אתם קמים בבוקר, מצחצחים שיניים והולכים לעבודה. אבל משהו בכם שונה. קשה לשים את האצבע אבל ברור לכם לגמרי שאתם לא בסדר. אם אתם נמנים על המין הגברי, סביר להניח שתדחיקו את זה ותנסו להמשיך בחייכם. אם אתן שייכות למין השני, כנראה שתרצו לטפל בתחושותיכן ותדברו על כך. אז מה באמת ההבדל בין נשים לגברים כשמדובר בדיכאון? 

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

"דיכאון המכונה 'קליני', הוא תסמונת המופיעה לתקופה משמעותית של לפחות שבועיים", מסביר פרופ' מיקי בלוך, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית ומנהל המרכז לבריאות הנפש של האישה, איכילוב תל אביב. לדברי בלוך, התסמונת מתבטאת במספר סימפטומים: 

  • פגיעה משמעותית במצב הרוח ופגיעה ביכולת לחוש הנאה.
  • תסמינים גופניים: ירידה בתאבון, חולשה, עייפות, הפרעות בשינה.
  • תסמינים מנטליים: פגיעה בריכוז, בזיכרון, קשי בקבלת החלטות.
  • מחשבות שליליות: הערכה עצמית נמוכה על האדם, על הסביבה ועל העתיד. חוסר ערך לחיים, עד כדי מחשבות אובדניות.

"כאשר אלה מופיעים במשך תקופה ארוכה והם גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד ולמצוקה נפשית, כנראה שמדובר בדיכאון ורצוי לגשת ולדבר על כך עם איש מקצוע".

למרות הסברה הרווחת, מסביר פרופ' בלוך כי גברים ונשים סובלים מדיכאון באותו אופן, ככל הנראה, ומבטאים זאת על ידי: עצב, חוסר הנאה, עצבנות, חרדות, חוסר סבלנות. אצל נשים, לעומת זאת, הדיכאון יכול להתבטא גם ברגישות יתר, מצב המאפיין דיכאון "הורמונלי". עם זאת, השכיחות אצל נשים מאובחנת פי שניים מאשר אצל הגברים. "מעבר לגורמים גנטיים והורמונליים, ההבדל נובע מהעובדה שגברים לא יודו בכך לרוב, ובדרך כלל לא ייחסו את מה שהם מרגישים למצב נפשי, מפאת סטיגמה ובושה. לעומת זאת, המודעות אצל נשים גבוהה יותר. הן קוראות לתחושותיהן בשם, ופונות לקבלת עזרה", מסביר פרופ' בלוך.

"במצב קיצוני יותר, כאשר מדובר בניסיונות התאבדות, נשים אמנם נוטות לנסות להתאבד יותר מגברים, אך זה נתפש כסוג של קריאה לעזרה יותר מאשר רצון לממשו. אצל גברים, מאידך, אחוזי המוות כתוצאה מניסיונות התאבדות, גבוהים יותר."

הדיכאון הנשי

המערכת העצבית בגוף האישה מושפעת לעיתים קרובות מהמערכת ההורמונלית. הדיכאון, במקרה הזה, עשוי להתבטא במצב של רגישות יתר. פרופ' בלוך מצביע על סוגי דיכאון "הורמונליים" נשיים טיפוסיים:

דיכאון בזמן מחזור חודשי או אחרי לידה: הורמוני מין כגון אסטרוגן , פרוגסטרון, קורטיזון וכן אוקסיטוצין, קיימים בגוף בזמן היריון ותורמים לתפקודים חשובים בגוף באותה העת. הורמונים אלה, משפיעים גם על מערכת העצבים, האחראית על מצב הרוח והחרדה שהאישה עשויה לחוש. "במצב רגיל הם מאזנים את מצב הרוח, אך כאשר נוצר בהם מחסור האישה חשופה לעומס רגשי כיוון שאין לה את מנגנון ההגנה הדרוש", מסביר פרופ' בלוך. "זה קורה בעיקר בזמן הווסת או אחרי לידה. במצב רגיל לגוף יש אפשרות לווסת את המחסור, אך יש נשים שאין להן את היכולת הזאת. הסיבה לכך נעוצה כנראה במבנה הגנטי ששל האישה שלא מאפשר וויסות מחודש בעקבות התנודות בהורמונים".

