תחום קלינאות התקשורת נתפס בעיני רבים כתחום בו המטפלות והמטפלים עובדים מול ילדים ומלמדים אותם להגות אותיות בצורה נכונה. צלילה עמוקה לתוך הקרביים של מקצוע הבריאות המרתק הזה, מגלה כי הוא מורכב הרבה יותר מלימוד הגייה נכונה של ש' ו-צ', וטיפול בצרידות. קלינאות תקשורת הוא אחד ממקצועות הבריאות, שהעוסקים בו מאבחנים ומטפלים במגוון לקויות בתינוקות, ילדים ומבוגרים. קלינאי תקשורת מטפלים בשפה, תקשורת, קול, דיבור, גמגום והפרעות אחרות בשטף הדיבור, דחיקת לשון, תפקודי פה, הפרעות תהודה, חיך שסוע, דום נשימה חסימתי ועוד.

קלינאי תקשורת מתמחים בתחום האודיולוגיה, כולל בדיקות שמיעה התנהגותיות (בתא שמיעה) או אובייקטיביות, התאמת מכשירי שמיעה, שיקום שמיעה, ובעבודה נרחבת עם תינוקות ומבוגרים שעברו השתלת שתל קוכלארי ושתל מעוגן עצם. קלינאי תקשורת גם עוסקים בהערכות ווסטיבולריות (שווי משקל), עם מגוון בדיקות מתקדמות שמעריכות חלקים שונים באיבר שווי המשקל באוזן. כל יילוד עובר בדיקת סקר שמיעה לאחר הלידה שבה מאתרים ילדים שיש להם חשד ללקות שמיעה. קלינאי תקשורת מרכזים את ביצוע הבדיקות ובהתאם לתוצאות, מפנים את הילדים להמשך בירור במידת הצורך. ישנה חשיבות אדירה לאיתור מוקדם של לקות שמיעה, וזאת בכדי לאפשר שיקום שמיעה לצורך רכישת שפה.

קלינאי תקשורת עובדים במרפאות עם רופאי אא"ג, רופאי ריאות, נוירולוגים, גסטרואנטרולוגים, נוירוכירורגים ובשיתוף פעולה עם יתר מקצועות הבריאות. הם מהווים חלק קריטי במרפאות רב צוותיות כמו כמו מרפאות להפרעות קול, הפרעות בליעה, מרפאות ריור, מעקב פגים ועוד. מסלול ההכשרה של קלינאי תקשורת עובר דרך האקדמיה במסלול ארוך הכולל קורסים לצד התנסות קלינית שנמשכת 1,000 שעות. בסיום הלימודים ותוך כדי עבודתם השוטפת, קלינאי תקשורת עוברים השתלמויות מעמיקות רבות על חשבונם, ללא השתתפות מצד המעסיקים.

איך מוצאים את המילים?

ד"ר אושרת סלע וייס, קלינאית תקשורת ומנהלת מערך קלינאי התקשורת במרכז שניידר לרפואת ילדים, מרחיבה על התחום: "התחום שלנו מעניין ומגוון. קלינאי תקשורת מתמחים בכל מה שקשור לתפקוד השרירים, והשליטה המוחית בהם, באזור הפנים, הפה, הלוע והגרון הידע הנרחב הזה משמש אותנו להערכה וטיפול בתחום האכילה, הבליעה, הקול והדיבור. בנוסף, קלינאי תקשורת מתמחים בהערכה של תפקוד של אזורים מוחיים האחראים על שפה ודיבור, ובהקשר הזה, הם אפילו משתתפים בניתוחים נוירוכירורגים של אזורי שפה במוח, על מנת למנוע פגיעה באזורי שפה בניתוח", היא אומרת.

