ישנם אלו שיגדירו את גוון ואן דר זוואן בתור אנינת טעם, אחרים יגידו שהיא חולת נפש. ככה או ככה, דבר אחד ברור – היא לא חוששת להתענג על מעדנים שנויים במחלוקת. בחודש יולי האחרון, דווח כי ואן דר זוואן הזמינה את חבריה לארוחת ערב אינטימית בביתה – שם היא הגישה להם את הנקניקיות המיוחדות שלה. המנה הוגשה לצד סלט ונראתה מעוררת תיאבון. בסיום הארוחה, אורחיה הודו לה על המנה והסכימו שלמעט רוטב הסויה שהיה דומיננטי מדי במעדן, הארוחה הייתה טעימה מאוד. האורחים הסכימו: הארוחה שהיא הכינה מהדם של עצמה, הייתה מדהימה.
מעטים הם האנשים שהיו מוכנים לאכול את הנקניקייה של ואן דר זוואן, שלא לדבר על להכין מנה דומה. אף על פי כן, זוהי לא הפעם הראשונה שדווח על אדם שמוקסם מן הקונספט של קניבליזם. תאמינו או לא, אבל מדובר בפטיש ששכיח במדינות רבות ברחבי העולם. על פי הדיווחים, ישנם אפילו אתרי היכרויות ופורומים שמוקדשים לאנשים ששואבים עונג מיני מן התופעה, שם ניתן לקבל השראה למתכונים ואפילו להפגיש בין קניבלים ו-Longpigs - השם המקצועי לאדם שמוכן שיאכלו את בשרו (אגב, המושג נלקח במקור מהז'רגון של אנשי שבט ה-Pacific Islanders, אשר נהגו לומר שלבני אדם יש טעם של חזיר).
"קניבל מחפש מנה", כותב אחד המשתמשים של הפורום, "גבר בן 37 שמחפש חתיכת בשר חמודה. מעדיף נשים". אחד המשתמשים האחרים כותב: "אני אדם בן 30 ומשהו שמחפש אישה לצריכת בשר הדדית. לחתוך, לבשל ולאכול יחדיו. מעוניין בחיתוך שאינו קטלני על מנת שנוכל ליהנות מלאכול אחד את השנייה". כשנחשפים לפטיש השערורייתי הזה אי אפשר שלא לשאול עצמך: "למה שמישהו יעשה דבר כזה?". ובכן, מומחים בפסיכולוגיה טוענים שאנשים נמשכים לקונספט של קניבליזם בגלל שמדובר ב-'טאבו האולטימטיבי' ומתוקף זה, אכילת בשר אנושי גורמת להם תחושת אופוריה.
קארן היילנד, פסיכיאטרית, טוענת שבזמן שחלק מהאנשים אולי מיישמים קניבליזם בדרגה נמוכה (כמו גוון ואן דר זוואן), ישנם אנשים שהעיסוק יכול לדרדר אותם מבחינה נפשית – בייחוד אנשים עם נטייה לפסיכוזה. היילנד מוסיפה: "בשבילם, בשר אדם זה כמו סם. זה שווה ערך להתמכרות לקוקאין". כמו כן, חשוב להדגיש כי ישנם חוקרים שטוענים שצריכת בשר אדם יכולה להיות קטלנית. אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של קניבליזם היא מחלה ששמה 'קוּרוּ' (או מחלת הצחוק). משמעות השם הוא 'רעידות' וליתר דיוק 'לשקשק מפחד'. מדובר במחלה נוירולוגית נדירה שהורגת אותך בתוך שנה על ידי השמדה של תאים במוח. במובן מסוים, 'קוּרוּ' הופכת את המוח שלך לספוג – כך שיש עוד סיבה מצוינת למה לא כדי לאכול בשר אדם.
מצד שני, ישנם חוקרים שטוענים כי קניבליזם מוגדר בתור אקט טאבואיסטי כל כך רק בגלל הבנייה חברתית.
למה לאכול נקניקיה מדם של חזיר זה נורמטיבי ומהדם שלי לא?
