במחקר שנערך ב-2015 בארה"ב, עלה כי 93% מהנסקרים שיקרו למטפל שלהם, ו-72.6% דיווחו כי שיקרו לגבי לפחות נושא אחד שקשור לטיפול כמו לדוגמא העמדת פנים של מטופלים שהם אוהבים את הערות המטפל שלהם, הסיבות שהם איחרו או החמיצו פגישות, והעמדת פנים שהם מוצאים את הטיפול יעיל. שקרים אחרים שנאמרו בטיפול היו לגבי רגשות רומנטיים או מיניים לגבי המטפל, ואי הודאה ברצון לסיים את הטיפול. 

שקר או הסתרה?

"כאשר יש משהו שאדם מאוד מתבייש בו עד כדי כך שהוא לא רוצה שאף אחד יידע עליו אז הוא מסתיר ואם הפסיכולוג לא חש בהסתרה ולא יודע לשאול, זה לא נחשב שקר אלא הסתרה", אומר ד"ר צחי ארנון, פסיכולוג קליני ורפואי, ראש החוג לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית באקדמית עמק יזרעאל, "כשאני פוגש מטופל חדש ואנו מגיעים לנושא מיניות – זהו נושא רגיש ואנשים מעדיפים לא לדבר עליו או לא להגיד את האמת. אם ניקח לדוגמא אדם שנמשך לילדים, הוא יחשוש להגיד לפסיכולוג כדי שלא ידווח לרשויות, ויש כאן דילמה של סודיות רפואית לעומת שבירתה. גם לגבי אלימות במשפחה אנשים לא רוצים להודות בזה כי זה מבייש ולא חוקי".

טען לניכור הורי והתגלה כי הוא נהג באלימות בילדיו

ד"ר ארנון מספר על גבר שהלך לטיפול וסיפר כי הוא במצוקה אחרי שהתגרש משום שהילדים ניתקו קשר והוא טען כי מתקיים ניכור הורי. "מול הפסיכולוג הוא הציג תמונה של מצוקה משמעותית, ובאיזשהו שלב אחרי שהקשר עם הפסיכולוג היה אמין וטוב, המטופל שאל את הפסיכולוג האם הוא מוכן לפגוש את ילדיו כדי ליצור גשר של תקשורת, הפסיכולוג כמובן רצה לעזור והסכים. אך כשהוא פגש את הילדים, הם הציגו סיפור שונה לחלוטין של אבא מתעמר ואלים מילולית ופיזית. הם התנכרו אליו לא בגלל הסתה, כפי שטען אלא בגלל שכל הזמן פגע בהם. הפסיכולוג הבין שהוא כל הזמן הזה שיקר והסתיר את מה שבאמת קרה במציאות, מתוך אינטרס שזה יהיה לצידו ושישכנע את הילדים להיות איתו בקשר. בפגישה הבאה עם האב, עלו הדברים והוא הפסיק את הטיפול".  

 

 

 

"המטופלת עבדה עליי שהיא קלפטומנית"

אחת המטופלות של ד"ר ארנון הייתה חיילת שגנבה ציוד בעל ערך מחיילות אחרות שהיו איתה בחדר. המטופלת טענה בפני ד"ר ארנון שהיא קלפטומנית, ובשל הפרעה זו היא קיבלה הקלה בעונשה בבימ"ש הצבאי. "הסתבר אחרי זמן מה שהיא עבדה עליי כי היא ידעה שאם תהיה לה אבחנה נפשית העונש שלה יהיה קל יותר. יש לא מעט מקרים שבהם יש למטופל אינטרס כלשהו לקבל הנחה כמו לקבל חוות דעת מפסיכולוג לחברת ביטוח או לביטוח הלאומי כדי לקבל מהם כספים, האינטרס הכלכלי הוא זה שמוביל אותם לשקר".

זו זכותו של המטופל

אולם רוב המטופלים אינם מגיעים לקבל חוות דעת ולא מסתתר שם אינטרס כלכלי, אלא באים לבקש עזרה. ועדיין חלקם משקרים. "טיפול הוא מראה. הפסיכולוג אמור להיות מראה לנפשו של המטופל, ומותר לאדם להגיד 'יש דברים שאני לא רוצה לראות, ואני לא רוצה שהפסיכולוג יידע עליהם'", אומר ד"ר ארנון, "למרות שזה שקר או הסתרה - זכותו של מטופל לא לדבר על זה. אנחנו לא בבית משפט ולא מחפשים את חקר האמת אלא רוצים לעזור ואם יש נושא רגיש, מותר לו לא לגעת בו. לפעמים ההסתרה מגיעה מהלא מודע, ולפעמים היא כן מכוונת. זכור לי מטופל שאמר אחרי זמן רב "שיקרתי לך כי מאוד התביישתי להגיד את האמת", אך רוב האנשים שמשקרים לא מודים בזה אחר כך, כי גם להגיד שהם שיקרו זו בושה, לכן הם שומרים את זה לעצמם". 

 

 

 

ומה עושה ד"ר ארנון כאשר הוא מזהה שהמטופלים שלו משקרים? "כשאני מזהה שקר אני מתלבט האם לטובת המטופל יש טעם להגיד לו שהוא משקר ואני יודע, המטרה היא טובתו ולא להוכיח לו שאני יודע שהוא משקר, אם זה יביא לו תועלת, אני אגיד לו שזה לא מסתדר לי ואם אני חושב שזה לא יביא תועלת זה יישאר איתי ולא ניגע בזה. אדם רואה את העולם באופן סובייקטיבי ואנו לא צריכים להגיע לחקר האמת אלא לשיפור במצבו הנפשי".