עוד ממשיכה סלע-וייס ומדברת על ההבדלים בין טיפול בילדים לבין מבוגרים: "בתחום הדיבור, העבודה יכולה להיות עם ילדים שמראים קשיים התפתחותיים והם עדיין בתהליכי רכישה של שפה ודיבור. למשל, ילדים יכולים להתקשות להגות הגאים מסויימים או שמובנות הדיבור שלהם פגועה בגלל קושי רחב יותר בתכנון ההגייה, חולשת שרירים, ועוד. ילדים גם יכולים להראות קשיים ברכישת שפה כמו קושי בלמידת מילים חדשות או קושי בהבעת רעיון בעזרת שפה דבורה. לעומת זאת, יש מצבים שבהם השפה והדיבור נרכשו (כמו אצל ילדים גדולים יותר או מבוגרים), והיכולת לדבר בחופשיות היתה קיימת, אך בעקבות פגיעה, מחלה, או מצב רפואי, יכולת השפה והדיבור נפגמה והאדם איבד את היכולת להביע את עצמו באופן ברור ומובן. ילדים ומבוגרים עשויים לחוות קשיים בדיבור עקב אירוע מוחי, גידולים מוחיים, מחלות נוירולוגיות, פגיעות בפנים או בגרון למשל כתוצאה מחבלות טראומטיות, גידולים (למשל, סרטן באיזור הלשון) ועוד. תפקידם של קלינאי תקשורת הוא להתאים לכל אדם תוכנית טיפול בהלימה לצרכיו האישיים. אחד מהדברים שמטופלים מבוגרים מדווחים עליו בעקבות טיפול קלינאי תקשורת בתחום הדיבור הוא ההנאה מחזרה לפעילויות כמו היכולת להקריא סיפור לנכדים או להיות מובן בשיחה עם חברים".

פרופ' אביה גביעון, מנהלת המחלקה להפרעות בתקשורת בבית חולים שיקומי "רעות", ממחישה איך מרגישים אנשים עם קשיי שפה: "מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה בה התקשינו למצוא את המילה הנכונה. היא עמדה לנו על קצה הלשון אבל לא הצלחנו להיזכר בה. עכשיו תקחו את החוויה הקטנה והמתסכלת הזו, ותנסו לחשוב מה היה קורה אם זה היה קורה לכם לעתים תכופות, אפילו מספר פעמים ביום. אלו הם חייהם של הילדים והמבוגרים שזקוקים לטיפול על ידי קלינאית תקשורת. קשיים בשפה עלולים להיווצר בגלל מגוון סיבות: קושי התפתחותי, ילד שלא רכש מיומנות שפתיות, או חייל או אדם מבוגר שאיבד מיומנות זו בגלל פגיעת ראש. בעולם שבו אנו היום חיים, היכולת של אדם להביע צרכיו רצונותיו ומחשבותיו, בין אם באופן דבור או כתוב, ולהבין מסרים שהסביבה מעבירה, מהווה בסיס להתנהלות הכי בסיסית, בתקשורת זוגית, משפחתית, בסופר, ועוד. להיות מסוגל להזמין פיצה עם פטריות ולהזמין קולה ולא ספרייט, לקחת חלק בוויכוח פוליטי או אישי, לשלוף את הכתובת הנכונה בשביל לכתוב אותה בוויז – כל אלו תלויים ביכולות שפתיות."

"יש מגוון גדול של פגיעות שפתיות. לקל"ת יש יכולת לאבחן את סוג האפאזיה ובעיקר להבין מהו הכשל בתהליך העיבוד התקין של השפה שלא מאפשר לאותו מטופל עם אפאזיה להביע ולהבין שפה כמו אדם תקין. למשל, יתכנו שלושה אנשים שיש להם קושי לשלוף את המילה "לימון" כאשר רוצים לימון. אחד יכול לומר "איפה הפרי הזה, החמוץ והצהוב" השני יכול לומר "אני רוצה חלב, לא.. מלפפון. לא.. תפוז.." והשלישי יכול ללומר אני רוצה "את המילון, נימול, לינון..." שלושתם לא יצליחו לבקש מהמוכר "לימון". הדוגמא הזו ממחישה את המגוון הגדול של הליקויים השפתיים.

"אחד האתגרים שיש לקל"ת היא גם לצמצם את הלקות כמו למשל על ידי רכישת אוצר מילים, עבודה על תחביר וחזרה לתפקודים שמצריכים שפה כמו עבודה עם אנשים, שיחות טלפון ועוד. בנוסף, חשוב לאפשר לאנשים עם פגיעה שפתית לקחת חלק  בפעילויות שבהם היכולות הטובות שלהם באות לילדי ביטוי.

