רובנו חווים את זה כל חג. מארוחה לארוחה - מנות פתיחה, מנות עיקרית, קינוחים ופיצוחים. בוקר, צהריים, ערב. מסיימים ארוחה אחת ומיד עוברים לארוחה הבאה. פלא שהחגים הם אסון לדיאטה? 5 מכורים לשעבר לסוכר ולפחמימות ממכרות משתפים כיצד הם התמודדו בחגים עם המכשולים והפיתויים, ולמה החגים לא מהווים מכשול באורח החיים החדש שאימצו אחרי שעברו טיפול לגמילה מהדחף לסוכרים ופחמימות במכון אברהמסון.
"נתתי לעצמי מתנת יום הולדת – גמילה מסוכרים ומפחמימות ממכרות"
"הגעתי למשקל של 118 קילוגרמים. ראיתי תמונות מאירוע שהייתי בו והזדעזעתי לגלות שאני מאוד גדולה. ניסיתי המון דיאטות שהצליחו לזמן קצר בלבד. אכלתי בעיקר שטויות. הייתי פותחת את הבוקר עם 4 קרואסונים ושוקו, חייתי במאפיה. בקלות תקעתי פיצות עם קולה בלי הפסקה. וליום הולדתי החלטתי לתת לעצמי מתנה באברהמסון", משתפת שרי באטה, בת 41, גרושה ואם לבן, סייעת שיניים מיבנה על המהפך בו בחרה.
"בעקבות הטיפול חוש הריח שלי התחדד מאוד ובכל פעם שהתקרבתי למאפים או למתוקים הרגשתי בחילות ודחייה עמוקה. אימצתי אורח חיים חדש לגמרי. ומשם התחילה האהבה למשפחה החדשה שלי. כך אני קוראת לכל הצוות באברהמסון שליוו אותי לאורח חיים חדש ובריא: תמיכה, סדנאות בישול והדרכה, חיזוקים. תמיד מתקבלת בסבר פנים יפות. לא הייתה שנייה שהייתי לבד בתהליך, אפילו בחו"ל, גם היום - 9 שנים אחרי".
"כולם חושבים שאני מאוד מסכנה שאני לא אוכלת מתוקים ומאפים, אבל זה ממש לא מפריע לי. להיפך, אני מרגישה שליחה של אורח החיים הזה. יש שפע של תחליפים בריאים ועשירים, פחמימות מורכבות שעושות לנו טוב לגוף כמו קינואה, כוסמת, וטפיוקה שאפשר להכין ממנה קינוחים מדהימים".
"מסכנה אני ממש לא! אני כבר לא נפוחה (שחררתי את הבלון מהאוויר), לא כבדה, לא עייפה, אין לי צרבות או כאבי בטן שסבלתי מהם בעבר. אין לי חוסר בברזל כבעבר ובדיקות הדם שלי מעולות. אני חושבת שזו הדיאטה הכי בריאה לנו כבני אדם. הסוכר והפחמימות הריקות מאוד מזיקות לנו".
בחגים אני מביאה איתי אוכל מהבית. בראש השנה הכנתי את רוב הדברים ככה שידעתי בדיוק מה אני אוכלת. אמא שלי אף פעם לא מגלה לי מה היא שמה בתבשילים. אם אני בכל זאת אוכלת מאכלים אחרים, אני דואגת לבצע תחקיר. כשאני הולכת למסעדות אני מבקשת את הכל מפורק, למשל ירקות ורוטב בנפרד.
"הייתי מכור לקולה"
דעאל שלוש, בן 18, מירושלים יתגייס לצבא בפברואר הקרוב. לצו הראשון שלו הגיע עם משקל יתר של 117 ק"ג. "אמרו לי לרדת במשקל" הוא משתף. היום הוא 36 ק"ג פחות וממשיך לרדת. המטרה: 71 ק"ג.
"ניסיתי הרבה דיאטות ושום דבר לא הצליח לי. בכל דיאטה ניצלתי לרעה את החטיף המתוק שהיה מותר לי לאכול. אחרי הטיפול באברהמסון ובזכות התמיכה שלהם, אני כבר לא יכול לנצל את החטיף המותר שאין. כל מה שקשור בסוכר ובפחמימות ממכרות הוא מחוץ לתחום בשבילי".
"אכלתי כדי לאכול ולא בגלל שהייתי רעב. הייתי מכור בעיקר לקולה. שתיתי לפחות בקבוק ליטר וחצי ביום. חוץ מזה אכלתי בעיקר פיצות, באגטים, בורקסים, טוסטים, חטיפים, שוקולדים".
נקודת המפנה של דעאל הייתה לפני כשנתיים, בעלייה לביתו של חבר: "היה לי מאוד קשה לעלות לביתו והבנתי שאני חייב לעשות עם זה משהו בהקדם. היום אני מרגיש הרבה יותר קל. אני עובד במסעדה ועומד על הרגליים 8-9 שעות ביום ולא קשה לי. גם לא קשה לי לעלות הביתה 4 קומות ברגל".
