כל היום הילד שלכם מול המסך ואתם לא יודעים כבר מה לעשות? יש לנו חדשות רעות בשבילכם: אתם באמת צריכים לעשות משהו. ארגון רופאי הילדים פרסם לאחרונה המלצות חד משמעיות לגבי חשיפת תינוקות וילדים למסכים כמו טלוויזיה, טבלט ומחשב. בהתאם להמלצות, אין לאפשר לילד מתחת לגיל שנתיים לצפות במסכים בכלל, מגיל שנתיים עד שש - לא יותר משעה, ומגיל שש עד שמונה עד שעתיים בלבד.
* רוצים לזכות בחופשה משפחתית מפנקת על חשבוננו? ענו על סקר בריאות הילד
ועכשיו שימו יד על הלב ותחשבו כמה פעמים ביום אתם נוטים "להעסיק" את הילד באמצעות טלוויזיה, אייפד ושלל אמצעים טכנולוגיים. לא מעט נכון? "רוב ההורים נעזרים בטלוויזיה במידה כזאת או אחרת", אומרת ד"ר אפרת ווקסלר, מומחית ברפואת ילדים קופ"ח "מאוחדת". "במציאות בה ההורים עובדים סביב השעון ולא תמיד מוצאים את הזמן הראוי לשיחה, משחק או אפילו ארוחת ערב משותפת עם הילד, הטלוויזיה מספקת פתרון זמין ונוח".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מהשמנה ועד בעיות קשב וריכוז
לדברי ד"ר ווקסלר, נמצא קשר ישיר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה שחורגת מההנחיות, לבין בעיות שונות, כמו:
1. השמנת יתר - "היות והילדים נוטים לשבת עם חטיפים ושטויות מול הטלוויזיה".
2. בעיות קשב וריכוז - "באופן כללי קיימת עלייה בשכיחות ההפרעה בשנים האחרונות, הנגרמת מגורמים מגוונים. במחקרים נמצא קשר גם לצפייה מרובה במסכים".
3. יכולות קוגניטיביות מופחתות - "השנים הראשונות בחיים הן קריטיות להתפחות יכולות שכליות. יש חשיבות רבה לאינטראקציה עם הילד ולגירויים שהוא מקבל. צפייה בטלוויזיה אינה מעניקה את אותם גירויים חשובים ובאה על חשבון זמן איכות עם ההורים".
4. הפרעות היצירת קשר משפחתי או חברי - "משחק משותף, שיחה, פעילויות משפחתיות חשובות ביותר לפיתוח היכולות החברתיות".
5. הפרעות בשינה - "נמצא שהאור והקרינה הנפלטים מהמסכים,עלולים לפגוע ביכולת להרדם ובאיכות השינה".
בנוסף, ד"ר ווקסלר מציינת שגם הקרינה הנפלטת מתוך המסכים היא עניין בעייתי, מאחר שלא ידועה השפעתה האמתית על מוח הילד: "ידוע שמכשירים שונים כגון טלוויזיה ומחשב פולטים קרינה, וכנראה שיש לכך השלכות בריאותיות, אם כי לא ברור עדיין אילו, כמה ואיך. זו הסיבה למשל, שלא רצוי לאפשר לתינוקות ולילדים לדבר בטלפון נייד".
לא ברור מה השפעות הקרינה, אך עדיין לא מומלץ לתת לילדים לדבר בטלפון הנייד | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
מעבר לכך, טוענת ד"ר ווקסלר, התכנים המשודרים במדיות השונות עלולים להיות בלתי הולמים, ולמרות הרצון הכן של ההורים למנוע את החשיפה אליהם, זה כמעט בלתי אפשרי לשלוט בכך באופן מלא. למרות זאת, היא ממליצה לנסות לסנן תכנים, להגביל את כמות ואופן הצפייה ולהיות ערים לעובדה שתכנים שאינם מתאימים לגיל הרך או לילד קטן, יכולים להשפיע במובנים רבים על התפתחות הילד. "חשיפה לתכנים אלימים או בלתי הולמים יכולה לגרום להתנהגות חריגה אצל ילדים ולפגוע גם ביכולות הריכוז ובאיכות השינה".
עוד בביקור בריא:
>> בואו לגלות: האם הילדים שלכם בריאים?
>> איך לא נדבקים בשפעת? או בצינון? מדריך חורף
>> מתי הוא ישב כבר? מדריך התפתחות לתינוקות
אז מה עושים?
ד"ר ווקסלר מחזקת את ההמלצות החדשות ואומרת שחשוב לאמץ אותן, אבל במידה ובאופן שיכול להשתלב בחיים היומיומיים. "חשוב להראות נוכחות הורית בעניין ולשים לב לתכנים שהילד נחשף אליהם. בנוסף, רצוי לשוחח עמו על אותם תכנים בהתאם לגילו, לא לאפשר צפייה ממושכת ולא להתקין טלוויזיות בתוך חדרי הילדים – גם בגלל הקרינה שהם פולטים וגם מפאת חוסר השליטה של ההורה על התכנים אליהם הילד נחשף. כמו כן, רצוי לחשוף את הילד לאלטרנטיבות בילוי אחרות שכוללות מפגשים חברתיים או ספורטיביים".
אבל מסתבר שכמו בכל דבר, גם בחשיפה מתונה לטלוויזיה ולשאר סוגי המסך, קיימים יתרונות: "אפשר להצביע גם על מחקרים הפוכים המציגים תמונה מעודדת יותר, לפיה, חשיפה מתונה לטלוויזיה דווקא מעשירה את הידע, זאת בהנחה שהילד חשוף לתכנים לימודיים מתאימים. גם למשחקי חשיבה אלקטרוניים יכולה להיות השפעה חיובית על מהלך החשיבה של הילד. עם זאת, חשוב להדגיש שאין תחליף למשחק אמתי מול הורה או חבר, שמפתח אצל הילד ראייה מרחבית ותקשורת בין אישית. מה שלא ממש אפשר לומר בקשר למדיה האלקטרונית". בנוסף, טוענת ד"ר ווקסלר, במקום להיאבק בטכנולוגיה, כדאי לנצל אותה להיבטים החיוביים שבה, כאשר הדגש צריך להיות על עניין המידתיות. "אין ספק שאם הדבר לא נעשה במידה, הרי שהנזק עולה בהרבה על התועלת".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
