הכי המלט מצידו
זו הייתה הפתעה גדולה כשהמודיעין הדרום קוריאני חשף בחודש שעבר שג'ונג און דאג להוציא את הדוד שלו, יאנג סונג תאק, מהתמונה. ההוצאה להורג הייתה ללא ספק מפתיעה ומזעזעת, משהו יוצא דופן מבחינת החדשות שמגיעות מצפון קוריאה. זאת, למרות שסיפורים מוטרפים קורים שם על בסיס די קבוע, כולל הוצאות להורג שנראות כאילו יצאו מספרי ההיסטוריה הימי בניימית של אירופה. העובדה שהמדיה המערבית קיבלה וסיקרה אירוע כל כך ביזארי, רק מצביעה על העובדה שכשזה נוגע לחדשות שקשורות בקים ג'ונג און פשוט אין לדעת מה המדינה הקוריאנית תשלוף הפעם.
כתב העת הסינגפורי כינה את "וון ווי פו" ה"פה הרשמי" של המפלגה בהונג קונג. למרות שבעיתון אכן נוקטים העדפה למפלגה הקומוניסטית, הם ללא ספק אינם "פיה הרשמי" בהונג קונג. עצם התייחסותו של העיתון הסינגפורי לזה ההונג קונגי, היא זו שהפנתה תשומת לב רבה לסיפור הכלבים וביום שישי מספר עיתונים מהמערב פרסמו אותו גם הם.
מעניין לציין גם שכל התקשורת הסינית לא פרסמה שום דבר בנושא מאז שהתפרסם לפני חודש. הם דווקא נצמדו לסיפור לפיו הדוד נהרג על ידי מכונת ירי או רובי נ"מ וכך גם התקשורת בדרום קוריאה, שלא נגעה בסיפור מאז פורסם. עוד נטען לאחר פרסום שיטת ההריגה המחרידה בעולם המערבי, כי הוצאה להורג באמצעות מתן בני אדם כמאכל לכלבים, כפי שהיה נהוג ברומא העתיקה, אינה מקובלת כלל וכלל בצפון קוריאה וכי סביר להניח שהוא נהרג בכיתת יורים דווקא, משום שנאשם בבית דין צבאי. הסאטיריקאן קרל שארו בכלל מצא חור אחר בעלילה - "ברור שהסיפור לפיו הדוד של קים ג'ונג און נאכל על ידי 120 כלבים מוטעה, כי למי יש זמן לספור כלבים בזמן כזה".
"איך יכולנו לבדוק את זה? צפון קוריאה כל כך סגורה"
ועדיין, שאלת השאלות היא לא מה באמת קרה, אלא מדוע התקשורת האמריקנית מתייחסת לסיפור ההזוי על יאנג והכלבים בתור הגיונית וסבירה? בשנים האחרונות כל סיפור שמגיע מצפון קוריאה מתפרסם כמדוייק ומהימן, גם אם חסרות הוכחות או שהוא נשמע הזוי לחלוטין לאוזן מערבית. אחד מעורכי האתר הצפון קוריאני הגולה, צ'א'ד או'קרול, מסביר, כי "עורכים מרגישים שזה לגיטימי יותר לפרסם מידע סנסציוני שמגיע מצפון קוריאה כי תמיד הם יכולים להגיד, 'אבל איך יכולנו לבדוק את זה? צפון קוריאה כל כך סגורה'".
עם זאת, הוא מדגיש שבשל סיפורים קודמים שהגיעו מצפון קוריאה, ברור מאוד למה המערב מקבל כל דיווח כזה, הזוי ככל שיהיה, כדיווח אמין: "איך אפשר לדעת מה נכון ומה לא? אם בשנה שעברה הגיעו תמונות מצפון קוריאה בהן רואים את הרס בובת נשיא דרום קוריאה לשעבר, לי מיונג באק, על ידי כלבים רעבים, ולצידם פרסום איורים מזעזעים שהציגו את המוות הדוחה של אותו נשיא, אין ספק שלפחות חלקים גם מהסיפור הזה, של מותו של דודו של ג'ונג און, עשויים להיות אמיתיים. אל תשכחו שבשנה שעברה ערכו בצפון קוריאה תחרויות בהם התבקשו האזרחים להציע רעיונות לדרך המזעזעת ביותר בה יכול 'הבוגד' מיונג באק למות. הפרס לזוכה היה להוציא לפועל את גזר הדין".
מה שבטוח הוא שהדוד יאנג ככל הנראה כבר לא איתנו יותר. ה"ניו יורק טיימס" דיווח ב-23 בדצמבר, כי הכל התחיל במתח בין יאנג ואחיינו על השליטה במקורות הטבעיים של המדינה, בהם פחם ושטחי דייג. הדיווח, שציטט גורמים בכירים ברשויות הדרום קוריאניות והאמריקניות, קבע כי התפתח קרב ירי בין חמושים שהביעו נאמנות לכל אחד משני הצדדים. כשנרגע המצב, ג'ונג און דאג להכניס למאסר את מתנגדיו ושניים מבין סגני הצבא שלו הוצאו להורג בכיתת יורים, שיטת הרג ידועה ומקובלת במדינה. מספר ימים מאוחר יותר, יאנג הוקע בפומבי, נשפט גם הוא והוצא להורג. הדוח הרשמי של ההוצאה להורג שפורסם על ידי סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית המרכזית לא תיעד כיצד יאנג נהרג ונכתב שם שהוא "בוגד" ו"גרוע מכלב". אז אולי מפה הגיע כל הבלבול?