"בחגים התארחתי כמו תמיד אצל סבתא שלי. לקחתי איתי לחם מחמצת מיוחד שלי והיא הכינה לי דג. סבתי מכינה בדרך כלל קינוחים כמו עוגות שוקולד, אבל אני לא אוכל וזה לא מפריע לי. אני שומר עלי, כדי לא לשוב להתמכרות".
הכל בראש: "אני תמיד מוצאת מה לאכול כשאני מתארחת בחגים ובשבתות"
"בחג אירחתי משפחה וחברים. הכנתי תבשילים ואפיתי מכל וכל. אבל ואבל גדול, כמו תמיד הקפדתי "להיפטר" מהאויבים שלי אחרי סעודת החג. הכנתי שקיות עם קופסאות אוכל, ושלחתי את האורחים עם צידה לדרך. אצלי אני משאירה רק את מה שמותר לי לאכול", מספרת ברכה צוקרמן, בת 70, גרושה, אם לשני בנים וסבתא לחמישה נכדים מהרצליה, שעברה גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות לפני כשנתיים וחצי.
"עד ההריון השני שלי הייתי גבוהה ורזה. מאז עליתי המון במשקל. המשקל במהלך השנים בעיקר עלה עד שהגעתי למשקל שיא של 106 ק"ג. הבעיה הכי גדולה שלי הייתה סוכרים וקמח. הייתי מכורה למתוק".
"אחרי הטיפול באברהמסון, לא נגעתי יותר בסוכר. ראיתי הר של גלידה עם קצפת ולא התחשק לי, כאילו ראיתי משהו זר. אני טיפוס מאוד סקפטי, אבל כשהנס הזה קרה לי לא יכולתי להתווכח עם התוצאות. אפילו כשנסעתי עם נכדתי לחוץ לארץ, לא נגעתי בקרם שניט הטוב בעולם".
"בדיעבד, נהניתי מהסוכר אבל גם סבלתי. הייתי שמנה וכבדה, וכל הזמן רציתי עוד סוכר. היה לי הכי קשה שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי. מאז הטיפול באברהמסון השלתי 18 ק"ג מגופי. זו הרגשה מדהימה. אחרי שהפסקתי עם הסוכר אין לי יותר קפיצות של עלייה ונפילה ברמות הסוכר, כך שאני הרבה יותר רגועה ונוח לי עם עצמי".
"היום אני אוכלת אכילה מודעת. בעבר עמדתי במטבח ובישלתי לכולם בלי סוף, אבל לבשל רק בשבילי? זה לא. היום אני מוצאת את עצמי מכינה מאכלים בשבילי. בימי שישי אני מכינה אוכל לשבוע שלם ומכניסה הכל לקופסאות מסודרות: מרקים, עוף צלוי עם ירקות, סלט חצילים, כוסמת, אטריות אורז".
"אני מסתדרת מצוין גם כשאני מתארחת. תמיד מוצאת מה לאכול! כלתי היא שפית במקצועה, שמכינה בשרים טעימים לחיך, סלטים ומאפים. אני אוכלת רק מה שמתאים לי. כלתי השנייה מכינה 10 סלטים כמנות פתיחה, מנת דג עיקרית ומגישה פירות יבשים לקינוח. אחרי הארוחות שלה אני שבעה ליומיים".
"אני קנאי לשמירה על אורח החיים הזה"
"לפני שנה קיבלתי אות אזהרה, שלא יכולתי להתעלם ממנה. במהלך הרמת כוסית בעבודה אכלתי כמות גדולה מאוד של מתוקים - כנראה מעבר לרגיל, ואז למשך דקות ארוכות חשכו עיני והיו לי בחילות וסחרחורות. זה הספיק לי כדי להבין שאני לא מתנהל נכון ולא חי נכון", מספר יובל לחיאני, בן 50, נשוי פלוס 3 בנות, מנהריה.
"שקלתי בשיא 107 ק"ג הייתי מכור ללא תקנה למתוק. כשהייתי מגיע לאירועים, האוכל לא עניין אותי. תמיד חיכיתי למתוקים שבסוף. בכל הזדמנות חיפשתי את המתוק".
"לאברהמסון הגעתי עם כוח רצון מאוד גבוה. קיבלתי הנחיות מסודרות, ליווי ותמיכה. למשל איך להתארגן ביומיום, איך להצטייד באוכל זמין ובריא בהתאם לסגנון החיים שלי שכולל נסיעות רבות ועוד. בעבר נהגתי לעצור בתחנות דלק, לחטוף משהו ולהמשיך הלאה. היום אני יוצא מהבית אחרי ארוחת בוקר של יוגורט, פירות, שקדים. זה מחזיק אותי עד 12 בצהרים. אם אני נוסע, למשל, לקריית שמונה, אני יודע שיש 2 מסעדות בדרך. אם הלו"ז צפוף, אני לוקח מהבית פירות וירקות. מתוקים וכל הדברים הנלווים מחוץ לתחום".
