לימוד שחיה בגיל מבוגר הוא לא עניין של מה בכך. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נהיים פחות אמיצים, ובעיקר קשה לנו להאמין ביכולות של הגוף שלנו. ובואו נודה באמת - ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו גם, מה לעשות, הרבה יותר עייפים. בדיוק לשם כך הומצאה שיטת לימוד השחייה TI. "המשימה שלנו בשחיית TI היא להקים בטטות כורסה ולזרוק אותם למים", אומר גדי כץ, מביא שיטת ה-TI לארץ ומתרגל כבר 12 שנה. "לרוב האנשים עם משקל עודף קשה לקום ולהתחיל להתאמן. מה שמדהים בשחייה הוא שבמים המשקל שלך הוא עשירית - לכן המגבלות שלך הן פחותות. אם רוצים להתחיל לעשות כושר, הרבה יותר קל להתחיל בשחייה".

Total Immersion, או בקיצור TI, היא חברה שהוקמה לפני 30 שנה על ידי שחיין אולימפי ששמו טרי לוכלין. ללוכלין נמאס בשלב מסוים מהתחום התחרותי, והוא החליט להתחיל וללמד מבוגרים איך לשחות נכון. בשנות ה-80, כשהתחיל טירוף הטריאתלון בארה"ב, הוא יצר את השיטה במטרה לגרום לשחיינים לנוע בצורה יעילה וטבעית יותר במים. לכן הוא גם קרא לה "טבילה מוחלטת". חושב לציין שמדובר בשיטה ללימוד שחייה, ולא בסגנון שחייה מסוים.

מתחת למים. שחיית TI (צילום: תומר אבני - צלם תת-מימי)
"כל מה שלמדנו עד עכשיו על שחייה היה מוטעה" | צילום: תומר אבני - צלם תת-מימי

גם אתם שואלים את עצמכם למה בכלל צריך שיטת לימוד חדשה לשחייה? כי בשיטה שכולנו מכירים אנחנו שוחים הרבה פחות טוב, וגם מהר מאוד קשה לנו מאוד. "השיטה הקונבנציונלית פשוט אינה אפקטיבית", מסביר כץ, "רק 0.3 אחוז מכלל האוכלוסייה מסוגלים להספיק 400 מטר שחיה והסיבה לכך היא ששיטת הלימוד שכולנו רגילים אליה אינה טובה. גם אם ארצה ללמוד חתירה ואלך למדריך שחייה, רוב הסיכויים שהוא לא ידע איך ללמד אותי".

כושר טוב זה לא מספיק

איה גרניט, המתרגלת את השיטה כבר 9 שנים, מסכימה עם גדי. "אני שוחה כבר שנים, למדתי כשהייתי קטנה אבל אף פעם לא הרגשתי ממש נינוחה בחתירה שלי. רק כשהייתי בחופשה עם חברים וראיתי איך חברה שלי שוחה מדהים, הבנתי שאני לא שוחה נכון. התחלתי קורס TI בעקבותיה, ומאז אני שוחה באמת. היתרון הוא שאתה לומד לשחות מאוד נינוח ורפוי".

"אני בן 45 ובגיל 30 שקלתי עוד 30 קילו", מספר כץ. "עבדתי כעו"ד, ומצאתי את עצמי בגיל 30 יושב במשרד כל היום עם עודף משקל. בשלב זה גיליתי את הספורט, רזיתי והייתי מאושר. ואז נפצעתי בברך, והרופא שלח אותי לשחות. ברגע שקפצתי למים קיבלתי הלם, פתאום קלטתי שאני לא מסוגל לגמור יותר משלוש בריכות וכולם יותר מהירים ממני". כץ מסביר כי בשלב זה הבין ששחייה היא ספורט מאוד טכני, ממש כמו טניס, אמנות לחימה או בייסבול. "זה שיש לך כושר ואתה יודע לרוץ טוב, לא בהכרח יעשה אותך טוב בכל אחד מענפי הספורט הללו", הוא אומר, "צריך לתרגל את המיומנות, בלי זה אי אפשר להצליח לשחות".