"דוגמא לפרויקט כזה היא מקהלה שהוקמה ברעות ע"י קלינאיות תקשורת שבשונה מהרכבים קולים אחרים, כל משתתפיה הם עם אפאזיה, חלקם עם אפאזיה קשה מאוד וחלקם עם אפאזיה קלה יותר וכולם אוהבים לשיר. חלקם מסוגלים לשיר עם מילים וחלקם ללא מילים (לזמזם את הלחן). עם זאת, התוצר הקולי הוא שווה לכל מקהלה של אנשים לא אפאזיה. אחד מן המטופלים אמר שהחוויה של המסוגלות לשיר למרות הקושי המשמעותי בלדבר נתנה לו להרגיש כמו כל אדם אחר, שווה בין שווים". 

ד"ר אושרת וייס סלע - מנהלת מערך קלינאות תקשורת במרכז שניידר (צילום: דוברות מרכז שניידר )
ד"ר אושרת וייס סלע - מנהלת מערך קלינאות תקשורת במרכז שניידר | צילום: דוברות מרכז שניידר

ד"ר סלע-וייס מתארת: "רבים מאתינו יודעים שקלינאי תקשורת עוסקים בתחום הקול, כמו למשל במצבים של צרידות הנגרמת כתוצאה מיבלות על מיתרי הקול. אך היריעה רחבה עוד יותר בהקשר זה. קלינאי תקשורת מתמחים בכל מה שקשור לתפקוד מיתרי הקול, ובהקשר הזה, תחום מעניין הוא שיעול כרוני הרגלי. אנשים עם שיעול כרוני הרגלי יכולים להשתעל בתכיפות גבוהה מאוד מבלי שיש לכך סיבה רפואית. בנוסף, יש מצב מסויים שבו במקום שמיתרי הקול יפתחו בשאיפה בכדי להכניס אוויר, מיתרי הקול נסגרים ואז יש תחושה של קושי בנשימה עם קושי בהכנסת אוויר. זו תחושה מאוד לא נעימה שיכולה להשפיע על ההשתתפות בפעילויות ספורטיביות אהובות כמו ריצה. גם פה, קלינאי תקשורת יכולים להקנות בטיפול אסטרטגיות ותרגילים שיכולים לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של המטופל.  אלו תחומים שהמודעות אליהם הולכת וגדלה, אך עדיין ישנם מטופלים שלא יודעים שקלינאי תקשורת יכולים לעזור להם לשפר את איכות חייהם באופן דרמטי, כל זאת בעזרת אסטרטגיות קלות ליישום. בנוסף, קלינאי תקשורת עוזרים למטופלים עם טרכיאוסטומי להפיק קול. טרכיאוסטומי הוא צינור שמכניסים לתוך הצוואר בכדי לאפשר לאדם לנשום באופן עצמאי או עם מכונת הנשמה. צינור  הטרכיאוסטומי יכול להפריע לאדם להפיק קול. תפקידו של קלינאי תקשורת הוא לסייע לילדים ומבוגרים עם טרכיאוסטומי להפיק קול ולהביע את הצרכים והרצונות שלו באופן חופשי. אין דבר מספק יותר מלשמוע ילד עם טרכיאוסטומי אומר "אמא" או "אבא" אחרי שבועות שבהם היה מורדם ומונשם, וקלינאי תקשור התאים לו שסתום חד כיווני שמאפשר הפקת קול".

"חלק נכבד מהרופאים לא מכיר את העבודה שלנו"