"היום אני 25 ק"ג פחות. הצריכה היומית שלי הצטמצמה לשליש. אני לא בדיאטה, פשוט הורדתי את כל מה שקשור בפחמימות ממכרות ובסוכר. מצאתי תחליפים לכל דבר. היום כמעט בכל מסעדה יש תחליפים. אפילו כשהייתי באיטליה היה לי מה לאכול. אני לא מרגיש שאני מפסיד וזה לא חסר לי. היום אני מרגיש אנרגטי, טוב, רגוע, אין לי כאבי בטן, צרבות, או תופעות לוואי שנבעו בעיקר מאכילה של סוכר או מאכילת יתר. אני כבר לא רעב".
"החלפתי 4 פעמים את המלתחה בזכות הירידה במשקל"
"השם האמצעי שלי היה אחר-כך", מספר יאיר אלגרנטי, בן 47, אב ל-3, בזוגיות שנייה, פרמקולוג העוסק בפיתוח תרופות חדשות מראשון לציון. "ידעתי שאני צריך לרדת במשקל אבל כל הזמן הדחקתי. הפעם הראשונה שהודיתי בפני עצמי שאני שמן הייתה כשניגשתי לגמילה באברהמסון במשקל שיא של 104 ק"ג".
"לא תמיד הייתי שמן. לצבא התגייסתי במשקל 63 ק"ג והשתחררתי במשקל של 78 ק"ג לאחר שגילו שיש לי קרוהן, מחלת מעי דלקתית כרונית במערכת העיכול. אחרי הצבא המשכתי לעלות במשקל. הקרוהן לא היווה מחסום, להיפך הייתי כמו בור ללא תחתית עם יכולת שאיבה בלתי מוגבלת ומאוד מרשימה".
"בגיל 32 כבר הייתי במשקל כבד. אני אדם מאוד ריאלי. ידעתי מה המשמעות של להיות שמן, אבל לא עשיתי עם זה דבר. לפני כחמש שנים עברתי תאונה. נפלתי בסאב-ווי בניו יורק. האבחנה הייתה קרע ברצועות והטיפול שחזור רצועות, אך הרופא לא רצה לטפל בי, כי אמר שבמשקל כשלי לא כדאי לגעת בכלל. מה שנותר לי לעשות היה רק פיזיותרפיה והליכות".
"אחרי הפציעה גרושתי נתנה לי במתנה טיפול גמילה מפחמימות ממכרות באברהמסון. באברהמסון הייתי בשוק טוטאלי: מקום שקט, מוזיקת פכפוכי מים, קריסטלים. 'וודו', אמרתי לעצמי. מה עשיתי? תכננתי עם הכסף הזה לקנות אייפד בניו יורק. יצאתי מאוכזב מאוד ובעיקר כעסתי על עצמי, כי מה לי כאדם ריאלי ולזה? עם ההרגשה הזו הגעתי הביתה. הבנות שלי הכינו 2 פיצות. אחת להן ואחת רק בשבילי כמובן. משלא הצלחתי להתקרב לפיצה הבנתי שכנראה משהו כאן עובד".
"לא הקפדתי על התפריט שנתנו לי. לכן הירידה לא הייתה דרמטית אבל הרגשתי פיזית יותר טוב. יותר עירני, פחות התקפים של קרוהן, כאבי בטן, שלשולים, דימומים וכאבים בפרקים. בנוסף בדיקת תפקודי הכבד שבעבר הראתה ממצאים של כבד שומני הייתה תקינה לחלוטין".
"הדבר הכי מדהים שקרה לי בתחילת הדרך היה בנסיעת עבודה לניו יורק. בזמנו היה לי פטיש לאמריקן איגל. נכנסתי לחנות וכהרגלי מדדתי מידת אקסטרה לארג'. זה היה גדול עליי, מנסה לארג' - עדיין נראה כמו אוהל. אבל המדיום היה עליי בול. מהפחד קניתי רק חולצה אחת. בהמשך גם המדיום כבר לא התאים לי. ועד כה החלפתי 4 פעמים מלתחה!
"לפני 3.5 שנים התחלתי להתאמן בצורה רצינית בריצה. בהמלצת חבר מצאתי מאמנת ריצה, שהיא גם אשת ברזל. משוחרר מעכבות שהיו לי לפני התהליך שעברתי, הצעתי לה לצאת איתי ובסוף השנה נתחתן".
"היום אני רץ למעלה מ-15 ק"מ בתחרויות, שואף להגיע לתחרות איש ברזל בעוד שנה וחצי -שנתיים, ולקעקע ביום הולדת 50 איש ברזל על הרגל. בגלל שאני עושה המון ספורט, אין לי את המגבלה של האוכל כבעבר, אני עדיין לא אוכל לחם, אבל חוטא מדי פעם בגלידה. החגים לא אישיו מבחינתי. כמו בכל שנה אני נהנה מחטאים גדולים וקטנים".