מחקר שפורסם בכתב עת American Journal of Infection Control בחן את יעילותם של שני סוגי סבון: נוזלי וקצף. במסגרתו, 10 מתנדבים רחצו את ידיהם במשך כ-6 שניות עם סבון, כאשר מחציתם השתמשו בסבון נוזלי והחמישה האחרים השתמשו בסבון קצף. כמות החיידקים נמדדה לאחר מכן בסקאלה שבין 1-4.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
לאחר השימוש בסבון קצף, כמות החיידקים השתנתה מ-3.6 ל-2.6 בממוצע, שעל פי החוקרים – מדובר בשינוי מינורי. לעומתם, אצל אלו שהשתמשו בסבון הנוזלי, נצפתה ירידה בכמות החיידקים מ-3.8 ל-1.2. שני מחקרי המשך הניבו את אותן התוצאות.
"המידע שאספנו מציע ששימוש בסבוני קצף לרחיצת ידיים עשוי להטעות אנשים לחשוב שהם מחטאים את ידיהם, ובעקבות זאת עשויה להוביל להתפשטות של חיידקים עמידים", החוקרים כתבו. ייתכן שמה שהופך את סבוני הקצף לפחות יעילים זה הבועות הרבות המצויות בהם ומעט סבון מחטא.
עוד ב-mako בריאות:
>> סקס לעצלנים: השדרוגים שיהפכו אתכם למאהבי על
>> תתפלאו מה קצת שום יכול לעשות לכם
>> תולעים בטוסיק: מה עושים עם הסיוט הזה?
אז באיזה סבון הכי כדאי לנו להשתמש?
ד"ר גונתר קמפף, מומחה להיגיינת ידיים דיבר עם רויטרס והרגיע: "לשימוש בייתי זה לא באמת משנה באיזה סבון משתמשים, כיוון שניקיון הידיים היא המטרה העיקרית כשאנחנו בבית ולא חיטוי". איפה כן צריכים לדאוג לבחור טוב את הסבון? במקומות כמו בתי חולים, שם החיטוי הוא מהותי למניעת התפשטות של מחלות וזיהומים. אם אתם מעוניינים לחטא את ידיכם, ד"ר קמפף ממליץ קודם כל על אלכוג'ל, לאחר מכן על סבונים אנטי-בקטריאליים ולבסוף על סבון רגיל. ראוי להביא בחשבון כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי פרסם לא מזמן הצהרה כי סבונים אנטי-בקטריאליים לא בדיוק יעילים יותר מסבונים רגילים.
כמו כן, מחקר זה כלל רק חמישה אנשים שהשתמשו בסבון קצף וכדאי להמתין למחקרים מעמיקים ורחבים יותר כדי להגיע למסקנה חד משמעית. אנחנו בינתיים נישאר עם הסבון הנוזלי הקלאסי.