לא צריך ללמוד פסיכולוגיה או פסיכיאטריה בשביל לדעת שיש קשר הדוק בין אהבה ובין טירוף – כל מי שהיה אי פעם מאוהב הרגיש את הקשר הזה על בשרו. כשאנחנו מאוהבים, אנחנו גם קצת משוגעים. אנחנו מרגישים שהקשר שלנו לקרקע מתערער, אנחנו עושים דברים שיכולים להיראות משונים למסתכל מן החוץ, אנחנו לא לגמרי אנחנו. אבל מה באמת הקשר, מתי אהבה הופכת לשיגעון ואיך כל זה קשור לאובססיביות?
בהתאהבות אנחנו יוצאים מאיזון – כמו גם בהפרעה פסיכיאטרית. מחקרים בדקו את הדמיון בין אנשים מאוהבים לבין אנשים עם הפרעת OCD (הפרעה כפייתית טורדנית) ומצאו ערכים דומים של מוליכי סרטונין במוח אצל שתי הקבוצות. האם אנחנו למעשה קצת מאבדים את זה בכל פעם שאנחנו מתאהבים?
"כל התאהבות היא קצת יציאה מהנורמליות", מאשר ד"ר יורם בראב, ראש המחלקה לפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל ומומחה לנוירופסיכולוגיה. "אחד מהחומרים הכימיים שמשתחרר באופן מאסיבי במוח במהלך ההתאהבות הוא דופמין – שמאפיין גם התמכרויות. סמים משחררים דופמין, וגם בהתאהבות משתחרר הרבה ממנו ובהתחלה של מערכת יחסים ההתנהגות שלנו בהחלט מזכירה התנהגות של מכורים: הנאה גדולה עם תחושות של תסמונת גמילה כאשר אנחנו מתרחקים מהאהוב שלנו. מרגישים את זה גם עם תינוק בחודשים הראשונים".
"אהבה היא רגש עוצמתי שלפעמים יוצא מכלל שליטה", מוסיף ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ומנהל מרכז 'רזולוציה'. "פעמים רבות עצמת הרגש מהווה מעין משבר רגשי שסביבו יכולות להתפתח תופעות נפשיות שונות כגון חרדת נטישה או חשיבה טורדנית על בן או בת הזוג. כל אדם מאוהב חושב על מושא אהבתו יותר ממה שהוא חושב על דברים אחרים, אך ברוב המקרים הוא מסוגל להתנהל בצורה סבירה וההתאהבות לא מפריעה לו".
"על הקשר בין אהבה לשיגעון כתבו אין ספור טקסטים בתחום הפסיכואנליזה", מוסיף הפסיכולוג חן רוזנברג, "זה נכון שכשאנחנו מאוהבים מופרשים במוח הורמונים כמו אוקסיטוצין ואנדורפינים שמשנים את הפעילות הנוירו ביוכימית שלנו, אבל זה לא רק ביוכימי. בנאדם מאוהב מאבד את בוחן המציאות שלו, כושר השיפוט שלו נפגע, הוא ממוקד מאוד בדבר אחד ודוחק הצידה צרכים אחרים כמו אוכל, שתייה או שינה. אם נסתכל בהגדרה של פסיכוזה נמצא את אותן קטגוריות: אובדן בוחן מציאות, כושר שיפוט לקוי, קושי בהתייחסות לגירויים".
לא יודעים לצאת בזמן מקשר הרסני
כשאנחנו מאוהבים, כאמור, כושר השיפוט שלנו נפגע, ולכן יהיה לנו קשה לפעמים לדעת איפה עובר הגבול בין אהבה ובין טירוף. "זה מתחיל להיות לא נורמלי כשהאדם המאוהב מתנהג בצורה שלא מותאמת לסיטואציה ולהדדיות", מסביר רוזנברג. "אם את לא בעניין שלי ואני בכל זאת מציף אותך בהודעות, מחכה ליד הבית שלך ומתקשר כל שעתיים – זה אומר שאני לא מצליח להבין שאת לא הדדית איתי, ואז אני הופך להיות פסיכופט. בנאדם נורמלי יקבל את הדחייה וייקח צעד אחורה כי הוא יודע לעשות פרשנות בהירה של הסיטואציה החברתית ומבין את ההבדל בין חיזור פסיכופטי לבין חיזור חינני".
כלומר, כשאתם מאוהבים אתם תמיד קצת על הגבול. אתם עוברים אותו כאשר אתם יוצאים מתפקוד יומיומי (לא מצליחים לבצע פעולות שגרתיות בגלל מחשבות טורדניות, למשל) וכאשר אתם לא מסוגלים לנהל מערכות יחסים נורמטיביות עם הסביבה שלכם (מחזרים במידה שלא מותאמת למסרים המתקבלים מהצד השני).