"אנחנו חושבים שאכילת בשר אדם זה מגעיל בגלל שזאת צורת החשיבה שהחברה הגדירה לנו", מסביר ביל שוּט, מחבר הספר 'Cannibalism: A Perfectly Natural History' ואדם שנוהג לאכול שליות. "אם תחקרו תרבויות ברחבי העולם, אתם תגלו שאצלם זה לא כך. לדוגמא, באמצע המאה ה-20 היה מקרה מפורסם שבני שבט הווארי בברזיל הזדעזעו לגלות שאנתרופולוגים מן המערב קוברים את המתים שלהם – באותה מידה שהאנתרופולוגים הזדעזעו מכך שבני שבט הווארי נוהגים לאכול את קרובי המשפחה שלהם לאחר מותם" – מסתמן שהוא גם לא היחיד שחושב כך.
ביל שוּט הוא לא הראשון ולא האחרון שאכל שלייה בחייו. למעשה, ישנם כמה אנשים שבמהלך השנים האחרונות התייחסו באופן פומבי לעובדה שהם צרכו את השליות של הילדים שלהם – מה שככל הנראה גרם לתופעה הזאת להתגבר בשנים האחרונות. לצורך העניין, רק בחודש מרץ האחרון דיווחנו לכם על קוסמטיקאית מארה"ב שהפכה את השלייה של בנה לקינוחי טראפלס שוקולד. כמוה, ישנן גם לא מעט סלבריטאיות שאכלו את השליה של הילדים שלהם, כולל: כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן, הסופרת פדמה לקשמי והשחקנית מים ביאליק – שיש לה תואר דוקטורט במדעי המוח. איך אמרה פעם מישהי שלמדה בטכניון: "ריאלית, לוגית. פועלת מתוך ידע ולא על סמך אמונה".
"מצחיק אותי שמה שאני עשיתי מוגדר כדוחה", מספרת גוון ואן דר זוואן, "כלומר, למה לאכול נקניקיה עם דם של חזיר זה נורמטיבי והדם שלי לא?". בזמן שהיא לא שואבת עונג מיני מקניבליזם, היא מודה שהיא הייתה מאוד מסוקרנת מן התופעה – בעיקר מהמחשבה על התגובה של חבריה לטעם של הדם שלה. על כן, בחודש יולי האחרון, היא תרה את הרשת בחיפושים אחר מתכונים בשריים שניתן לשלב בהם דם אנושי ודרכים לנקז אותו בצורה בטוחה.
במהלך השיטוטים שלה באינטרנט, היא נתקלה בסרטון יוטיוב שמדריך כיצד ניתן להוציא דם מן הצד הפנימי של המרפק באופן מבוקר. כמה דקות מאוחר יותר, היא כבר החלה לנקז את הנוזל אל תוך כלי ייעודי – תוך כדי שהיא חושבת לעצמה: "מה אימא שלי תחשוב אם היא תראה אותי ככה?". חצי ליטר דם מאוחר יותר, היא שפכה את הנוזל אל תוך בלילה שמורכבת מעדשים, רסק עגבניות ורוטב סויה. "אני לא אשקר, המטבח נראה כמו בית מטבחיים", היא מספרת. מאוחר יותר, היא חשפה בפני חבריה את התכנון השערורייתי שלה ולהפתעתה, הם היו מאוד נלהבים לנסות את הבשר גם כן.
"חתכנו את הנקניקיות ולעסנו אותן כאילו היינו שופטים בתוכנית בישול בטלוויזיה", מספרת ואן דר זוואן. "המרקם שלה היה מצוין והחריפות הייתה מדויקת. לצערי, אני מעט נסחפתי עם הרוטב סויה אז הנקניקייה יצאה מעט מלוחה מדי. מעבר לזה, היה לא רע בכלל".
