אנחנו הרבה פעמים אוכלים בלי לשים לב, כתגובה ללחץ, שעמום, סתם כי יש מולנו אוכל ועוד סיבות שקשה לנו להסביר. אבל כשאוכלים באופן אוטומטי, הפיתוי יכול לגרום לעלייה במשקל ואפילו להתפתחות בעיות רפואיות. 

כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

דיאטות רגילות אמנם מספקות איזשהו מבנה מסודר, אבל הן למעשה רק עוד דרך לאכול מבלי להתייחס לתחושות הגוף שלנו, לרגשות ולמחשבות. מחקר באוניברסיטת קורנל מצא שאנו עושים בכל יום בין 200 ל-300 החלטות שקשורות לאכילה שלנו - כמו מתי לאכול, כמה לאכול ומתי לעצור. דיאטה באמת יכולה להקל על ההחלטות שלנו, שכן היא כבר מחליטה בשבילנו מראש. אבל האם זה טוב לנו? לא לפי המיינדפול איטינג, שיטה הדוגלת באכילה מודעת ובריאה.

אז מה זה בעצם אומר? "שיטת המיינדפולנס היא שיטה שהתפתחה מבודהיזם. המטרה היא למעשה לפתח מודעות בזמן אמת למחשבות שלנו, לרגשות שלנו ולתחושות הגופניות שלנו ללא שיפוט. זה סוג של התבוננות יותר על מה שקורה לנו עכשיו - וכך אנחנו יכולים להבחין בדפוסים שלנו ולא לפעול באופן אוטומטי", אומרת דנה זליכה, פסיכולוגית ארגונית ומרצה במרכז הבינתחומי. "השיטה נמצאה גם ככלי לטיפול בכאב כרוני, זה מפתח יכולת הכלה והיכולת להתמודד עם דברים שלא יכולנו להתמודד איתם קודם ומעלה את החוסן הנפשי שלנו".

יש לנו אזור במוח שנקרא הקורטקס הפרה-פרונטלי, בתוכו יש שני חלקים שמושפעים מתרגול מיינדפולנס. "יש לנו שני אזורי בקורטקס הפרה-פרונטלי, חלק ימני ושמאלי. החלק הימני אחראי לפחד, חרדה, דחיינות ולחץ. זה בעצם יוצר מצב שמכווץ אותנו, אני קוראת לזה "מצב הימנעותי" - אנחנו מפתחים לחץ ונמנעים מאותה הסיטואציה בדרכים שונות, כולל אכילה", אומרת זליכה. "החלק השמאלי, לעומת זאת, אחראי על פתיחות, אושר וסקרנות. מחקרים הוכיחו כי מיינדפולנס מגדיל את הפעילות של הצד השמאלי ומפחית פעילות בצד הימני".

וכן, מבודהיזם, השיטה נכנסה גם לתחום הרפואה,לתחום העסקים, וגם לתחום החינוך ככלי שיכול להשפיע על מבנה המוח ואפילו לטפל בהפרעות קשב וריכוז. "מטפלים ופסיכולוגים קליניים ברחבי העולם כבר גילו את השיטה הזאת והבינו שזה כלי מצוין לאיזון אכילה רגשית", אומרת זליכה. "הרבה פעמים יש לנו רגשות ומחשבות שמייצרות תגובות התנהגותיות, וכך נוצרים דפוסים של אכילה כתוצאה מהרגשות האלה. במיינדפולנס אנחנו יכולים להתבונן בתשומת לב במה אנחנו מרגישים, לזהות את הדפוסים האוטומטיים שלנו ולהבחין האם הם טובים לנו או שאנו מעדיפים לשנות אותם״.

לזהות את הנקודה הבעייתית שלנו

התהליך הוא ארוך ויכול לקחת 8 מפגשים, בהם יתבצע המעבר מאכילה רגשית לאכילה מודעת. "יש כל מיני כלים לפיתוח המודעות ולזיהוי הבעיה. יש לנו מערכת יחסים עם האוכל, ולכן אנחנו צריכים לעשות כל מיני תרגילים שאפשר דרכם להבין את מערכת היחסים הזאת. יש נורות אזהרה לפני שזה קורה לנו, זמנים קבועים בהם זה קורה, ודרך התבוננות בה אפשר לייצר אכילה מודעת ולייצר אורח חיים בריא יותר".

עוד מה שחשוב הוא לא להיות שיפוטי ולא לחוש רגשות אשם. "ישנן סדנאות בנות יומיים בהן אנשים לומדים כלים בסיסים של מיינדפולנס, ויש גם קורס המשך או טיפול פרטני, במהלכם מפתחים יותר הקשבה לגוף".

