תמונות החטופים, ההורים המודאגים, הנצורים בבתיהם שמתחננים לעזרה – אתמול בבוקר (שבת), ישראל התעוררה למראות מלחמה שהנפש מתקשה להכיל.

רז נוי, פסיכולוג מחוזי במכבי שירותי בריאות, מציין כמה נקודות במהלך היממה האחרונה, שהובילו לערעור התחושות בקרב הציבור הישראלי. "באופן כללי, אחד הדברים שמייצרים חרדה הוא אי-ודאות", הוא מציין. "העובדה שעד לרגע זה אף אחד לא יודע מה בדיוק גרם למחדל, תורמת לחרדה מתמשכת. כשיודעים להניח את האצבע על גורם ספציפי, קל יותר להפיק לקחים וליצור תחושה שדברים לא יקרו יותר. במקרה הזה, חלק גדול מהציבור לא מבין איך נפרץ מחסום ההגנה המוכר בצורה כל כך קלה, ואיך לא הגיעו כוחות ביטחון לחלץ את האזרחים במהירות הנדרשת – כלומר, יש כאן הרבה מאוד שאלות פתוחות, ועד שלא יינתנו עבורן תשובות יהיה קשה להתחיל בתהליך הריפוי".

"כבר מגיל קטן מלמדים אותנו שאנחנו חיים במדינה חזקה, עם צבא חזק, ופתאום ההבנה הזאת נסדקת"

רז נוי

נוי מסביר שלמעשה באופן יום-יומי, אנחנו רגילים לחיות את חיינו בידיעה שיש מערכות הגנה ששומרות עלינו, וכשזה מתערער עולות בנו תחושות קשות. "כבר מגיל קטן מלמדים אותנו שאנחנו חיים במדינה חזקה, עם צבא חזק, ופתאום ההבנה הזאת נסדקת. אומנם הנפש שלנו חזקה, והיא יכולה לבנות את עצמה ולהשתקם, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להבין מה השתבש, ושהלקחים הופקו, כדי שנוכל להיות בטוחים שמדובר באירוע חריג ולא במצב שעלול לחזור על עצמו".

_OBJ

איך בינתיים אתם עוזרים לאנשים שפונים אליכם? הרי מדובר במצב של סכנה לאומית ממשית ולא סתם בחרדה

"גם בתוך מצב של סכנה אמתית אפשר להבין מתי מדובר בתגובה פרופורציונלית וטבעית. בסה"כ טבעי מאוד לחוש כרגע חרדה, כעס או כל רגש אחר, כי המציאות באמת מפחידה. מצד שני, אנחנו מנסים להכניס אנשים לפרופורציות ולגרום להם להבין מתי הם יכולים לשלוט במצב ומתי פחות ומה יכול לעזור להם. יש אנשים שממש מתקשים לתפקד לנוכח המציאות וזה כבר דורש התערבות טיפולית. כיום יש טכניקות וטיפולים תרופתיים שבהחלט יכולים לעזור".

אדם שנמצא בבית עם מחבלים והסתתר מהם יכול לצאת מזה ללא נזק פסיכולוגי אדיר?

"מי שחווה סיטואציה כזאת בוודאות זקוק לעזרה מקצועית. אנחנו מבדילים בין תגובת טראומה ראשונית שכמעט כולם יחוו אותה לבין הפרעה מתמשכת של פוסט-טראומה שאותה לא כולם יפתחו. יש כאלה שיפתחו חרדות, דיכאון או אפילו הפרעות OCD. לכל אלה אפשר לעזור. חשוב לציין שיהיו כאלה שלאחר התגובה הראשונית יצליחו לחזור לחיים נורמליים".

מה לגבי אנשים שמדחיקים?

"הדחקה היא לא בהכרח דבר רע, ולעתים זה אפילו היעד שלנו בטיפול – מדובר במעין מנגנון הגנה של הנפש שעוזר לה להימנע מהמראות ומהריחות הקשים שהאדם חווה. אבל לפני הכל חשוב לתת לגיטימציה לפחד ולתחושות הקשות".

בכנות - יש אנשים שלא יצאו מזה?

"יש אנשים שיפתחו הפרעה פוסט-טראומתית שממנה הם יסבלו כל החיים, אבל לרוב האנשים אנחנו מצליחים לעזור. כאמור, לנפש שלנו יש יכולת ריפוי מדהימה. יש הרבה תושבים שיצליחו לחזור לשגרה למרות הזוועות שעברו, זה גם עניין שתלוי בסוג האישיות כמובן".

מה אתם אומרים להורים שהילדים שלהם מוחזקים בשבי?

"זה מצב קורע לב, וגם לנו, אנשי המקצוע, אין תמיד תשובות או פתרונות. יש הורים נכנסים למצב לוחמני ומנסים לעשות כל שביכולתם כדי להשיב את ילדיהם ויש כאלה שלא מצליחים לתפקד - אני חושב שהכל לגיטימי במצב כזה".

איך אפשר להמשיך לגור בעוטף אחרי טראומה כזאת?

"אני מניח שחלק מהתושבים ירצו לעזוב, אבל יהיו כאלה שהמגורים בעוטף הם חלק מהותי מהזהות שלהם ועבורם לעזוב זה לוותר על חלק חשוב ממי שהם".