הרעלת מזון מורידה לנו את התיאבון משמעותית. לעומת זאת, חוקרים ממכון סאלק למחקרים ביולוגיים בקליפורניה מצאו כי חיידק שגורם להרעלת קיבה דווקא מגביר את התיאבון אצל עכברים. החוקרים סבורים כי ייתכן שהממצאים שלהם יעזרו לעורר תיאבון בקרב מטופלי סרטן ואנשים מבוגרים שלרוב מאבדים את התיאבון.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

חלק מהסימפטומים שאנחנו סובלים מהם בזמן מחלה, כמו תשישות וחום גבוה – הם למעשה טובים לנו, שהרי הם שולחים אותנו למנוחה המאפשרת לגוף לשמור אנרגיה לטובת המערכת החיסונית. אך כשמדובר בחוסר תיאבון, התוצאות מורכבות יותר. מחקרים שנעשו על בעלי חיים מצאו שאכילה מועטה בזמן מחלה משפרת את הסיכויים להחלים מזיהומים מסוימים, ככל הנראה מכיוון שהיא מונעת מהחיידקים המזיקים שפלשו לגופינו חומרי מזון שחיוניים להישרדותם ובכך מאפשרת למערכת החיסונית לגבור עליהם. אך במקרים אחרים אובדן תיאבון עשוי להיות קטלני, בייחוד במקרים של חולי סרטן.  

החוקרים ביקשו לבדוק מקרים שבהם חוסר תיאבון עשוי להזיק. הם חקרו כיצד חיידקי סלמונלה משפיעים על עכברים. הם מצאו שכשהחיידק פלש לגופם והעכברים איבדו את התיאבון – החיידק הפך לאלים יותר, התפשט מחוץ למעיים ולתוך רקמות הגוף. אך אם העכברים היו אוכלים יותר, החיידקים היו נותרים במעיים.

סלמונלה (צילום: wikipedia user: Taragui)
חיידק הסלמונלה | צילום: wikipedia user: Taragui

הממצאים מציעים שיטות טיפול חדשות במחלות נפוצות

"מה שמצאנו זה שאובדן תיאבון מאפשר לחיידק הסלמונלה להיות אלים יותר מכיוון שהוא צריך להתפשט מעבר למעיים כדי למצוא לעצמו חומרי מזון", מסבירה שילה ראו, המחברת הראשית של המחקר; "אלימות זו של החיידק הורגת את הגוף המארח מהר מדי, מה שמעמיד בסכנה את יכולתו של החיידק להתפשט למארחים חדשים".

עוד ב-mako בריאות
>> מומחית פיענחה את שפת הגוף של טראמפ וזה מטריד
>> עייפים או בדאון? זה מה שאתם צריכים לאכול
>> כך תתאמני כמו איוונקה טראמפ

המחקר הזה למעשה מציע כי לחיידק יש שתי אפשרויות: לדכא את התיאבון של הגוף המארח ובכך להתפשט במהירות גבוהה יותר בגוף ולבסוף להרוג את המארח - או לאפשר למארח להמשיך לאכול, מה שיגרום למארח לעשות את צרכיו ובכך להגביר את הסיכוי שהחיידק יתפשט למארחים חדשים. מתברר שחיידקי סלמונלה יכולים לנקוט בכל אחת מהאסטרטגיות הללו, בעזרת מולקולה שנקראת SlrP.

התגלה שמולקולה זו חוסמת אותות בעצב התועה במעיים, המשדר מידע למוח שיאותת לגוף להפסיק לאכול כשהתגלו זיהומים. גילוי האינטראקציה שבין מולקולה זו למזהמים יוכל לחולל שינויים רבים בהתמודדות עם מחלות. בעזרת ממצא זה, יתאפשר בעתיד לבצע מניפולציה בגוף כך שהוא ידכא תיאבון בקרב אנשים הסובלים ממחלות מטבוליות, או לבצע מניפולציה הפוכה (הגברת התיאבון) בקרב מטופלים שלא אוכלים כמות מספקת של מזון כדי לשרוד, כמו אנשים הלוקים בסרטן.

בנוסף, מחקר זה עשוי לפתוח דלת לשיטות טיפול חדשות באמצעות שינוי תזונה כחלופה לשימוש באנטיביוטיקה, דבר שיוכל לסייע לנו להילחם בחיידקים שפיתחו חסינות לאנטיביוטיקה. 

(מקור)

 >> האם אכילת חריף מאריכה חיים?