מסתבר שיש לא מעט הפרעות מהעולם הפסיכיאטרי שיש להן יחסי זיקה אדוקים עם העולם הרומנטי. "אהבה, כנראה, היא תחום שאנחנו רגישים בו", אומר ד"ר בראב, "חולים פסיכיאטריים קשים שיש להם מחשבות שווא, למשל, מתמקדים הרבה פעמים בנושאים של יחסים זוגיים. זה מאוד נפוץ שמטופל משוכנע שזוגתו בוגדת בו. גם אנשים בריאים מועדים למחשבות לא רציונליות כשמדובר באהבה – למשל אצל גברים מכים, שסובלים הרבה פעמים מדימוי עצמי נמוך, שבטוחים שהאישה בוגדת בהם כל הזמן".
"כמעט תמיד, ההתאהבות 'משבשת' אותנו קצת ואנו עסוקים בצורה אובססיבית באהבתנו, אך רוב הזמן התופעה הזו חולפת לאחר מספר ימים עד שבועות", מוסיף ד"ר לוינסקי. "במקרים חריגים, אצל אנשים עם נטיה לאובססיביות או חרדתיות קודמת, אנשים שהם יותר תלותיים ואפילו אנשים שנמצאים במשבר נפשי קודם, ההתאהבות יכולה להפוך לאובססיה של ממש: האדם עסוק כל הזמן, כמעט אך ורק במושא אהבתו. הוא חושב עליו, על מה שהוא עושה, מתקשר ורוצה לדעת מה קורה איתו או רוצה להיות כל הזמן בסביבתו. לפעמים נוצרות מחשבות טורדניות על האם הצד השני מאוהב בי כמו שאני מאוהב בו, או חשיבה שהצד השני נמצא עם אנשים אחרים".
נושא האהבה הרומנטית חוזר הרבה, לדברי ד"ר בראב, גם בהפרעות אישיות גבוליות, הנפוצות בעיקר אצל נשים. "אנחנו רואים הרבה נשים בעלות דימוי עצמי נמוך שיוצרות קשרים מאוד אינטנסיביים עם גברים, מפתחות תלות גבוהה בגבר, גורמות לו להתרחק ואז מתפרקות נפשית ונוטות להתפרצויות זעם או להתנהגויות אלימות, כמו בסרט חיזור גורלי".
עוד ב-mako בריאות:
>> מה הסיבה האמיתית לקרחת שלכם? ומה עושים עם זה?
>> רוצים לאכול פחמימות אבל פחות? הנה 5 טריקים שיסדרו אתכם
>> בחן את עצמך: חושבים שאתם מבינים בתזונה? תוכיחו
האם לאנשים מסוימים יש יותר נטייה לפתח אובססיביות מאשר לאחרים?
"אנשים שסובלים מחסכים מוקדמים, שגדלו בסביבה מתעללת הם יותר מועדים לפורענות. לכל אחד יש נטייה כזו, ההבדל הוא שהאדם הבריא והבשל יידע לבחור טוב מראש את בן הזוג הנכון, או לצאת בזמן מקשר הרסני. אנשים יציבים יימשכו לבני זוג יציבים ואנשים לא יציבים יפתחו לרוב מערכות יחסים פתולוגיות עם אנשים לא יציבים כמותם".
איך אפשר לדעת אם אני בדרך לאבד את זה?
"לך יהיה קשה לראות את פני הדברים, אבל בני משפחה או חברים תומכים, אנשים שיכולים לשקף לך את הדברים בצורה אובייקטיבית יחסית, יכולים לתת לך חוות דעת אם את נמצאת בקשר לא בריא". כשיש לאדם סביבה תומכת ויציבה, היא תדע לזהות קשר בעל מוטיבים חולניים: יחסים שאין בהם מרחב אישי, שיש בהם תלות וחשדנות תמידית, למשל.
"הגבול בין אהבה לחשיבה טורדנית היא בכמה המחשבות הללו משבשות את מהלך החיים התקין וגורמות לסבל. אם את או אתה כל היום עסוקים במחשבות על מישהו ולא מצליחים לעבוד או ללמוד, אז מדובר בתופעה שצריך להתערב ולטפל בה", מוסיף ד"ר לוינסקי.
"חניתי לה על הוול בפייסבוק"
ומה לגבי אובססיה לאקס, כזו שכולנו לוקים בה? "הייתה לי חברה שאני נפרדתי ממנה ובכל זאת פיתחתי אליה אובססיה", מספר לנו אורן, בן 35. "נהייתי נורא רכושני כלפיה, חניתי לה על הוול בפייסבוק ולא הפסקתי לדבר עליה עם מכרים משותפים. רציתי רק לוודא שהיא לא יוצאת עם גברים אחרים, זה לקח שנה שלמה ונגמלתי מזה רק כשנכנסתי לקשר רציני חדש".
