דמיינו לעצמכם את דורון, שמצפה הערב לבליינד דייט שסידר לו חברו הטוב. החבר תיאר את דורית כבחורה כיפית ואתלטית מאוד – כזאת שתוכל לתת לו השראה להתמיד יותר ולהשתפר בספורט. דורון מתלהב ומתכונן לערב. עכשיו נריץ קדימה לדייט. הם קבעו לאחר הצהריים בחדר הכושר השכונתי, לסיבוב ריצה קצר על ההליכון לפני ארוחת הערב. להפתעתו של דורון, דורית עולה עליו בכל פרמטר פיזי ומפגינה ביצועים טובים יותר ממנו בכל מכשיר ומכשיר. דורון מרגיש שפוף ומוותר על הרעיון לצאת איתה לדייט שני.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

מקורות המשיכה

עד כמה שהסיפור נשמע קלישאה, קיים פער פסיכולוגי אמיתי בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים לבין מה שאנחנו מרגישים בפועל. ככלל, המשיכה הפסיכולוגית שלנו לאנשים מעוצבת לפי שני פרמטרים עיקריים: המידה שבה נראה לנו שהאדם השני דומה לנו (בדרך כלל נרגיש קרובים יותר לדומים לנו) ועד כמה אנחנו חושבים שהאדם הזה טוב מאיתנו או גרוע מאיתנו בתכונות מסוימות.

מחקרים מראים שיש פער בין המשיכה שלנו לדמות אידיאלית שאנחנו בונים לעצמנו בראש, לבין המשיכה שלנו בפועל לאנשים שאנחנו פוגשים במציאות. חוקרים באוניברסיטת באפלו בדקו אם קיים פער בין מידת המשיכה של גברים לאישה דמיונית שיש לה תכונות מסוימות שהם מצהירים שהם רוצים, לבין מידת המשיכה שלהם בפועל לאישה שניחנת בתכונות האלו. במסגרת המחקר נשאלו כ-650 גברים לגבי מידת המשיכה שלהם לנשים היפותטיות, לנשים שהם עומדים לפגוש ולנשים שנמצאות פיזית לידם. הם התמקדו בתכונת האינטליגנציה ומצאו שהיה פער בין הרצון של הגברים להכיר אישה חכמה מהם לבין הדרך בה הם התנהגו כשהאישה החכמה נמצאה ממש לידם.

גברים במבדק דיווחו שהם יימשכו יותר לאישה דמיונית שטובה מהם במבחן במתמטיקה או בלשון אך כשאישה בעלת ביצועים גבוהים מהם היתה נוכחת בחדר והם היו מודעים לביצועיה העדיפים הם דירגו אותה כפחות מושכת ופחות רצו להכיר אותה מקרוב. אלו מהם שלא חשבו שהביצועים שלה היו טובים משלהם דירגו אותה כמושכת.

ניצחון הכימיה

מה יכול להיות ההסבר לפער הזה? במהלך החיים אנחנו בונים במוחנו אוסף של תבניות מחשבה על העולם. התבניות הללו מושפעות מהנורמות והקודים של החברה שבה אנו חיים ומהחינוך שקיבלנו. בחיפושינו אחרי בן או בת זוג אנחנו בונים במחשבתנו דמות דמיונית שמכילה את כל התכונות הרצויות, "הנכונות" בחברה. באמצעות בחירה בפרטנר אידיאלי, טוב מאיתנו, אנחנו שואפים לשפר את עצמנו ואת מעמדנו בחברה.

כל זה נכון קודם כל למחשבה. במציאות, כשאנחנו פוגשים בפרטנר הפוטנציאלי מה שמניע את המשיכה שלנו אליו או אליה הן התחושות שמתעוררות בנו באותו רגע – הכימיקלים שמשתחררים בתוכנו. הרגשות הללו מושפעים ממגוון של גירויים חושיים, פסיכולוגיים ופיזיים שאנחנו מקבלים באינטראקציה שלנו עם הפרטנר הפוטנציאלי.

צפו בכתבה המלאה (צילום: Brainstock)
לא נמשך לאישה שחכמה ממך? טעון שיפור | צילום: Brainstock
עוד ב-mako בריאות:
>> אימון HIIT: האם אימון אינטנסיבי טוב יותר מאימון ארוך?
>> האם אפשר להידבק בסרטן? מסתבר שכן
>> 10 סימנים שאתם אוכלים יותר מדי פחמימות

לדוגמה, כשאנחנו נמצאים בסיטואציה חברתית שבה מישהו עולה עלינו בביצועיו, תחושת הערך העצמי שלנו נפגעת, רמת הטסטוסטרון שלנו – הורמון המעמד החברתי אצל גברים ונשים גם יחד – יורדת ואיתה יורדת הרמה של חומרים אחרים במוח שמעוררים בנו עונג והנאה. כשאנחנו מנצחים, רמת הטסטוסטרון שלנו עולה ואיתה עולה הרמה של הורמוני העונג.

טסטוסטרון מעלה גם את החשק והמוטיבציה המינית, שבלי ספק משפיעים על המשיכה. קשה לנו לשלוט בתחושות האלו, לא פעם הן לא מודעות, אך הן נצרבות בזיכרון הרגשי והוא ישפיע בהכרח על הרצון שלנו לפגוש שוב באותה דמות. האפקט בולט יותר אצל גברים, משום שמידת החשיבות של הערך העצמי, התחרות והשמירה על הסטטוס החברתי אצל זכרים בכל עולם החי גבוהה יותר, תכונות הנובעות מרמת טסטוסטרון גבוהה יותר באופן כללי אצל זכרים.

מוח הלטאה עדיין שולט

את כל זה רובנו יודעים באופן אינטואיבי. מחקרים מראים שנשים, ולעתים גם גברים, נוטים לפעמים "להקטין" את עצמם במודע או שלא במודע כדי להיחשב מושכים יותר בעיני המין השני, וגם בתוך מערכת היחסים.

המחקר אמנם נעשה על גברים, אך לטענת החוקרים הפער בין הרצון בתכונה מסוימת אצל פרטנר דמיוני לבין הדבר האחר שאנחנו רוצים בפועל תקף אצל כולם. אצל נשים קיים לעתים פער בין התכונות שהן מצהירות שהן מחפשות אותן בגבר: טוב-לב, רכות ונאמנות, לבין מידת המשיכה הרגשית והפיזית שהן מרגישות כלפי גבר שניחן בתכונות הללו לעומת גבר בעל אמצעים שנמצא בסטטוס חברתי גבוה – כלומר בשפה ביולוגית נאמר שיש לו פוטנציאל להיות "מפרנס טוב".

המוח הרגשי הוא החלק הקדום של המוח – מוח הלטאה שלנו, ששולט במידה רבה מאוד בהתנהגות שלנו ומחווט מימים ימימה להגדיל את הרווח האבולוציוני של הגנים שלנו. אלו חיווטים עתיקים של היררכיה חברתית, מאבקי שליטה וקביעת מעמד. אם נהיה מודעים יותר לחיווטים הללו ולרגשות שמתעוררים בנו ונבין מנין הם נובעים, יש סיכוי שנוכל להפעיל את המוח החושב ולבצע בחירות מושכלות יותר – לבחור במה שאנחנו באמת רוצים בבת או בן הזוג ובמה שיעניק לנו רוגע, שלווה ואהבה.

* ד"ר ליאת יקיר, מכון דוידסון לחינוך מדעי.

 >> למען המדע: ספרו לנו מה עושה לכם הכי הרבה גזים