הסיפור על האספרגוס והשפעתו על ניחוח השתן הוא סיפור נפוץ. ככל הנראה שרבים מכם שמעתם על כך שאכילה של אספרגוס עשויה לגרום לשתן להסריח. אך האם באמת יצא לכם לחוות את זה על בשרכם? למעשה, הרבה אנשים (כולל אנחנו) לא חוו את זה, מה שהוביל קבוצה של חוקרים לבחון את העניין לעומק ולבדוק – מדוע אצל חלק מהאנשים אספרגוס לא גורם לשתן להסריח? ולמה ישנם אנשים שכן מבחינים בריח?
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
קודם כל, השאלה המתבקשת היא האם אספרגוס באמת גורם לשתן להסריח? והתשובה היא כן, אצל כולנו. ההבדל הוא, שחלקינו מסוגלים להבחין בריח השונה וחלקינו לא. כשאנחנו אוכלים אספרגוס, המטבוליטים (חומרים הנוצרים במהלך המטבוליזם) מתאנתיול ו –S-methyl thioesters יוצרים ריח ייחודי. מדובר בתהליך שמתרחש במערכת העיכול של כולנו. לכן, החוקרים החליטו לבדוק מדוע חלקינו לא מצליחים להריח את זה ואילו אחרים כן.
המחקר נעשה באוניברסיטת הרווארד ופורסם במגזין BMJ. הוא כלל צוות חוקרים בינלאומי שהסיקו כי התשובה לכך, כמו התשובה להרבה דברים בחיינו – טמונה בגנים שלנו. הם אלה שיקבעו אם נהיה מסוגלים לזהות את הריחח השונה של השתן שלנו או לא. מרביתנו, מתברר, לא מצליחים.
רוב האנשים אינם מצליחים להבחין בריח הייחודי
החוקרים בחנו מידע גנטי של 6,909 גברים ונשים ממוצא אירופאי-אמריקני. המשתתפים נשאלו אם הם הבחינו בריח חזק וייחודי של השתן שלהם. אלו שלא הצליחו להבחין בריח, הוגדרו בתור "תתרני אספרגוס". כאשר החוקרים ניתחו לעומק את הנתונים של המשתתפים, הם מצאו כי 60 אחוזים מהמשתתפים התגלו כ"תתרני אספרגוס" ו-40 אחוזים הצליחו להבחין בריח הייחודי.
עוד ב-mako בריאות:
>> מעדיפות מפשעה חלקה? אתן חשופות למחלות מין
>> חלב שקדים באמת בריא יותר מחלב פרה?
>> מתי חוטיני מסכן את הבריאות?
כאשר הם ניתחו את הרכב הגנים של אלו שהצליחו להבחין בניחוח שונה, הם מצאו כי יש להם סט וריאציות של גנים שונה בתוך מארג הגנים הקשורים לחוש הריח ובעצם אחראיים לזיהוי ריחות מסוימים. בנוסף, הם גילו שאצל אנשים שלא מצליחים להריח את ריחו הייחודי של השתן לאחר אכילת אספרגוס – ישנן 871 וריאציות די אן איי. כל זה הוביל את החוקרים לסברה כי אי היכולת לזהות את ריח השתן שאספרגוס מחולל, היא תכונה שעוברת בתורשה.
יחד עם זאת, החוקרים מודים שלמחקר מגבלות מסוימות. כיוון שהמחקר התבסס על דיווחים של אנשים, ייתכן שהתוצאות אינן אובייקטיביות. בנוסף, המחקר התבסס על אנשים ממוצא אירופאי, לכן אין באפשרותם לדעת אם גנים אלה מצויים גם בקרב קבוצות אתניות אחרות.