שחיית TI (צילום: באדיבות TI)
"הרעיון הוא לעשות חור כמה שיותר קטן במים" | צילום: באדיבות TI
>>לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

מה ששינה את התמונה לכץ היה לימוד הטכניקה הייחודית לשחייה. אבל הדרך של גדי ל-TI לא הייתה קלה, הוא רצה לשפר את השחייה שלו אבל לא ידע בדיוק איך. "איכשהו הגעתי באינטרנט לאתר של TI, והתחלתי ללמד את עצמי שחייה בהתכתבות", מספר כץ, "הבעיה היא שיש לי קואורדינציה ממש לא טובה, ולוקח לי יותר זמן ללמוד תנועות. לקח לי שנתיים ללמוד, וגם זה לא ממש הספיק לי". רק כאשר טס לפגוש את מקים השיטה בארה"ב ועבר סדנה פרונטאלית עמו, כץ סוף סוף הבין את השיטה. "אתה לא מבין איך אתה שוחה עד שאתה רואה סרטונים של עצמך", מוסיף כץ, "רק אחרי שהמדריך ניתח את התנועות שלי הבנתי איפה עשיתי טעויות בתנועות שלי".

"בשלב הזה גם הציעו לי להביא את השיטה לארץ, ואני כמובן ישר הסכמתי. הלכתי לבתי ספר לשחייה ברחבי הארץ והצעתי ללמד, ואף אחד לא רצה לקחת אותי. אז התחלתי לבד, בשנת 2006, והיום אנחנו כ3,500 תלמידים".

איך עושים את זה?

שחייה כוללת הרבה תפיסות מוטעות, והיא ספורט מאוד לא אינטואיטיבי. "מה שמקדם אותנו בשחייה זה לא ההזזה של הידיים שלנו, אלא שרירי הליבה שלנו", מסביר כץ. "לגבי שחיית חתירה, אצל רוב האנשים הרגליים שלהם הן ששוחות בזמן שהם חושבים שהם שוחים. אבל מה שעוזר לנו להתקדם זה דווקא השרירים הגדולים, שרירי הליבה. מה שבעצם קורה כשאנחנו שוחים זה שאנחנו מפנים את המים מלפנינו ונכנסים במקומם. ברגע שהרגליים שלי שוקעות אני מזיז מים, וכך אני שוחה דרך חור גדול יותר במים".

לפי כץ, כאן טמונה הטעות של רוב האנשים - בעוד שכולם בדרך כלל מאמינים שככל שהם דוחפים יותר מים, כך הם מתקדמים מהר יותר, למעשה, ככל שהחור שאשחה בו יהיה קטן יותר, כך אהיה מהיר יותר. "צריך ללמוד להציף את הרגליים, זה יצור חור יותר קטן וכך נתעייף פחות ונהיה מהירים יותר". כץ מסביר שדרושים 10 שיעורים כדי ללמוד לשחות נכון, לפי השיטה. את הלמידה אפשר לבצע לבד או בקבוצה.

"בשיטת הלימוד הזאת, ממש מפרקים את התנועה לגורמים קטנים, וכל חלק אתה מתרגל לבד", מסבירה גרניט, "זה מרגיש ממש טיפשי בהתחלה, אבל זה עושה את העבודה ומרגיש הכי טבעי. זה לא מאבק, לא מתאמצים. כשהייתי צעירה הרגשתי שאני ממש במאבק כדי להתקדם במים".

שחיית TI (צילום: באדיבות TI)
"היום אני שוחה 22 קילומטר" | צילום: באדיבות TI

"לפני הכל TI היא סוכן שינוי תודעתי", אומר כץ, "המון מתאמנים שלנו ממש עוברים מהפך, כמו סיפור סינדרלה. פתאום באמצע החיים אתה ממציא את עצמך מחדש מבלי להתכוון, זה מדהים ומאוד מעצים".

"היום בזכות ה-TI אני שוחה הרבה יותר", מוסיפה גרניט, "והקטע הכי חשוב הוא שאני רפויה לחלוטין. בשחייה למרחקים זה מאוד לא טריוויאלי. אני שוחה בשבוע מעל 22 קילומטר, ולא רק שלא כואב לי כלום, הריפיון גם ממש לא בא על חשבון המהירות. מלבד זאת, האווירה היא מאוד נעימה ולא תחרותית, יש תחושה של משפחתיות מסוימת, וזה מוסיף המון לחוויה".

>> ריצת צ'י: כך תלמדו איך לרוץ באמת