אמנם בשבילנו הקשר שבין סקס למערכות יחסים נראה מובן מאליו, אך עד כה – המדע לא ידע איזה גורם אחראי לקשר שבין רבייה לאהבה. מחקר חדש פיענח את התעלומה: הורמון שנקרא קיספפטין אחראי לחיבור שבין מין, רגש ורביה.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
צוות חוקרים מטעם אימפריאל קולג' למדעים, טכנולוגיה ורפואה בלונדון, הצליח למצוא את הגורם המקשר בין יחסי מין, רגשות ורבייה. הם מצאו כי מה שאחראי לקשר הזה הוא הורמון בשם קיספפטין. מחקרם פורסם בכתב עת The Journal of Clinical Inverstigation ובו הם הסבירו כי קיספפטין "מבטיח הישרדותם של מרבית זני היונקים". קיספפטין למעשה מקשר בין עיבודים מוחיים מיניים ורגשיים, הגורמים לאנשים לרצות בזוגיות וברבייה.
פרופ' וולג'יט דילו, שהוביל את המחקר אמר ל-Inverse: "זה אחד הרגעים, כמדען קליני, שאתה יודע שעשית פריצת דרך, שיש לה השלכות מעמיקות להבנת הביולוגיה של רביית האדם, ושעשויה להועיל למטופלים רבים".
כבר בשנת 2003 נמצא קיספפטין חיוני לרבייה ומחקרים קודמים אף הראו כי קיספפטין מעורר הורמוני רבייה אצל בעלי חיים ובני אדם. בנוסף, ההורמון והקולטנים שלו נמצאו בחלקים במוח המקושרים לרגשות וגמול, מה שעורר מלכתחילה את המחשבה שייתכן כי הוא הגורם המחבר בין סקס, רגשות ורבייה.
דילו ועמיתיו בחנו 29 גברים צעירים הטרוסקסואליים, שלהם הוזרק ההורמון קיספפטין. לאחר מכן, הם בדקו כיצד ההורמון השפיע על פעילות המוח הלימבי, באמצעות הדמייה עצבית ממוחשבת וניתוחים הורמונליים ופסיכומטריים.
עוד ב-mako בריאות:
>> חושבים שאתם מכורים למין? בואו לבדוק
>> איך תמונה של לימונים מצילה חיים?
>> כך תתאמנו כמו קלואי קרדשיאן
לאחר שהוזרק להם מינון מסוים של ההורמון, החוקרים ניסו לעורר את המוח הלימבי של הגברים, על ידי הצגת תמונות רגשיות, שכללו זוגות ברגעי התקשרות, מינית ולא מינית, תמונות שליליות ותמונות ניטרליות. לאחר מכן, הראו למשתתפים תמונות של פנים שמחות, מפוחדות וניטרליות.
פוטנציאל לפיתוח תרופות לטיפול באי-פוריות
רמות הקיספפטין הגבירו את פעילות המוח הלימבי בייחוד כשהמשתתפים הסתכלו על תמונות של זוגות ברגעי התקשרות וביחסי מין. תגובות אלו תאמו לפעילות של אזורים במוח הלימבי הקשורים לגמול, הנעה ומצב רוח. "פעילויות אלו שהקיספפטין עורר, תואמות לאזורים במוח הקשורים לאהבה רומנטית, אהבה אימהית ואפילו אהבה ללא תנאי", כתבו החוקרים.
ב-2003, דילו הראה שקיספפטין יכול להגביר שחרור של הורמוני רבייה אצל נשים עקרות. ב-2013, דילו וצוות חוקריו גילו שקיספפטין יכול להועיל בתהליך של הפריה חוץ-גופית. כעת, דילו וצוותו מקווים שהממצא החדש יאפשר להם לפתח בעתיד תרופה שתוכל להקל על אנשים הסובלים מבעיות פוריות.
"המחקר שלנו מראה, בפעם הראשונה – שלקיספפטין יש תפקיד בחיבור שבין סקס, רגש ורבייה", אומר דילו. "לפיכך, לקיספפטין הפוטנציאל לטפל באספקטים שונים של בעיות ברבייה שמובילות לאי-פוריות".