השחקנית והקומיקאית האמריקאית קתי גריפין חשפה לאחרונה בסרטון טיקטוק, כי אובחנה כ"מקרה קיצוני" של הפרעה פוסט טראומטית מורכבת (C-PTSD). בסרטון היא מספרת שלהערכתה החלה לסבול מההפרעה לפני כ-5 שנים, לאחר שפרסמה תמונה שלה מחזיקה מסכה מדממת בדמותו של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ. התמונה יצרה סערה ברשת ועוררה ביקורת רבה. השתתפותה של גריפין בספיישל השנה החדש של CNN בוטלה, הופעות רבות שלה בוטלו והיא אף נחקרה על ידי השירות החשאי בארה"ב. מה גורם להפרעה הזאת, מה ההבדל בינה לבין הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת ומהם הטיפולים הרלוונטיים?
מהי הפרעה פוסט-טראומטית?
לפני שנדבר על תופעה פוסט טראומטית מורכבת, צריך להבין מהי הפרעה פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה כזאת מתרחשת אחרי שאדם מסוים חווה אירוע טראומתי שמסכן את מצבו הפיזי או הנפשי, או שהיה עד לפגיעה באדם קרוב אליו. לדוגמה, קורבנות לפיגוע, שוד או אונס, או אדם קרוב שנכח בפיגוע. אנשים המאובחנים עם PTSD, תמיד יוכלו להצביע על אירוע ספציפי, שמהווה את הטריגר להפרעה. אדם הסובל מPTSD למעשה חווה באופן ממשי את המקרה מחדש, באמצעות זיכרונות, ובליווי תחושת פחד, פלאשבקים או חלומות. כמו כן, הוא ישתדל להימנע ממחשבות אודות האירוע הטראומתי ומזיכרונות ממנו, יימנע מפעילויות או ממצבים שיכולים להזכיר לו את האירוע. בנוסף, הוא עשוי לחוות עוררות אישית גבוהה בזמן הסמוך לאירוע, ויחוש אימה ובהלה. עם הזמן הוא יפתח שינויים בתפיסה שלו את עצמו ואת העולם, ייטה לסבול מקהות חושים רבה יותר, ומתחושה ממושכת שהעולם הוא מקום מסוכן, וכי הוא חסר אונים או חרד מפני העלול להתרחש בו.
מהי הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת ובמה היא שונה מהפרעה פוסט טראומטית?
בשונה מהפרעה פוסט-טראומטית, הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת, נובעת ממגוון מצבים שבהם האדם חווה פגיעה מתמשכת לאירועים פוגעניים אשר נגרמים על ידי אחר, ומסכנים את שלמותו הפיזית או הנפשית. ההפרעה מתפתחת בתוך מערכות יחסים בהם מתרחשת פגיעה מתמשכת, שלרוב מתפתחת במהלך הילדות. לדוגמה - ילד שעובר התעללות פיזית במשפחה, התעללות מינית או רגשית.
מהם תסמיני ההפרעה?
התסמינים של הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת כוללים בתוכם את התסמינים של PTSD שהוזכרו, אך הם משולבים עם תסמינים נוספים, כמו חוסר ויסות רגשי, המתבטא בתגובתיות רגשית מוגברת או בתחושה של קהות רגשית, עד למצב דיסוציאטיבי; או תפיסה עצמית שלילית, המתבטאת בהפחתת הערך העצמי, המלווה לעיתים בתחושות אשמה, בושה וכישלון. גם במערכות יחסים, ייתכן קושי לחוש קרבה לאחרים, והסובל מההפרעה ינסה לעיתים להתחמק ממערכות יחסים ומאינטראקציות חברתיות. לחלופין, ייתכן גם שמערכות היחסים יחוו באופן אינטנסיבי וקרוב, אך עם קושי בשימורן. כמו כן, הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית מורכבת, חווים לעתים גם תסמינים סומטיים, כמו בחילה, סחרחורות, כלומר - המצוקה הנפשית מתבטאת במקרים אלה דרך הגוף.
איך מאבחנים?
למרות שפגיעה זו מוכרת לאורך שנים ארוכות, עד לשנים האחרונות הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת לא הייתה כלולה ב'ספרי האבחנות' הפסיכיאטרים, ואנשים אשר סבלו מההפרעה היו מאובחנים כבעלי הפרעה אישיות גבולית. גם כיום ההפרעה מוגדרת רק בספר האבחנות האירופאי העדכני (ICD-11) ועדיין לא בזה האמריקאי (DSM-5).
חלק מהמאפיינים נראים לעין, לדוגמה הקושי בוויסות רגשי, הדרך בה האדם שסובל מההפרעה מפרש אנשים אחרים ואת התנהגותם. הסובלים מההפרעה יהיו לרוב רגישים לגירויים קטנים, יפרשו את העולם מתוך התפיסה הטראומטית, התגובות להם לסיטואציות שונות יהיו קיצוניות. ברבים מהמקרים הם יחוו את העולם בצורה של שחור או לבן, תהיה תנודתיות קיצונית במצבי הרוח ואירועים קטנים ישפיעו על התנהגותם. תופעות אלה יהיו קשורות בעיקר לקושי בוויסות רגשי.
איך מטפלים בהפרעה פוסט-טראומטית מורכבת?
הטיפול בהפרעה מחייב קשר אמפתי ומקבל, שבו האדם הטראומטי יוצר אמון עם המטפל. במהלך הטיפול הוא גם יעבור תהליך עיבוד של הפגיעות שחווה, וגם ירכוש מיומנויות שיסייעו לו להבין טוב יותר את עצמו, לווסת ולהרגיע את עצמו, וגם ליצור קשר של אמון ובטחון, שיהווה תיקון לקשרים הבעייתיים שהיו לו בעבר. בשלב הראשון של הטיפול המטרה היא לעזור למטופל להבין מה הוא חווה, ומדוע הוא סובל מהסימפטומים מהם הוא סובל. בכל מקרה, העובדה שכיום קיימת אבחנה מקצועית להפרעה, מסייעת להבין את משמעותה, ומצמצמת את תחושת האשם של המטופל כלפי עצמו.
הכותבת ד"ר שרון פלגי היא פסיכולוגית ארצית במכבי שירותי בריאות