יותר מ-350 מיליון אנשים בכל הגילאים סובלים מדיכאון ברחבי העולם, כך על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי. מדובר ב-5 אחוזים מהאוכלוסייה, ביניהם יותר נשים מגברים. כל מי שחווה אי פעם סתם באסה זמנית יכול רק לדמיין איך מרגישים החיים באופן תמידי עם תחושת חוסר האונים, הייאוש, העצבות וחוסר העניין בחיים, תחושות שיכולות להימשך זמן ארוך ואפילו להוביל להתאבדות. ההערכה היא כי מיליון אנשים שמות ושמים קץ לחייהם מדי שנה.

הטיפול הנהוג בדיכאון הוא טיפול פסיכולוגי, ולא פעם גם טיפול תרופתי, אבל מסתבר שהטיפול הזה מועיל רק ל-70 אחוז מהחולים, כך ש-30 אחוז - כמעט שליש מהמטופלים, נותר ללא מענה. מי שלא יצליחו לשפר את המצב בעזרת הטיפול הזה יפנו לטיפול במכות חשמל, טיפול שסובל מסטיגמה, למרות שמדובר בזמן התאוששות קצר. הטיפול הזה לא מאוד מסוקר, למרות שלפי ההערכה מאות אנשים מטופלים בו בכל זמן נתון.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

קסדה בראש בריא

החדשות הטובות הן שהרבה נעשה כדי למצוא מזור גם לאלה שלא מצליחים לטפל בדיכאון שלהם. וכבר היום יש טיפולים חדשנים במחלה – ועוד כאלה שעדיין נבחנים ונחקרים. אחד הטיפולים שכבר מאושרים בישראל הוא TMS, טיפול בגרייה מגנטית שאושר לשימוש ב-2008 ע״י מנהל התרופות האמריקני. מדובר בקסדה ששמים על הראש והיא יוצרת שדה מגנטי באזורים שזקוקים לגירוי. ״בעזרת הטכנולוגיה הזו בעצם יוצרים שדה מגנטי שממוקד לאזור מסוים במוח. בדיכאון אפשר למקם לאזור אחד ולטיפול ב-OCD, למשל, אפשר למקד אותו למקום אחר״, מסביר ד״ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי מחוז דן פתח תקווה שירותי בריאות כללית. ״נוכחות השדה המגנטית יוצרת עוררות של תאים באזור עליו מנסים להשפיע וזה מקל על הדיכאון״. הטיפול לא כואב והמטופל ער לחלוטין במהלכו, הוא אף יכול לתקשר ולדבר עם המטפל.

קסדה לטיפול בדיכאון (צילום: Brainsway)
השדה המגנטי ממוקד לאזור מסויים במוח | צילום: Brainsway

כדי שהטיפול הזה יעבוד באופן המקסימלי, יש צורך לעבור אותו בסדרות של טיפולים בתדירות גבוהה יחסית - כחמישה טיפולים של עשרים דקות בשבוע. הטיפול זמין כבר בבתי חולים בישראל וגם באופן פרטי, אבל הבעיה היא שהטיפול החדשני הזה עדיין לא נכלל בסל התרופות ועלותו יכולה להגיע לכ-10,000 שקל לסדרת טיפולים של חודש או חמישה שבועות. ״הטיפול מתחיל להשפיע בדרך כלל באמצע סדרת הטיפולים, אחרי כשבועיים וההשפעה שלו ממשיכה אחרי הסדרה, עוד לא ברור לכמה זמן״, מסביר ד״ר לוינסקי. הטיפול הזה מגיע כתחליף או השלמה לטיפול התרופתי, שכאמור, לא מועיל לכולן וכולם.

>> פריחה אביבית יכולה לעשות נזק לעור שלכם

העצב התועה בצוואר

טיפול נוסף שקשור למוח הוא טיפול פולשני, בו מושתל קוצב מתחת לעור, באזור החזה. הטיפול הזה ניתן למי שהדיכאון שלהן או שלהם עמיד לתרופות ולטיפולים הנהוגים היום. איך זה עובד? אתר ארגון הבריאות NICE מסביר שהקוצב הזה משתמש בעצב הואגוס, המוכר גם בשם ״העצב התועה״ ומעצבב איברים פנימיים בגוף, כדי להגיע אל המוח ולשנות את פעילותו. הקוצב מספר גירוי חשמלי ולמעשה מגרה את העצב בצוואר, שמעביר את הגירוי למוח במטרה לשפר את השמירה על מצבי הרוח ולהפחית את תחושת הדיכאון. הגירוי נעשה במנות קצובות ביניהן יש מנוחה ועצמת ותדירות הגירוי מתוכנתת לפי הצורך האינדיבידואלי. אם המטופלות או המטופלים מעוניינים לכסות את פעילות הקוצב, הדבר אפשרי על ידי שימוש במגנט כמתג.

הכל התחיל מהשתלה של הקוצב עבור חולי וחולות אפילפסיה. מי שסבלו מדיכאון מביניהם שיפרו את מצבן ומצבם וכך התפתח הטיפול הייעודי, שאושר לשימוש ע״י מנהל התרופות והמזון האמריקני לטיפול בדיכאון כבר ב-2005 . בארץ התחיל ב-2012 מחקר המתקיים בביה״ח הדסה עין כרם, בו מושתלות לראשן וראשם של הנבדקים והנבדקות שתי אלקטרודות שמשפיעות על ויסות מצב הרוח ומחוברות ליחידת ההפעלה שנמצאת באזור בית החזה.

קטמין במינון נכון

הטיפול הזה אמנם בשלבי מחקר, אבל כבר נמצא בשימוש בארה״ב, כנראה יפתיע אתכם מאוד: קטמין - סם הרדמה שנמצא בשימוש רחב במרפאות וטרינריות וצבר גם פופולריות כסם פסיכודאלי. הסם הזה עשוי להפוך לתרופה בדיכאון, אבל רגע לפני שאתם רצים לחפש אחריו, נבהיר שהוא טרם אושר לשימוש כתרופה בישראל. ״מדובר במחקרים ועדיין לא בטיפול מוכח״, מדגיש ד״ר לוינסקי, ״אבל קטמין הוא חומר פסיכואקטיבי, שמשפיע על קולטני NMDA שנמצאים בתאי העצב שלנו״. הקולטנים הללו מאפשרים ליונים חיוביים להיכנס לקרום התא והמנגנון הזה הוא מה שקטמין מבקש למנוע: ״התיאוריה גורסת שבזמן דיכאון יש במוח פעילות יתר, המוח עסוק ללא הרף במחשבות שליליות. חסימה של מנגנון קולטני ה-NMDA  תוריד את הפעילות שלהם ותאפשר, כך מקווים החוקרים, למוח להירגע. עדיין מתרחש חיפוש אחר הכמות המדויקת, המינון הנכון שייתן את התוצאה הרצויה, שלא תגרום לנזק״, מסביר ד״ר לוינסקי.

מבנה מולקולרי של קטמין (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
סם הרדמה שנמצא בשימוש במרפאות וטרינריות ונחשב לפסיכאדלי. מבנה מולקולרי של קטמין | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
 >> המדריך: כך תפענחו בדיקת ספירת דם