בבוקר של ה-16 למרץ, 2012, סיירה למאר (LaMar) יצאה מביתה לתחנת האוטובוס, בדרכה לבית הספר. היא נפרדה מאמה לשלום, הלכה משם, וזו הייתה הפעם האחרונה שהיא נראתה בחיים. הנערה בת ה-15 מעולם לא הגיעה ללימודים באותו יום ורק בשעות הערב, הוריה קיבלו הודעה אוטומטית ממזכירות בית ספרה שהיא נעדרה במשך כל היום.

בשעות הראשונות להיעלמותה, קציני משטרה כלל לא חשדו בזדון והעריכו שאולי הנערה פשוט ברחה מביתה. בשיחה עם כתבים מקומיים, דובר משרד השריף של מחוז סנטה קלרה, דרומית לסן חוזה, קליפורניה, ציין כי "לא נמצאו ראיות שמעידות על עבירה כלשהי". אולם, התמונה השתנתה כבר בימים שלאחר מכן.

יממה לאחר היעלמותה של למאר, שוטרים מצאו את הטלפון הנייד שלה זרוק לצד כביש כמה קילומטרים מביתה. למחרת, נמצא סמוך לכביש אחר תיק הצד של בת ה-15 ובתוכו חולצה ומכנסי ג'ינס מקופלים. בשלב הזה, חוקרי המשטרה כבר העריכו שהנערה לא סתם נעדרת – היא ככל הנראה נחטפה.

פריצת דרך בפרשה

בימים הראשונים להיעלמותה של הנערה, מאות מתנדבים התגייסו לסריקות החיפוש אחריה באזור הסמוך לביתה. גורמים המעורים בפרטי המקרה סיפרו שתהליך החיפושים היה מאתגר מאוד, מכיוון שלמאר התגוררה באזור מבודד מאוד – בין שדות, מאגרי מים, יערות, נקיקים וגבעות. במקביל, בלשים החלו לחקור עברייני מין שהתגוררו בסביבה, כולל אביה של הנערה שסיפק אליבי מוצק. חלפו כמעט שבועיים מאז ההיעלמות ורק אז, נרשמה פריצת דרך משמעותית בחקירה.

ב-28 במרץ, 2012, חוקרים הבחינו בגבר חשוד שנסע באזור תחנת האוטובוס של למאר במכונית פולקסוואגן Jetta בצבע אדום בהיר. כמו כן, מומחים מצאו שרידי דנ"א של אדם אחר על נרתיק הצד של הנערה וגם על מכנסי הג'ינס שלה. עד מהרה התברר שמדובר באנטולין גרסיה-טורס, עבריין אלים ומוכר למשטרה שנהג ב-Jetta אדומה. חודשיים מאוחר יותר, ב-21 במאי, החשוד נעצר בחשד לחטיפה והרצח של סיירה למאר.

בכתב האישום שהוגש נגד גרסיה-טורס צוין שהעבריין התגורר יחד עם אימו ובת זוגו, שהייתה אז בהיריון, באתר קרוואנים קילומטרים ספורים מביתה של הנערה. בבוקר ההיעלמות של למאר, העבריין תועד במצלמות אבטחה נוהג במכוניתו בסמוך לתחנת האוטובוס שבו חיכתה בכל יום להסעה שלה לבית הספר. מעבר לזה, מומחים מצאו שרידי דנ"א של הנערה על ידית הדלת של רכבו וגם חלקיקי שיער שלה על חבל שנמצא בתא המטען שלו. בלשים אמנם לא מצאו את גופתה של למאר, או את כלי הרצח, אבל זה לא מנע מפרקליטים לדרוש מבית המשפט להטיל עליו גזר דין מוות.

משפטו של גרסיה-טורס החל ב-30 בינואר, 2017. חבר המושבעים הרשיע אותו ברצח של סיירה למאר ושאר העברות המיוחסות לו 4 חודשים מאוחר יותר. בשימוע של גזר הדין, אמה של הנערה התחננה בפני הרוצח שיגלה היכן הסתיר את גופת בתה. "רק לך יש את הכוח לסיים את הסיפור הזה, להביע צער על מעשייך ולגלות איפה היא", אמרה. "מה אם זאת הייתה הבת שלך?". למרות זאת, גרסיה-טורס לא אמר דבר.

חבר המושבעים לא הצליח להגיע להסכמה פה אחד בנוגע לגזר דין מוות ובמקום זה, נגזר על גרסיה-טורס מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. בדצמבר 2020, כמעט 9 שנים אחרי התפוצצות הפרשה, עיתונאי מקומי פנה אל הרוצח וביקש ממנו למסור מידע על מקום הימצאה של הגופה – הוא סרב. עד היום, לא ברור היכן גופתה של סיירה למאר.


בני משפחתה של סיירה למאר המשיכו את מאמצי החיפוש אחריה במשך 3 שנים. ב-14 במרץ, 2015, בלב כבד, הם הודיעו על הפסקת מבצע הסריקות והחיפושים, שעד היום נחשב לאחד הארוכים בתולדות ארה"ב. אביה התייחס לאובדן של בתו בשיחה עם כתבים מקומיים וציין שהם מעולם לא ערכו לה לוויה. "מעולם לא מצאו את הגופה שלה", אמר. "לא היה נראה לי הגיוני לקבור ארון ריק".