גם יעל, בת 28, לא הצליחה להשתחרר מקשר שהסתיים בכניסה שלה להיריון. "יצאנו שנה וחצי, נכנסתי להיריון והוא התלהב, אבל בחודש השלישי הוא קלט שבאמת הולך להיות תינוק, נלחץ ונפרדנו. הייתי מאוד פגועה. איך אני אמשיך הלאה, מי ירצה בחורה בהיריון? אז הייתי מציקה לו, מתקשרת נון-סטופ, מסתובבת באיזור של הבית שלו כמו ילדה קטנה. לא רציתי לנהוג ככה אבל יש את האובססיה הזאת באותו הרגע, אדרנלין שמציף את הגוף, רצון להציק ולפגוע ובמקביל גם געגוע. יותר מאוחר את מרגישה דבילית".
מתי זה נפסק?
"עם הזמן לאט-לאט זה ירד. ציפיתי ממנו לתגובה אחרת, אבל כשראיתי שכמה שאני רודפת הוא לא חוזר אז הבנתי שהוא לא שווה את זה".
האם אורן ויעל השתגעו? כנראה שממש לא. "סוף ביחסים מייצר אובססיה מסוג אחר לגמרי", מרגיע רוזנבלום. "התאהבות ואבל הם תהליכים הפוכים. אנחנו מכירים הרבה פחות מחזרים סטוקרים בתקופת ההתאהבות, כי מעט מאוד אנשים נורמטיביים היו מתחילים עם מישהי, לא מקבלים תגובה הולמת ובכל זאת ממשיכים לחזר עד שהיו מקבלים צו הרחקה כי הם מפחידים. לאנשים כאלה יש כנראה הפרעות אישיות או הפרעות חברתיות. לעומת זאת, כשמישהו אובססיבי לגבי קשר שנגמר והוא עושה לה סטוקינג כדי להוכיח לעצמו שלא טוב לה, זה הרבה יותר שכיח והרבה יותר נורמטיבי. זה בא ממקום אחר לגמרי, של חרדת נטישה וצורך בהכרה מחודשת באגו שנפגע".
"כיום, יש יותר 'קלות' לפתח אובססיה כיוון שיש יותר כלים זמינים להתנהגויות אובססיביות: אם לפני חמישים שנה היית צריך פיסית לעקוב אחרי מישהו, היום אתה יכול לדעת בכל רגע מה הוא עושה, אם הוא מחובר, להתקשר, לסמס, לעקוב בפייסבוק ועוד, וזה מעצים את העיסוק האובססיבי", מוסיף ד"ר לוינסקי.
כולנו מתאהבים ומאבדים את הצפון לתקופה מסוימת. איך אפשר לשמור על השפיות?
"חלק מתהליך נכון של התאהבות הוא השלב בו עוברים למערכת יחסים בריאה ובשלה בתהליך הדרגתי", אומר ד"ר בראב. "ההתאהבות היא חשובה, היא ההזדמנות שלנו לאבד שליטה. אבל משם צריך לעבור שלב ולהתחיל ליצור מערכת יחסים של עבודה משותפת. זה האתגר האמיתי".
"הטיפול במקרים של כפייתיות צריך להיות משולב: ניתוק הקשר החולני עם בן/בת הזוג, ובמקביל מתן מענה רגשי לתכנים הטורדניים ולסיבות שבגללן הקשר הפך כל כך אובססיבי", מוסיף ד"ר לוינסקי. "עיקר הטיפול הוא פסיכולוגי שמשלב כלים קוגניטיביים התנהגותיים עם הבנה דינמית, ולעיתים אפשר לשלב גם טיפול תרופתי אם העצמה של האובססיה קשה, ואם יש גם חרדה או דכאון שמלווה אותן".
איך להפסיק להתאבסס על הפייסבוק של האקס?
- אין צורך באפליקציה של פייסבוק גם בסמארטפון. תתקעו מול המחשב כשאתם בבית או בעבודה, אבל כשאתם בחוץ – תהנו מקצת חופש.
- שחקו עם ההגדרות של הנוטיפיקציות באפליקציות השונות – כדי שלא יעדכנו אתכם על עמודים או התרחשויות וירטואליות שיכולות להיות קשורות לאקס.
- בטלו, כמובן, את המעקב שלכם אחרי מושא האובססיה ברשתות החברתיות השונות – אין צורך לבטל את החברות איתו.
- צאו לבלות! אין כמו ריגוש חדש בחיים כדי להשכיח את הכאב הישן.