אחרי שהתבשר שהוא חולה בסרטן ולאחר חודשים של כימותרפיה מסתבר שאמיר פרישר גוטמן אינו חולה בסרטן. בתוכנית הבוקר של קשת בדקו את הסיבות לאבחנה לא נכונה.
באיזו תדירות זה קורה שיש אבחנה מוטעית? פרופ' איתן פרידמן מנהל היחידה האונקו-גנטית, תל השומר, טוען כי לא הרבה. "אסור שזה יקרה, זה ברור. אבל אין לנו סטטיסטיקות כי מדובר בדבר מאוד נדיר, להערכתי בטווח של ה-5-10 שנים הבאות זה לא יקרה בכלל. זו תופעה מאוד נדירה".
בהתבסס על המקרה של גוטמן, על אף שאינו יודע את פרטי המקרה הספציפיים, פרופ' פרידמן מסביר כי אבחנה של סרטן, ובמקרה הזה לימפומה, מבוססת לא רק על הגידול עצמו אלא גם על הסימפטומים ועל המראה של הגידול מתחת למיקרוסקופ. "במקרה הזה זה נראה כמו סרטן, אבל זה לא היה סרטן".
טיפול כימותרפי הורס את הגוף, למה נתנו לו את הטיפול הזה?
"אין ספק שלא צריך לתת טיפול כימותרפי כשאין סרטן, טיפול כימותרפי מדכא את מח העצם וגורם לנשירת שיער", הוא אומר. "האבחנות הלא מדוייקות של סרטן מתחלקות לשניים: כשיש אבחנה של סרטן והביופסיה אומרת שאין, או כשאין אבחנה של סרטן והביופסיה אומרת שיש. רוב הטעויות הן המקרה הראשון וזה יותר חמור לגבי בריאותו של אדם.
"במקרה הזה זה נראה כמו סרטן ולכן טופל כך", הוא מוסיף. "להערכתי, הטעויות באבחנה זה דבר שיעלם בעתיד הקרוב".
מקרה נוסף של טעות באבחנה קרה לבילי ברק לפני 6 שנים. הרופאים סיפרו לה שהיא חולה בסרטן וטענו כי נותרו לה רק 3 חודשים לחיות. היא הגיעה לטיפול בעקבות כאב בבטן והרזייה קיצונית של 10 קילוגרמים, לאחר בדיקת CT ובדיקות נוספות מצאו אצלה גידול גדול בריאה אחת וגידול קטן בריאה השנייה. הרופאים אמרו לה שאין כזה דבר גידול שפיר בריאות – וזה יכול להיות רק סרטן. היא נכנסה לניתוח, ורק אחרי ששלחו את הגידול לבדיקה בחו"ל, גילו שזה בכלל לא סרטן.
פרופ' פרידמן מדגיש ביחס למקרה שלה, כי המשפט: "אין גידול שפיר בריאות" אינו מדויק. "אבחנות מוטעות זה משהו שלא צריך לקרות, אבל זה קרה. צריך להפיק מכך את הלקחים כדי שלא יקרה בהמשך".