במשך שנים סבל תחום הקלינאות תקשורת מסטיגמות ותפיסות שגויות. ד"ר סלע-וייס מבקשת לשבור כמה מהן. "חשוב להבין ולדעת כי קלינאי וקלינאיות תקשורת לא רק מאבחנים ומטפלים בקשיים בדיבור. התחום המקצועי שלנו  הרבה יותר רחב משחושבים. קלינאי תקשורת מסייעים לפגים, תינוקות, ילדים, נוער, מבוגרים וזקנים לשפר מגוון רחב של תפקודים, שמסייעים להם להתנהל באופן מיטבי בשלל מצבים בחיי היום יום, לצמצם את הלקות, למקסם את הפוטנציאל שלהם לחיים מלאים ומלאי משמעות, על אף הקשיים. רבים לא יודעים למשל כי קלינאי תקשורת מטפלים בקשיי אכילה ובליעה. בפגים ותינוקות ניתן בעזרת התאמת מנחי האכלה, טכניקות האכלה ומרקמים, ניתן לאפשר להם לאכול דרך הפה באופן בטוח. גם בקרב מבוגרים יכולים להיות קשיי בליעה בשל אירוע מוחי, מחלות נוירולוגיות, גידולים סרטניים, ניתוחי צוואר ולב ועוד. בעזרת תרגילים ייחודיים קלינאי תקשורת יכולים לגמול מטופלים מזונדה (צינור האכלה), ולאפשר להם לחזור לאכול ולשתות באופן בטוח. אכילה היא חלק כל כך משמעותי ובסיסי ביום-יום שלנו! הרי כמעט כל פעילות חברתית שלנו מלווה באוכל או שתיה, בין אם זה מפגש בבית קפה, חגיגות יום הולדת, או ארוחות חג. חשוב לדעת שקשיי בליעה לא מטופלים יכולים להוביל להתייבשות, ירידה במשקל, לדלקת ריאות ואפילו למוות. לצערי, יש אנשים שעדיין אינם מודעים לקשת הרחבה של הטיפולים שלנו ולמרבה הפלא, חלק נכבד מהרופאים לא מכיר את העבודה שלנו ולא יודע מה אנחנו עושים בפועל". מסכמת סלע-וייס.

מהם האתגרים המשמעותיים בהם נתקלים קלינאי תקשורת?

"אנחנו רואים ריבוי של מקרים בהם רופאים לא מזהים בזמן בעיה שמצריכה טיפול של קלינאי תקשורת. זיהוי מוקדם וטיפול ראוי עשויים לשפר פלאים את איכות חיי המטופל. נוסף על כך, ישנם אנשים שמתחזים לקלינאי תקשורת ועוסקים בתחום ללא כל הכשרה מקצועית. בדומה לכך, יש מדריכות הורים, או שלל "מומחים" שאין להם תעודת הסמכה ממשרד הבריאות שנותנים הנחיות שגויות להורים או מטופלים, אך הם לא מוסמכים לכך".  מעידה סלע-וייס ומרחיבה בנושא זמינות קלינאי תקשורת: "כבעלי מקצוע שנמצאים במגע ישיר עם המטופלים ברמה היומית, יש דרישה גבוהה לקלינאי תקשורת בקרב הסקטור הציבורי כמו גם הפרטי. אך בשנים האחרונות אנחנו עדים למחסור חמור בקלינאי תקשורת, מה שמביא לעיכובים התפתחותיים משמעותיים בקרב תינוקות וילדים ולכך שמטופלים שזקוקים לנו בכדי לחזור לאכול, לדבר ולתקשר - לא מטופלים בזמן. זה אתגר וקושי בולט מאוד שחובה עלינו להתגבר עליו".

 

אירועי השבעה באוקטובר הגבירו את הצורך בקלינאי תקשורת

הצורך בנוכחותם של קלינאי תקשורת בבתי החולים גבר בפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הם נקראו אל הדגל לאבחון וטיפול מהיר בפצועים. וד"ר סלע-וייס מספרת: "בתחילת הלחימה, קלינאיות וקלינאי תקשורת החלו בטיפולים כבר מהרגעים הראשונים. הם היו מעורבים בכל מחלקות האשפוז בבתי החולים, כולל טיפול נמרץ. הצורך בקלינאי תקשורת התגבר לנוכח פציעות קשות ומורכבות של לוחמים רבים בפנים ובלסת לצד פגיעות במערכת הקול, הדיבור והבליעה. גב' סג'א עאצי, מנהלת מערך קלינאי התקשורת בבלינסון וצוותה נערכו בצורה מהירה ויעילה וטיפלו במאות חיילים ששמיעתם נפגעה ועשרות חיילים שחוו קשיים עצומים בבליעה ותקשורת. כמנהלת, היא קבעה לה למטרה שכל חייל פצוע שהגיע עם זונדה (צינור האכלה), גם חייל עם הפציעה הקשה ביותר, ישוחרר כשהוא אוכל דרך הפה באופן בטוח ויעיל ואכן מטרה זו הושגה בהצלחה. סג'א והצוות הצליחו לשקם את החיילים כבר בזמן שהותם במחלקת טיפול נמרץ והחזירו אותם לתפקוד, וזה דבר שהוא ממש לא מובן מאליו. בעבר השיקום היה מתחיל במחלקות השיקום, והיום הוא מתחיל כבר במחלקת טיפול נמרץ!".

