האמנית אגוסטינה וודגייט אספה שערות מאינספור ראשים והפכה אותן ללבנים כהות מרופדות כדי ליצור את החזון הארכיטקטוני שלה. אחרי שהיא הפכה את הפסולת מהמספרות לחומרי גלם היא בנתה טירה גדולה – אולי המגעילה ביותר בעולם. (מקור)
בתערוכה "רציתי להיות נסיכה", וודגייט השתמשה ב-3,000 לבנים כדי ליצור שתי טירות בסגנון ימי הביניים. אחת הטירות מתנשאת לגובה של 1.3 מטרים ומוצגת במיאמי (ארה"ב). הלבנים עשויים משיער אנושי דחוס ונראים במבט ראשון כמו חימר. רק כשמתעמקים רואים את הגוונים החומים-שחורים-אפרפרים, והשוונצים שקופצים החוצה מכל לבנה.
בשיער הבלונדיני שנתרם, וודגייט יצרה את החלונות ובעזרת השיער הלבן, שתרמו הקשישים, היא הכינה את גג הצריח באחת הטירות. על אף הגועל שבדבר, השימוש בשיער דווקא מעניק לטירות מראה עתיק ומתפורר של טירה אמיתית.
וודגייט ידועה בתור אמנית המשתמשת בחומרי גלם אקסצנטריים, ובמקרים רבים היא מעדיפה למחזר חפצים שנזרקו, כמו בובות פרווה. זו לא העבודה הראשונה שלה עם שיער ובעבר היא כבר הכינה כפכפים, מברשות ופסלים בגדלים שונים.
