ספרד, ארגנטינה, אורוגוואי, פורטוגל, קנדה, שווייץ וקליפורניה הן רק חלק מהמדינות בהן חולים יכולים לקבל בקלות יחסית אישור לקנאביס רפואי. באוקלנד שבקליפורניה, אגב, אפילו קיימת אוניברסיטה למדעי הקנאביס, שמכשירה את הסטודנטים, בין השאר, לגדל קנאביס רפואי (תחת הסיסמה "אנחנו חקלאים, לא סוחרי סמים"). בישראל, לעומת זאת, עשרות אלפי חולים שזקוקים לקנאביס רפואי ונתקלים בחומות הבירוקרטיה - יעידו כי פני הדברים שונים.
כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
כך, בארץ, כ-23,000 חולים מקבלים טיפול בקנאביס רפואי, שמשפר משמעותית את איכות החיים של החולים. בין השאר, הקנאביס משכך כאבים, מרגיע, מנטרל בחילות, מגביר ערנות ומשפר את ההרגשה הכללית. למעשה, אין הבדל בין קנאביס "רגיל" (שנמצא ברשימת הסמים המסוכנים והאסורים לשימוש על פי חוק בישראל) לבין קנאביס רפואי, לבד מן העובדה שהאחרון נמצא תחת פיקוח הדוק.
חולים המבקשים קנאביס רפואי עוברים דרך ארוכה ומסורבלת, שגם בסופה לא בטוח שיזכו לאישור המיוחל. משרד הבריאות הגדיר רשימה של מחלות (ביניהן אלצהיימר, סרטן, פרקינסון ואיידס) שמאפשרות הגשת בקשה לקנאביס רפואי, כשלכל אחת מהן תנאים ספציפיים. חולים שעומדים בתנאים יכולים לקבוע תור לאחד משלושים רופאים מומחים בישראל, בדרך כלל רק לאחר כשנה לפחות (ובמקרים מסוימים אף שלוש שנים) של טיפול בתרופות קונבנציונאליות.
אם הרופא המומחה ממליץ על אישור הקנאביס, עליו לשלוח את המלצתו ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לצד סיכום מידע רפואי מלא על החולה ודוח על התרופות שבהן נעשה שימוש טרם הגשת הבקשה; כשמדובר בחולי סרטן, אלה יכולים לקבל אישור ישירות מהרופא המומחה, לצד חתימה של ד"ר מיכאל דור, מנהל ביחידה לקנאביס רפואי. בדרך כלל, אם החולים מקבלים את האישור, הוא יהיה תקף לחצי שנה בלבד ויינתן ל-20-30 גרם קנאביס.
לא רק בקרב הרופאים מספר העוסקים המורשים בתחום מוגבל ביותר. כשזה נוגע לגידול הקנאביס - רק שמונה חקלאים מורשים לגדל את הצמח בישראל. בכנס של משרד החקלאות שנערך בדצמבר, יו"ר הענף, עמוס רגב, קרא לממשלה לקדם את החקיקה החיובית בתחום ולהתיר לכלל החקלאים לגדל קנאביס רפואי, כשברקע המשבר החמור בענף החקלאות. לדבריו, בגידול הקנאביס ובייצואו טמון פוטנציאל כלכלי עצום שיעניק לחקלאים "אוויר לנשימה". למעשה, בשנת 2013 הממשלה החליטה להוציא מכרזים לגידול הקנאביס הרפואי, עיבודו ושיווקו, כדי להגדיל את מספר העוסקים בתחום. אלה, היו אמורים להתפרסם עד תום שנת 2014, אך טרם התפרסמו.
עוד ב-mako בריאות:
>> איך נראית התמכרות למשחה סטרואידית? תמונות קשות
>> למה יש לנו בריין פריז? ומה עושים עם זה?
>> מי צריך חומר הרדמה? כך נראו ניתוחים במאה ה-19
"'רפורמת הקנאביס' היא 'תרגיל השהייה' שבו נוקט משרד הבריאות, במטרה לעכב את קבלת ההחלטה בבית המשפט", אומרת עו"ד חגית ויינשטוק, המייצגת קבוצה של 13 חקלאים מכל הארץ שעתרו כדי לקבל אישור לגדל קנאביס רפואי, בטענה שהם בעלי ניסיון רב שנים ועומדים בכל הקריטריונים שקבעה המדינה. לדבריה, "מסמכי הרפורמה יוצרים מצג שווא, כאילו יש פתרון - במקום לקבל החלטה מיידית. על משרד הבריאות לחדול מהתרגילים ולאשר לחקלאים המתאימים להצטרף באופן מיידי לגידול".
