חג הפורים עוד רגע כאן, וחלק בלתי נפרד ממנו הם הנפצים והחזיזים שבהם משחקים ילדים ובני נוער רבים. מלבד הסכנה הבטיחותית, עבור רבים מן הישראלים הקולות הם טריגר לחוויות טראומתיות וקשות, על אחת כמה וכמה בימי המלחמה האלה.

בתחילת השבוע פרמה שדרנית הרדיו הדר מרקס סרטון בעמוד האינסטגרם שלה, שקורא לבעלי חנויות הצעצועים שלא למכור השנה נפצים ופיקות: "אתם עובדים בחנות שמוכרים בה פיקות? נפצים? כל המתפוצצים של פורים? אולי השנה לא תמכרו אותם?", כתבה. "אנחנו לא צריכים את זה השנה. יהיה לנו קשה להגיד לילדים לא לעשות את זה, הם הולכים, קונים, ומפוצצים את זה ברחובות. זה מקפיץ אותנו, אנחנו כולנו בטראומה, בפוסט-טראומה ועוברים מספיק גם בלי זה. אם אפשר השנה פשוט לא למכור. תחשבו שזו התרומה שלכם למצב", סיכמה.

הסרטון הפך לויראלי וזכה לתגובות של ישראלים רבים שהזדהו עם התחושות וקראו לשינוי המצב. אחד העוקבים כתב "אפשר לוותר למען כל המדינה שחלק לא קטן ממנה שמע וחווה קולות ופיצוצים של ממש", עוקבת אחרת סיפרה על הבהלה שחש בנה בן ה-9: "הוא חזר מבוהל כי ילדים זרקו לידו נפצים והוא חשב שנפל טיל. הילדים שלנו בטראומה".  

View this post on Instagram

A post shared by Hadar Marks הדר מרקס (@hadar_marks)

"עלולים להציף זיכרונות קשים ופלאשבקים מהלחימה"

"קולות הנפצים משפיעים לא רק על מי שלחם בעזה אלא גם על אזרחים רבים שעלולים להיבהל או לחשוב שמתרחש פיגוע", מסביר פרופ' יאיר בר חיים ראש המרכז הלאומי לחוסן וטראומה באוניברסיטת תל אביב "אנחנו לא רוצים שמישהו יחליט לשלוף אקדח ולירות כי הוא חושב שמשהו חמור קורה".

לדבריו, אצל אנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה, קולות הנפצים עלולים להציף זיכרונות קשים ופלאשבקים מהלחימה. "הרעש, שנשמע כמו קולות ירי או פיצוצים, יכול להביא אותם למחוזות שהם לא רוצים להיות בהם. לוחמים שחוזרים מלחימה ממושכת נמצאים בדריכות גבוהה. הזיכרונות הטראומתיים צפים והם חשים כאילו המלחמה מתרחשת כאן ועכשיו" הוא מוסיף.

פרופ' בר חיים מדגיש כי מלבד הקולות, הלוחמים עלולים להגיב לטריגרים נוספים כמו ריח או אפילו משהו שהם רואים לפתע ברחוב ומקפיץ אותם. "אצל חלק מהאנשים זה אפילו עלול להשפיע במשך יומיים או שלושה עד שיצליחו לחזור לעצמם". אף שלדבריו ישנם לוחמים שלא יפתחו פוסט-טראומה בסופו של דבר, גם הם נמצאים עדיין ברגישות גבוהה מאוד לכל רעש, שככל הנראה תחלוף רק תוך כמה שבועות או חודשים. לעומתם "אצל הלוחמים שכן יפתחו פוסט-טראומה, הרגישות הזו יכולה להישאר לאורך שנים", הוא מציין.  

"טיפול מותאם למי שסובל מפוסט טראומה יכול לעזור בהתמודדות עם המצב, לאזן את עוצמת ההשפעה של אותם טריגרים, ואת משך ההשפעה שלהם על שגרת החיים", הוא מסביר. באשר לתמיכה שבני המשפחה יכולים להעניק באירוע שמציף מחדש את החרדות אומר בר חיים כי "אין כללים במקרה הזה. יש אנשים שצריכים את הזמן לבד כדי להתאושש, ויש מי שדווקא צריך את התמיכה, מישהו שיהיה לצדו וידגיש בפניו שהוא נמצא במקום בטוח, ולא בלב הלחימה".   

כפי שבשנים האחרונות עלתה המודעות לרגישותם של הלומי הקרב לזיקוקים ביום העצמאות, בר לב קורא לגורמים הרלוונטים לפעול גם נגד התופעה הזאת בפורים. "יש הרבה דברים בחיים שלא ניתן בהם, אבל יש דברים שכן, וצריך לטפל במה שפוגע בנו. אני חושב שצריך לאסור בחוק את הנפצים והזיקוקים, המצב היום רגיש במיוחד".