גבר אוכל פסטה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
לפני שאתה מעמיס - תתבונן פנימה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
עוד ב-mako בריאות:
>> חסין כמו בסין: כך תעברו את החורף הבא
>> כמה פסטה אתם אוכלים וכמה באמת מותר לכם לאכול?

>> החיידק האלים: 3 נשים עברו כריתת רחם בעקבות זיהום חמור

"מדיטציה היא אחד הכלים בהם משתמשים במיינדפולנס, יש גם כלים קוגנטיביים של ניתוח של הדפוסים שלנו ולימוד אכילה מודעת - כמו לפתח את החושים, ממש כמו שטועמים יין", אומרת זליכה. "יש מודעות ופתיחות בארץ למיינדפולנס, לא בהכרח לאכילה, אבל ברצון לפתח אורח חיים בריא ומאוזן שמוביל לחיים מאושרים. בתרגולי מיינדפולנס אנחנו גם לומדים לפתח תשומת לב ולערב את כל החושים שלנו בתהליך - הריח, השמיעה, המגע, כדי להפוך את האכילה לחוויה יותר משמעותית. וכך, אנחנו מתחילים להבין כמה אנחנו יכולים להפוך את האכילה לחוויה יותר סנסורית, מחוברת ומודעת".

חלק מהתהליך הוא לזהות את נקודות הטריגר הבעייתיות שלנו ולהתמודד איתם. "מתחילים להבין מהי נקודת האיזון האופטימאלית לחיים  שלנו, הרי אכילה היא סימפטום ואכילה לא בריאה מייצרת גוף לא בריא והתנהגות לא בריאה", אומרת זליכה. "התהליך של המיינדפולנס מתחיל בהתבוננות באכילה שלנו, להכיר את הדפוסים שלנו ואת נקודות הלחץ שלנו – בחיים, אם זה בעבודה או בפן האישי. זו יותר ההתבוננות בדפוסי החשיבה והרגש שמנהלים את האכילה שלנו". 

7 נקודות חשובות לאכילה במיינדפולנס

1. זהו את תחושת הרעב שלכם

לא בכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו רעבים אנחנו באמת צריכים לאכול. יש סיבות רגשיות כמו לחץ, שעמום או חרדה שיכולות לגרום לנו לרצות לאכול. חשוב להפריד את התחושות האלה מתחושות פיזיות של רעב אמיתי.

2. תתעלו על החשקים שלכם למזון

גם חשק עז למזון יכול להיגרם ממגוון של רגשות שלנו שלא קשורים לצורך הפיזי שלנו לאכול. לפעמים צריך פשוט לזהות את החשק ולתת לו לחלוף.

3. תאכלו בהרבה קשב ותשומת לב, ממש כמו לטעום יין

אם אתם רוצים להרגיל את עצמכם לטעום דברים טוב יותר, תתחילו עם להתרכז באכילה שלכם, ולא לעשות אותה על הדרך בזמן שאתם רואים סדרה או קוראים עיתון.

4. זהו את תחושת השובע שלכם

כמה פעמים יוצא לכם לאכול עד שאתם באמת לא מסוגלים להכניס אפילו עוד ביס? כדאי להקשיב יותר לגוף שלכם כדי להבין מתי בדיוק כדאי לעצור, אף אחד לא אמר שאתם חייבים לגמור מהצלחת.

אישה שמנה על משקל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אל תשפטו את עצמכם, זה יעשה לכם רק טוב | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

5. אל תשפטו את עצמכם

הייתם "טובים" כל השבוע והצלחת להתחמק מהמאכלים ה"רעים", עד שהשוקולד במשרד כבש אתכם, ועכשיו אתם מרגישים ממש רע עם עצמכם. מכירים את התחושה? הדבר הכי חשוב הוא להתנתק ממנה, אל תשפטו את עצמכם, אין "טוב" ו"רע", ואתם לא צריכים להרגיש כשלון בגלל שאכלתם משהו משמין.

6. זה לא רק מה אוכלים, זה גם איך

אכילה במיינדפולנס עוזרת לנו לשים לב לכל החושים המעורבים בתהליך האכילה: לאכול באיטיות, ללעוס באופן יסודי, להתייחס לטעמים שמשתחררים בפה, לשים לב לריחות והצלילים ולהתענג על כל ביס!

7. שמרו על האיזון

חשוב שתאכלו אוכל שבריא לכם ומתאים לכם, אבל חשוב גם לא להכניס את הגוף למצב קיצוני של הימנעות טוטאלית מהמאכלים שאתם אוהבים.                   

>> מה הנוזל הכי מתוק בגוף? 11 נוזלי גוף להנאתכם