השבוע זפזפתי בין ערוצי הטלוויזיה. להפתעתי ולשמחתי התעכבתי בשיחה חשופה בין הזוג רינת ודניאל בריאליטי 'חתונה ממבט ראשון'. רינת שיתפה את דניאל על הפרעות האכילה שחוותה וסיפרה לו על הבולימיה שחוותה בצעירותה בעקבות הערות שקיבלה מהמאמנת שלה בהתעמלות.
השיחה הזו דיברה אותי. ראיתי את עצמי בגוף של מישהי אחרת. הרגשתי שהפריים טיים נותן מקום לסיפור שלי. נכחתי באינספור סיפורים על ההתמודדות עם הפרעות האכילה, אבל כזה דיוק בין מה שעברתי לבין מה שהיא סיפרה, משפט אחרי משפט, את זה עוד לא חוויתי. וזה כאב לי. זה כמו לקבל מראה מול הפנים, מראה שממש לא בא לך להסתכל עליה. גם לא אחרי הריפוי.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הפרעות אכילה תופסות אותי בשני מקומות מרכזיים בחיים, כאלו שכבשתי למרות הכל. הספורט והיופי.
אני נושאת את התואר אלופת ישראל ואלופת אירופה מספר שנים ברציפות בריקוד מודרני. "בלרינה" אמיתית, וגם סגנית מיס אירופה בתחרות יופי לשנת 2022.
בשני התחומים יש ציפייה לאיך צריך להיראות גוף של אישה. בשניהם הסטנדרטים בלתי אנושיים ומעמידים אותנו, המתחרות, בסיטואציה של התמודדויות נפשיות יומיומית עם אוכל, מה לאכול וכמובן כמה.
הראש רץ גם בלי שנרצה למקומות הכי חשוכים. מה אני אוכל עכשיו? מה אני אוכל עוד שעתיים? רגע, אבל אני רעבה כבר.. למה את רעבה כל הזמן?! אני כל כך אוהבת אוכל אבל הוא עושה לי רע. אולי אני אפסיק זה הכי טוב, קצת רעב לא הרג עוד אף אחד.. הרי סבל זה רק במוח.. טוב נו אכלתי כבר משהו שאסור אז אני אוכל כל מה שבא לי כל היום כדי לחסוך חשקים וממחר אני אתחיל שוב!
"הגוף שלי פשוט גיבור"
מוכר לכם? זה מה שאני עברתי יום יום במשך תקופה מאוד ארוכה. מתיש.
אף פעם לא ידעתי שקוראים לזה הפרעות אכילה. חשבתי שזה הגיוני להיות מודע למה שאת מכניסה לגוף ושכל אחת לא מרגישה תמיד הכי טוב עם הגוף שלה.
הסתכלתי במראה וראיתי דמות שלא קשורה בכלל לאיך שהיא נראית באמת. אני הרי ספורטאית וספורט זה בריאות. בנוסף, במקום בו אני למדתי מחול לא שמעתי אף פעם הערות לאף רקדנית, כי אנחנו תמיד היינו בית חם ואוהב. אז איך אני תמיד רואה במראה קילוגרמים מיותרים?
הכול היה קיים *רק* אצלי בראש - זו המשמעות של הפרעות אכילה. להתעסק בבטן שלך כל 5 דקות ולראות כמה קפלים יש לך - זה נקרא הפרעות אכילה. לחשוב שזה לא משנה אם את יפה, מצחיקה, חכמה, או מוצלחת, הרי את לא רזה אז את לא שווה כלום - זה הפרעות אכילה.
ואז הגיע היום שבו הגעתי לשפל. הבולמוס הביא אותי לכדי הקאה. מצב שלא חוויתי בחיי. שם הגעתי לשלב הראשון והקריטי ביותר - ההבנה שאני סובלת מהפרעות אכילה וזקוקה לטיפול. משהו בי צריך להשתנות.
החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהילחם בזה. עברתי תהליך מאוד ארוך עם עצמי שכלל בתוכו טיפול במרכז להפרעות אכילה, תפריט צמוד עם תזונאית, ושיחות ארוכות עם הפסיכולוגית במרכז שגרמו לי להבין שאני צריכה להעריך את הגוף שלי כל כך! גוף שממשיך להקשיב לכל הוראה שאני נותנת לו גם כשאני מעמיסה עליו אימונים וחזרות ולא נותנת לו בכלל דלק לתפקד. הגוף שלי פשוט גיבור. אני פגעתי בו ולא הערכתי אותו והוא בתמורה לא הפנה לי את הגב והמשיך להילחם בשבילי. הבטחתי שאני אפצה את אותו על זה ואתן לו אוכל בריא ומזין ואלמד לקבל ולהעריך אותו בכל צורה או מצב.
היום אני יכולה להגיד בגאווה, אני בריאה. אני בשליטה ואני שלמה.
"אני גם ממש אוהבת את הטוסיק הלא קטן שלי"
את החלק האחרון בתהליך הריפוי שלי החלטתי להקדיש להתמודדות ישירה עם הפחדים שלי. לפני כחודשיים החלטתי לקחת חלק בתחרות יופי שנקראת מיס אירופה. אני לא אשקר, עניין המשקל עדיין נושא מאוד רגיש אצלי. לפני שנסעתי לתחרות אמא שלי ניגשה אליי ואמרה לי - ״אני מפחדת עלייך. אם יגידו לך שאת לא רזה מספיק, אם יעליבו אותך, זה לא שווה את הנפש שלך ואת העבודה הקשה שעשית אם זה יחזיר אותך אחורה״.
והיא צודקת. רעדתי מפחד. אבל דווקא מהמקום הזה החלטתי שאני רוצה להתברג למקומות הגבוהים בתחרות כדי שיתנו לי הזדמנות לדבר על הנושא הכל כך כואב הזה, מהמקום שאני נמצאת בו היום, ולהעצים בנות שחוות עכשיו את מה שאני חוויתי. כי פעם גם אני הייתי צריכה שאיזו מלכת יופי תגיד לי שרזון זה לא הכול בחיים, ושאני זה כן ״מספיק״.
הנה אני אומרת. בשביל להגשים את החלומות שלך את לא צריכה גוף של 90- 60 -90. בריאות מגיעה לפני הכול. גוף בריא זה גוף יפה, גוף חטוב זה גוף יפה. גוף שהוא ריאלי ולא גוף אינסטגרמי שמעודד בנות להרעיב את עצמן. אגב אני גם ממש אוהבת את הטוסיק הלא קטן שלי ואני חושבת שהוא הכי יפה בעולם.
אז אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות הזאת, כי לא כל הבנות שעוברות את זה מצליחות לדבר על זה בפתיחות כזאת, להסביר, ולהנגיש את הנושא, וזה בסדר, כי עכשיו אני פה להילחם בשמן.
ובאשר לריקוד, שלא תחשבו לרגע שהפסקתי. אני מתאמנת כמעט כל יום, זה הכיף הכי גדול שלי. בנוסף, השירים שלי משלבים בתוכם יצירות בלט קלאסיות ובכל הקליפים שלי אני רוקדת וכמובן שבקרוב גם ארקוד שוב על הבמה.