סלע-וייס מרחיבה בנושא ומוסיפה כי "חשוב להבין שהמלחמה לא פוגעת רק באלו שבחזית. היא פוגעת גם בעורף. מפונים רבים הועברו לסביבה חדשה והרצף הטיפולי שלהם נקטע. בין אם מדובר בבדיקות שמיעה שהיו אמורות להתקיים או טיפולי שפה ודיבור שנעצרו. רותם לוי היימן, אחראית קלינאיות התקשורת במכון להתפתחות הילד של הכללית באילת, קידמה התארגנות מהירה לקליטה של עשרות רבות של ילדים מפונים שקיבלו מענה התחום השפה, התקשורת והדיבור על מנת לא לפגוע בהתקדמות של הילדים ולאפשר רצף טיפולי גם בתנאים קשים של אי-וודאות וריחוק מהבית.

עזרים טכנולוגים בשירות קלינאי התקשורת

בהתאם לרוח התקופה, גם תחום קלינאות התקשורת מוצא את עצמו מתחדש ונעזר במגוון טכנולוגיות מתקדמות לשיקום והטבה מירבית במצבם של המטופלים. ד"ר סלע-וייס מספרת על כניסת הבינה המלאכותית לתחום: "בעזרת הבינה המלאכותית, אנחנו יוצרים אמצעי טיפול מותאמים אישית למטופל על מנת לקדם את המטופל בטיפולי שפה, דיבור ותקשורת. למשל, אם אנחנו רוצים לעבוד עם ילדים על הפקת זכר, נקבה, יחיד או רבים, או הפקת מלל מורכב תחבירית, אז אנחנו ממש יוצרים תמונות שמגרות את הפלט השפתי של הילדים. בנוסף, יש לנו אפליקציות שמטרתן לאפשר תירגול בבית על פי תוכנית אישית. כך, הילד או המבוגר יכולים להמשיך להתאמן על המיומנויות החדשות. טכנולוגיות בולטות נוספות הן בתחום שתל השבלול והביופידבק. שתל השבלול הוא עזר טכנולוגי מאוד משוכלל שמאפשר לאנשים עם ירידה חמורה בשמיעה לחזור ולשמוע. קלינאי התקשורת מתכנתים את שתל השבלול על מנת שלמטופל תהיה גישה אופטימלית לכל הצלילים. קלינאי תקשורת גם משתמשים במכשירי ביופידבק שתפקידם לאפשר למטופל להיות בשליטה טובה יותר על שרירים נסתרים מהעין כמו שרירי הבליעה. קלינאי תקשורת משתמשים גם בנוירו-פידבק בתחום התקשורת, וכמובן במחשבי תקשורת משוכללים שמופעלים על ידי תנועות עיניים בלבד.

איזה מסר חשוב לך להעביר מכאן?

"היכולת של המערכת הרפואית להציל חיים הולכת ומשתפרת. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שאיכות חייו של האדם יכולה להשתפר מאוד בזכות מקצועות הבריאות, ובכללם קלינאי תקשורת. תחום קלינאות התקשורת כולל יריעה רחבה של תחומי טיפולי מגוונים. קלינאי תקשורת מאבחנים ומטפלים בתינוקות ועד זקנים, המתמודדים עם מגוון רחב של קשיים שמפריעים לתפקוד היומיומי שלהם. זה מקצוע מרתק, שלרוב לא מקבל את הבמה הראויה לו. החסר בתקנים ובאנשי מקצוע בתחום לא מונע מאיתנו להמשיך ולטפל באוכלוסייה שזקוקה לנו. יחד עם זאת, תנאי השכר והעומס הרב בגלל החסר בתקנים, בהחלט מגבירים את השחיקה ואנחנו עדים לעזיבה של המערכת הציבורית ולפעמים עזיבה של המקצוע. עם כל זאת, כל מטופל הוא עולם ומלואו, והסיפוק מלראות ילד ששכב בטיפול נמרץ וחזר לגן כשהוא אוכל ומדבר, או מבוגר שעבר אירוע מוחי שפגע בשפה שלו וחזר לעבודה, הוא אדיר ונותן לנו רוח גבית להמשיך ולפעול ביחד עם המטופלים שלנו, ולטובת המטופלים שלנו.