המכון לחקר האלימות של אוניברסיטת קיימברידג' פרסם לאחרונה את מפת הרציחות של לונדון מהמאה ה-14 – ואתם תופתעו לגלות כמה דם נשפך בעיר באותה תקופה. לטענתו של פרופסור מנואל אייזנר, מנהל המכון, שיעור הרציחות בלונדון בין השנים 1300 ל-1340 היה גבוה במאות אחוזים אפילו מהעיר האלימה ביותר בבריטניה כיום.
על פי הדיווחים, סביבת קתדרלת סיינט פול, אשר במרכז העיר, הייתה מועדפת מאוד על רוצחים מתועבים – ממשרת צמא שנהג לרצוח אנשים עם חץ וקשת ועד שחקן שש-בש מקומי שממש לא אוהב להפסיד. פרופ' אייזנר מספר שהוא נעזר במסמכי ארכיון עתיקים של המכון לרפואה פתולוגית בשביל להבין את הקונטקסט של כל אחת ואחת מהרציחות הללו – והתוצאה? מדהימה.
An interactive murder map, you say?
— Patrick Galey�� (@patrickgaley) November 28, 2018
Of medieval London, is that so?
Done by Cambridge University, well now?https://t.co/tcTJa4oOfm pic.twitter.com/CQOuM7N7pZ
פרופ' אייזנר התייחס למפה בריאיון לכלי התקשורת בבריטניה ואמר: "ממצאי המחקר שלנו מוכיחים שרציחות הוטמעו בקצב החיים העירוניים בתקופת ימי הביניים. הנתונים שמצאנו בארכיון מראים שבאותה תקופה, נשקים תמיד היו בסביבת מקום, כבוד גברי היה משהו שאפשר היה למות בגללו ועימותים יצאו משליטה במהירות הבזק".
הפרופסור מצא תקריות רצח שהותירו אותו המום לחלוטין: מסטודנט שנורה למוות על ידי חץ בגלל תגרה שיצאה משליטה, אל אדם שהוכה למוות בגלל שהוא לכלך את הרחובות בעור של צלופחים ועד גבר שנדקר למוות על ידי המאהבת שלו באמצעות סכין קצבים. כמו כן, ניתן ללמוד מהמחקר שרוב הרציחות התחוללו במקומות מסחריים – להבדיל מבתים פרטיים.
68 אחוז מהרציחות באותה תקופה התחוללו ברחובות הראשיים בעיר, כאשר שני מוקדים היו פופולריים יותר מכולם: לידנהול מרקט (צפון-מזרחית לגשר לונדון) ואזור קתדרלת סיינט פול, כאמור. סכינים היו כלי הרצח המועדף ב-56 אחוז מהמקרים, לאחר מכן מחבטים (19 אחוז) ורק אז חרבות (12 אחוז).
פרופ' אייזנר מספר ששיעור הרצח באותה תקופה גבוה פי 20 מהעיר האלימה ביותר בממלכה כיום (אגב, אם תהיתם, אז התואר המפוקפק הזה ככל הנראה שייך לבירמינגהם). למרות זאת, החוקר מדגיש כי ההשוואה לחברה של ימינו בעייתית. "יש לנו נשקים קטלניים יותר, אבל יש לנו גם שירותי הצלה מתקדמים יותר", הוא מספר. "כלומר, מצד אחד קל יותר להרוג, אבל קל יותר גם להציל חיים מצד שני".