קרחת היא אינה רק עניין אסתטי, אלא נושא משמעות רפואית ונפשית עמוקה: כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון. יותר מיגרנות, יתר לחץ דם, סרטן, דיכאון, ניסיונות אובדניים, נטילת תרופות פסיכיאטריות ואפילו גירושים – אלה התופעות שתועדו במהלכו, לאחר שבחן קבוצת מטופלי גזזת והשווה אותם לאוכלוסייה הכללית.
המחקר, שנערך ע"י ד"ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה, מצביע על הבדלים מגדריים בקרב מטופלי הגזזת בשיעור הדיווח על תופעות אלה, ומצא כי הן גם שכיחות יותר בקרב נשים.
בנוסף, השווה המחקר את מצבם הבריאותי והפסיכו-סוציאלי של מטופלי הגזזת לזה של חולי אלופציה טוטאליס - מחלה נוספת שגורמת להתקרחות. מדגם המחקר כלל שתי קבוצות המאופיינות ברמת התקרחות גבוהה: 322 גברים ונשים שהוכרו על ידי ועדות הגזזת בין השנים 2015-1995 כסובלים מהתקרחות כתוצאה מהקרנות נגד המחלה, וכן 41 נשים וגברים חולי אלופציה טוטאליס המתמודדים עם התקרחות בקרקפת הראש.
התקרחות היא גורם משמעותי לדיכאון
בהשוואה בין חולי הגזזת לחולי אלופציה טוטאליס נמצאו שיעורים גבוהים יותר של מיגרנה, דיכאון, וחשיפה לאלימות מילולית על רקע ההתקרחות בקרב מטופלי הגזזת. יחד עם זאת, בפיקוח על משתני רקע ומאפיינים פסיכו-סוציאליים לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות החולים הללו בסיכון לדיכאון. דבר המלמד על ההתקרחות כגורם סיכון משמעותי לדיכאון, ללא קשר לנסיבותיה.
"זהו תחום חדש לחלוטין של מחקר ויש לו מגוון גדול של השלכות מדיניות חשובות", מסבירה ד"ר הופר. "קרחת היא אינה רק עניין אסתטי, אלא נושא בעל משמעות רפואית ונפשית עמוקה. על המערכת הרפואית והטיפולית להיות מודעת אליו ולתת את המענה המספק לטובת התמודדות טובה יותר של החולים".
עוד היא מציינת כי "התקרחות הנגרמת מטיפול רפואי או כתוצאה ממחלה, משפיעה על גברים ונשים בדרכים שונות. בעת פיתוח שירותים והתערבויות מותאמים לאוכלוסייה זו, קובעי המדיניות בתחום הבריאות צריכים להביא בחשבון הן את הצרכים המשותפים והן את הצרכים הייחודיים של המגדר הרלוונטי", סיכמה.
*המחקר זכה בפרס הזיכרון ע"ש ג'ון גולדסמית עבור מחקר פורץ דרך, וממצאיו המחקר, פורסמו בכתבי העת: Israel Journal of Health Policy Research ו-International Journal of Environmental Research and Public Health.