והזמין ארבעה כבדי פוגו. למי שלא יודע, פוגו הוא דג הנחשב למנה יוקרתית במטבח היפני. בחלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו נמצא רעל קטלני. הגשתה של מנה מבשרו של דג הפוגו מחייבת את השף להיות מקצוען, משום שכל טעות עלולה לעלות בחיי הסועדים. בשל כך, מנת דג פוגו מכונה גם "משאלת מוות".
מיצוגורו רצה להוכיח את חסינותו מפני רעל על ידי אכילת פי 4 מהכמות אותה יכול לעכל בן אדם ולהישאר בחיים, כנראה כחלק מהתערבות חברתית מטופשת. מיצוגורו מצא את מותו ונשאר חייב לכל חבריו סכום כסף נאה על כך שהפסיד בהתערבות שעלתה לו בחייו.
עד קצה החיים
כריסטופר מקנדלס קרא תיגר על הנוחות הרדודה של החיים המודרניים והחליט לעזוב את חבריו, משפחתו, ושאר הציוויליזציה מאחור. הוא חש תיעוב מול ה"חומרנות הריקנית של החברה האמריקאית", לכן ארז תרמיל עם מעט מזון וציוד בסיסי, ויצא לדרך – לחיות ביערות אלסקה הקרה והרחוקה.
אף שדמותו של מקנדלס בספר על חייו ובסרט הנושא את אותו שם "עד קצה העולם" (באנגלית: "Into the wild") זכתה להערכה ואהדה רבה בקרב הקהל, רבים באלסקה אומרים כי טיפשי לנסות אורח חיים שכזה ללא הכישורים המתאימים או הציוד הנדרש, כגון מפה, מצפן, או הגיון בריא.
כמעט ארבעה חודשים לאחר שיצא אל המסע, גופתו של כריסטופר נמצאה ליד אגם "ונטיטיקה" בשמורת "דנאלי פארק" בדרום-מרכז יבשת אלסקה כאשר הוא שוקל 30 ק"ג בלבד. סיבת המוות היא ככל הנראה רעב. והתנשאות על שאר החברה. מה רע עם קצת קפיטליזם?
תעלה השמימה
לסיום בחרנו באישה נושמת וחיה, אך מתכננת, לשם הנקודה, למות בגלות. דיאן מקגראת מאוסטרליה משתתפת בתוכנית "Mars One", תכנית ללא מטרות רווח השואפת להקים את המושבה האנושית הראשונה על מאדים. לפי התכנית, החללית המאוישת הראשונה תצא בשנת 2026. כעת לדיאן יש סיכוי לזכות בכרטיס טיסה לכיוון אחד - כוכב הלכת האדום. דיאן יוצאת אל המבצע בתקווה להוכיח כמה זה פשוט לגדל מזון בר קיימא. התיאוריה שלה היא שאם היא יכולה לעשות זאת במרחק של יותר מ -200 מיליון קילומטרים מכאן, כל אחד על פני כדור הארץ יכול לעשות זאת.
לאחרונה הקימה דיאן את האתר watchmywaste.com.au המציג את ההשפעות הכלכליות והסביבתיות של בזבוז מזון. כעת, אחרי שבילתה אינספור שעות על כדור הארץ בניסיון לעורר תודעה בנושא, היא חושבת שהיא יכולה להביא טיעון משכנע יותר ממאדים.
מבחוץ, זה אולי נשמע כמו אתגר מרתיע שעלול להיות קטלני, אבל דיאן אופטימית. רק 24 אנשים ייבחרו להישלח לחיות ובסופו של דבר למות על מאדים. לא נעים, אבל אנחנו מאחלים לה להיות אחת מהם. הכל למען המטרה!