עו"ד ויינשטוק הוסיפה כי "לא ייתכן שענף כה חשוב, שעשרות אלפי חולים נשענים עליו כדי להבטיח את איכות חייהם - יהיה מבוסס על שמונה מגדלים בלבד. הרחבת הענף היא אינטרס משותף של כולם והייתה צריכה להיעשות כבר לפני שנים רבות. הוועדות והתוכניות שמנפיק משרד הבריאות לא מביאים מזור לאף חולה; רק פעולות אמיתיות להרחבת הענף והגברת האיכות והזמינות יעשו זאת".
קופות החולים מתנגדות לרפורמה
ביולי 2015 יזם משרד הבריאות בראשות יעקב ליצמן רפורמה משמעותית בשוק הקנאביס, במרכזה עומדת פתיחת השוק לעוסקים מורשים ולמטופלים נוספים. במסגרת הרפורמה, הקנאביס יימכר בבתי המרקחת כתרופת מרשם לכל דבר, בניגוד למצב הקיים היום, שבו הוא נמכר ישירות על ידי שמונה החוות המורשות לגדלו. משרד הבריאות, מצדו, יכשיר רופאים נוספים שינפיקו מרשמים לקבלת התרופה. כך, יהיה קל הרבה יותר לעשרות אלפי חולים לקבל קנאביס.
במקביל, לא יוגבל מספר החוות לגידול קנאביס, וכך כל חקלאי שיעמוד בתנאי סף שייקבעו ע"י משרדי הבריאות והחקלאות, יוכל לגדלו. מלבד התועלת הכלכלית הברורה לחקלאים, צעד זה ייטיב עם הצרכנים שנפגעים נוכח היעדר התחרות בשוק. כמו כן, הרפורמה עתידה לייצר מקורות הכנסה חדשים, גם בפריפריה, בהיקף משמעותי. בנוסף לאלה, ייצוא הקנאביס הרפואי אמור להיות מובא לאישור הממשלה, דבר שעשוי להכניס סכומי כסף משמעותיים לקופת המדינה בעתיד.
אמנם, הרפורמה טומנת בחובה בעיות מסוימות (ביניהן, היא פוסלת זני קנאביס שפותחו במיוחד לטיפול במחלות, לא מונעת את הקשר בין המגדלים למטופל ולא משתפת את הציבור או את המומחים בתכנית ההסדרה ובהכשרה של הרופאים), למרות זאת, מדובר בצעד משמעותי לקראת עשרות אלפי חולים המקווים לקבל קנאביס, שגם הצליח לעורר שיח בנושא.
נשמע טוב? תלוי את מי אתם שואלים. בשטח, נראה שקופות החולים, שהן בעלות אינטרסים כלכליים ברורים (צריכה מוגברת של קנאביס פירושה הפחתה בצריכת תרופות אחרות), מערימות קשיים על החולים המבקשים לקבל טיפול בקנאביס, וכן מתנגדות לרפורמה.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול בכנסת, נחשף כי קופות החולים אינן פועלות לפי הנהלים; אלה, מנחות את הרופאים במרפאות הכאב וכן בחלק מהמרפאות האונקולוגיות ומבתי החולים השייכים לקופות - לא להמליץ על טיפול בקנאביס. מעבר לכך, לאחרונה מסרבות קופות החולים לחדש אישורים שכבר ניתנו על ידיהן. זאת, בניגוד להצהרת נציגי הקופות מאוקטובר 2015, לפיה מעולם לא ניתנה הוראה לרופאים לא לספק המלצה לקבלת קנאביס רפואי. מדובר בהנחיה חריגה, שעלולה לגרום לרופאים לפעול בניגוד לטובת החולה.
באותו הדיון אמר ד"ר דור, שהיה נציג משרד הבריאות, כי המשרד מעוניין לקדם את תכנית הכשרת הרופאים לאישור קנאביס רפואי אבל "נתקל בבעיה עם קופות החולים". בהמשך, הוסיף כי הוא "מבקש מהוועדה לעזור עם עניין קופות החולים, שאסרו על הרופאים לספק קנאביס. הוצאנו מכתב לקופות במטרה לבטל את ההוראה, אבל היום הן עדיין לא מאשרות לרופאים לספק אישורים לקנאביס". לטענת משרד הבריאות, הסיבה שהמשרד מתקשה למנוע את המצב, היא שהקנאביס נמצא מחוץ לסל התרופות, ולכן הקופות יכולות לסרב להעניק אותו ביתר קלות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מטעם מרצ תמר זנדברג, העידה כי היא "מזועזעת מהמצב" ואמרה: "אנו רואים בחומרה רבה את העובדה שנמסר לוועדה מידע לא אמיתי בדיון שנערך בנושא לפני מספר חודשים, כשכל נציגי הקופות הכחישו כי קיימת הנחיה לא לטפל בקנאביס". לדבריה, "הוועדה מצטרפת לדרישה של משרד הבריאות לנקוט בצעדים נגד קופות חולים שמסרבות למלא את תפקידן", והוסיפה כי "הוועדה תעקוב ותשקול כל צעד - פרלמנטארי, משפטי ואחר, כדי להבטיח שקופות החולים ממלאות את חובתן כלפי החולים שלהן".