מקרה ידוע לשמצה נוסף שכלל אדם שכיבד את חבריו במטעמים מבשרו התפרסם בחודש יוני האחרון. על פי הדיווחים של אתר האינטרנט Vice, מדובר בגבר בן 38 שאיבד את רגלו בתאונת אופנוע וארגן ארוחת צהריים לעשרה מחבריו. המנה העיקרית? מנות טאקו עם הבשר הטחון של הגפה הקטועה שלו.
הבחור האלמוני תיאר את תהליך הבישול בפוסט באתר הפורומים Reddit: כיצד הוא הפריד את הבשר מעצמות השוק שלו, השרה אותו במרינדה לאורך כל הלילה ואז הקפיץ אותו עם בצל, פלפל ומיץ ליים – מיותר לציין שהמון משתמשים הזדעזעו.
"אני וחבריי תמיד התלוצצנו עם המחשבה של לאכול בשר אדם", הוא כתב ב-Reddit. "כלומר, אם הייתה לכם אפשרות לאכול מישהו בצורה אתית ובריאה, הייתם עושים את זה? תמיד אמרנו שנעשה את זה והנה, נתקלנו בהזדמנות פז". מאוחר יותר, הוא טען שלבשר שלו היה טעם של תאו (בופאלו). זאת אומרת, מאוד עסיסי ודל בשומן. "זאת הייתה חוויה מעניינת", הוא הוסיף, "אני לא מתחרט עליה". מסתמן שלמרות העניין והחוויה הקולינרית השנויה במחלוקת, הוא היה שבע מבשר אדם. לעומתו, ארמין מייוויס לא ממש הצליח לשמור על האיפוק.
ערב אינטימי עם הקניבל מרוטנבורג
מייוויס היכה גלים ברחבי גרמניה והעולם בתחילת העשור הקודם, כאשר הוא הורשע ברצח של אדם שהוא הכיר באתר האינטרנט הידוע לשמצה Cannibal Caffe. מדובר באתר שאיגד אנשים עם פטיש לקניבליזם בדרגות שונות. אחד מהם היה טכנאי המחשבים הגרמני. מייוויס כתב באתר: "מחפש אדם בנוי היטב, בין הגילאים 18-30, לצורכי שחיטה ואכילה".
במרץ 2001, טכנאי מחשבים מברלין ששמו ברנד ברנדס ענה למודעה שלו והביע עניין להיהרג ולהיאכל. כמה ימים מאוחר יותר, השניים נפגשו בביתו של מייוויס, שם ברנס חתם על מסמך רשמי שהוא פועל מיוזמתו האישית. כמה שעות מאוחר יותר, הוא ראה כיצד ארמין מטגן את איבר המין שלו עם מלח, פלפל, שום ויין אדום.
ברנדס בסופו של דבר מת באותו ערב כתוצאה מאובדן דם משמעותי. מייוויס שמר את גופתו בהקפאה במשך 10 חודשים ואחת לכמה זמן, הוא בישל ואכל את בשרו. הפרשה התפוצצה בשנת 2002, כאשר מייוויס נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר פרסום מודעה נוספת ב-Cannibal Caffe.
חקירת הפרשה העלתה כי טכנאי המחשבים אכל בסביבות ה-22 ק"ג של בשר אדם מגופתו של ברנדס. במשפט שהתנהל נגדו הוא טען להגנתו שהאקט בוצע בהסכמה ואף הציג את המסמך שנחתם על ידי הקורבן, אבל זה לא עזר. מייוויס הורשע ברצח ונידון למאסר עולם. על פי הדיווחים, הוא מביע כיום חרטה על מעשיו וטוען שהוא הפך לצמחוני. בריאיון שהוא ניהל בעבר לכלי תקשורת מקומי, הוא העריך שבגרמניה של ימינו פעילים בסביבות ה-800 קניבלים. מה לגבי שאר העולם? ובכן, קשה להעריך. אף על פי כן, חוקרים טוענים שהעניין של אנשים באורח החיים הקניבלי רק הולך וגובר – ואם הגעתם עד לכאן בכתבה, אז יכול מאוד להיות שאתם חלק מהקהילה השנויה במחלוקת הזאת.