אישה עצובה (צילום: rollover, Istock)
המערכת העצבית בגוף האישה מושפעת לעיתים קרובות מהמערכת ההורמונלית | צילום: rollover, Istock

>> עוד ב-mako בריאות:
מה האימון המומלץ ביותר לקיץ?
האם נמצא הפטנט שירחיק מאיתנו יתושים?
מצעד 20 המאכלים הבריאים ביותר

דיכאון בגיל המעבר: בתקופה זו, השחלות מפסיקות לתפקד, הפוריות נפסקת ותוך זמן קצר אין ייצור של הורמוני מין בשחלות. גם עובדה זו תורמת למצב רוח ירוד ולדיכאון אצל נשים.

הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על:
כ-5% מהנשים אשר סובלות מתסמונת קדם ווסתית קשה.
כ - 50% סובלות באופן קבוע מתסמינים קלים לפני הווסת (ללא פגיעה בתפקוד או למצוקה).
10-15% מהנשים תסבלנה מדיכאון לאחר לידה.
דיכאון בגיל המעבר נפוץ פי 3 מהשכיחות לפני גיל זה.

הדיכאון הגברי

כאשר מדובר ב"מקבילה הגברית" לסוגי הדיכאון הנשיים, טוען פרופ' בלוך, ניתן להצביע על דיכאון סביב גיל המעבר ודיכאון לאחר לידה של בת הזוג.

בגיל המעבר: גם גברים חווים את "גיל המעבר", וגם אצלם זה מתבטא בשינויים הורמונליים, כאשר סביב גיל 50-60, ניתן להצביע על ירידה הדרגתית בהורמון טסטוסטרון וDHEA (הורמון מין). הרמה תהיה נמוכה מהנורמה בעיקר החל סביב גיל 60. הדיכאון מתבטא בירידה באנרגיה, פגיעה ביכולת ליהנות, ירידה בחשק המיני ופגיעה בחיוניות.

דיכאון לאחר לידה: הסיבות לקיומו עדיין אינן ברורות לגמרי. פרופ' בלוך מצביע על תופעה הקושרת את הירידה בהורמון אוקסיטוצין (הורמון ההתקשרות) אצל הגבר, כאשר אצל האישה רמתו נמוכה, וכן על ירידה ניכרת ברמת הטסטוסטרון הגברי. ידוע כי ירידה בהורמונים אילו נמצאת במתאם עם דיכאון. "ייתכן שהתופעה נובעת גם מגורמי דחק שאותם חווה הגבר בעת הלידה, במקביל לקשיי הסתגלות להורות ולקשיים הכרוכים בה", מסביר פרופ' בלוך.

אצל שני המינים, ניתן להצביע על התרומה הגנטית למצב של דיכאון. "אנשים עם רקע גנטי - מדרגת קרבה ראשונה - מועדים ללקות בדיכאון בשכיחות של פי 2-3 מאשר אלה שאינם בעלי רקע כזה", מסביר פרופ' בלוך.

טיפול

מתי מומלץ לפנות לטיפול?

כאשר אתם מרגישים שהמצב הנפשי החדש שפוקד אתכם נמשך למעלה משבועיים ושאינכם מסוגלים להפיק הנאה מדברים, או חשים בעצב או במועקה, עד כדי פגיעה בתפקוד היומי.

מתי נחוץ לשקול טיפול תרופתי?

פרופ' בלוך מסביר שטיפול תרופתי עשוי לקצר את משך האירוע הדיכאוני, אך גם לטיפול פסיכולוגי חשיבות רבה. הטיפול המומלץ הוא שילוב של השניים. מעבר לטיפולים הפסיכולוגי והתרופתיים, היום קיימים בשוק טיפולים מסייעים, כגון Deep Tms: טיפול על ידי שדה מגנטי המגרה אזורים מסוימים במוח, וגורם לפעילות תקינה יותר במקומות שמדכאים מצב רוח.

>> קנאביס רק מסוכן לכם? גישות רפואיות שהתהפכו