עדות נוספת לאינטרסים הברורים של קופות החולים ניתן למצוא במחקר ראשון מסוגו בארץ, שערכה קופת החולים מכבי ב-2013, בקרב מטופלי קנאביס רפואי בישראל. מהמחקר עלה כי שימוש בקנאביס מוביל לצניחה של כ-30% בכמות התרופות שנוטלים החולים, ולירידה של כ-25% בשימוש בשירותים רפואיים אחרים. באופן מפתיע-משהו, המחקר נגנז כ-12 שעות לאחר שפורסם לראשונה. כמו כן, באותו היום התכנסה ועדת הרווחה והבריאות לדיון מיוחד בנושא הקנאביס הרפואי, כשנציג קופת החולים מסרב לדבר על תוצאות המחקר לאחר שהתבקש לעשות כן על ידי יו"ר הוועדה, בטענה ש"המחקר לא מבוסס מספיק".
שמרנות הממסד הרפואי לצד אינטרסים
"בבסיס הרפורמה עומדות כוונות טובות, אבל עדיין יש המון רגולציה", אומר ד"ר עידו מגן, שעסק בחקר קנאביס בעבודת הדוקטורט שלו. "בקנדה, למשל, השוק חופשי לחלוטין, ללא התערבות משרד הבריאות. בישראל, עדיין מתייחסים לקנאביס כאל משהו יוצא דופן או כסם מסוכן". בנוסף, לדעתו, אין סיבה לחשוש שהקנאביס יגיע אל אנשים שאינם חולים בעקבות הרפורמה: "בהשוואה למספר האנשים שכבר משתמשים בישראל בקנאביס לא למטרות רפואיות, מספר החולים הזקוקים לו הוא זניח. כלומר, גם אם תהיה זליגה - זה לא יהיה משמעותי".
ד"ר מגן נוהג לפקוד ועדות של הכנסת בנושא, ובמהלכן פגש חולים שנתקלו בקשיים ביורוקרטים: "באחד הדיונים של ועדת הסמים של הכנסת פגשתי בחור שעבר תאונה ולא יכול היה לקחת תרופה רגילה לכאב, מכיוון שיש לו בעיה של אי ספיקת כליות. קנאביס יכול היה לעזור לו, מכיוון שהוא לא עובר דרך הכליות. הבחור התלונן על יחס מתעמר מצד הממסד הרפואי ועל הבירוקרטיה הסבוכה שמעכבת אותו, כשהוא זקוק לתרופה באופן נואש. בחורה אחרת, שסובלת ממחלת ניוון שרירים, ביקשה שיעלו לה את המינון של הקנאביס, מאחר וקיבלה מינון נמוך שלא שיכך את הכאבים, אך זכתה לתשובה שלילית".
מדוע קופות החולים מערימות קשיים?
"כנראה שקיימים אינטרסים כלכליים מסוימים. למשל, לא בכדי מחקרים שפורסמו בעולם שמראים שקנאביס מסוכן – מומנו על ידי חברות תרופות, שהן, ללא ספק, בעלות לובי חזק. מעבר לזה, יש גם שמרנות מצד הממסד הרפואי כלפי העניין. הממסד טוען כי לא נעשו מספיק מחקרים לביסוס התועלת שבקנאביס, אבל כשהיה רצון לבצע מחקרים - זה נתקל בהתנגדות מצד גורמים שונים".
למרות זאת, ד"ר מגן אופטימי ביחס לשנים הבאות: "בסך הכול, המגמה היא חיובית. לאט-לאט הציבור והממסד הרפואי מבינים את היתרונות שבשימוש בקנאביס. מפלגת מרצ, למשל, העלתה את הצעת חוק אי ההפללה, לפיו שימוש עצמי ואחזקת קנאביס בכמויות קטנות אינה מהווה עבירה. לפני עשרים שנה - בכלל אי אפשר היה לדבר על זה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אכן העתירה המנהלית נקבעה לדיון בבית המשפט המחוזי ב-26 בינואר וכן ישנה גם עתירה נוספת שמתנהלת בבג"צ בעניין. כמו כן פרסמנו מתווה להערות הציבור".