בתאריך 15.04.2018 דווח ללשכת הבריאות תל אביב, על חולה במחלת חצבת. החולה הגיע בטיסת Air India AI139 שהמריא מהודו ב-12/4/2018 ב-16:30 ונחת בישראל ב-12/4/2018 בשעה 21:45.
נוסעי הטיסה, במידה ומי מהם יפתח מחלת חום ו/או פריחה, מתבקשים ליידע את הרופא המטפל כי היה במגע עם חולה חצבת.
עוד התבקשו נוסעים השייכים לאחת מהקבוצות הבאות: תינוקות מתחת לגיל 12 חודשים, נשים הרות, אנשים אשר סובלים מליקויים במערכת החיסון (כגון חולי סרטן בזמן טיפולים כימותרפיים, חולים מטופלים בסטרואידים במינון גבוה או חולים במחלת AIDS) לפנות טלפונית בהקדם להתייעצות על הצורך בקבלת חיסון.
>> חצבת: כך תתגוננו מפני המחלה
"נראה שמערכות הבריאות בארץ עושות את המאמצים כדי לטפל בנושא ולאתר את האנשים שהיו במגע עם החולים וכן לבדוק אם הם מחוסנים", מרגיעה ד"ר נטע סופר צור, PhD, מומחית לאימונולוגיה, דוברת עמותת "מדעת" ומנהלת קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים".
"בכל מקרה, חשוב לציין שכאשר מדובר באנשים שחוסנו בעבר, הסיכוי שלהם להידבק מזערי ביותר במקרה של חשיפה לחולה, ועומד על 5 אחוז בלבד בהנחה שהחיסון ניתן במנה אחת, וכאחוז אחד בלבד אם ניתן בהתאם להנחיות – כלומר 2 מנות. מי שלא חוסן בעבר, לעומת זאת, חשוף להדבקה בסבירות של למעלה מ- 90 אחוז, ולכן אם יש חשש שאכן בא במגע עם אדם חולה חשוב שייבדק ובמידת הצורך יקבל חיסון סביל המאפשר למנוע את התפרצות המחלה".
והנה עוד מסר מרגיע מצד הד"ר: "אף שכרגע ידוע על מספר מקרים בודדים של אנשים שחלו בחצבת, עדיין לא מדובר במגפה. כמו כן, למרבה המזל שיעור ההתחסנות הכללי בישראלי נחשב גבוה באופן כללי, ולכן סביר להניח שלא נחווה התפרצות גדולה בעתיד הקרוב".
"חשוב להתחסן בזמן"
"מעבר לסיבוכים הנוירולוגים השונים העלולים להתרחש כתוצאה ממחלת החצבת, קיים סיכוי לפגיעה במערכת החיסונית, מה שעלול לגרום לחולה להיות חשוף יותר למחלות אחרות גם לאחר שהוא מחלים מהמחלה" מבהירה ד"ר סופר צור. "לכן, יש חשיבות רבה להתחסן. חיסון בזמן מסייע להגן על הילד מפני מחלות מסוכנות ובאותו אופן גם מאפשר את מיגורן של המחלות מהעולם וצמצום הנזק הסביבתי".
>> חצבת? האם זה באמת כל כך נורא?
חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי הווירוס המדבק ביותר הידוע לאדם, היא מועברת באוויר ויכולה לגרום למגיפות בכל עונה. חיסון החצבת ניתן במסגרת גיל שנה עם אדמת חזרת ואבעבועות. תינוקות קטנים מגיל שנה חשופים ולא מוגנים, והדרך היחידה להגן עליהם היא על ידי חיסון הסביבה שלהם נגד המחלה האיומה הזו.
מחלת החצבת היא מחלה של דרכי הנשימה, אין לה טיפול, למעט טיפול תומך בסימפטומים כאשר כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים הדורשים טיפול. באתר מדעת מצוין כי "תקופת הדגירה של חצבת היא 12-10 יום, ובמהלכה הווירוסים מתרבים בחלק העליון של דרכי הנשימה, ומגיעים לדם ודרכו לאיברים נוספים בגוף. בתום תקופה זו מתרחשת עלייה בחום הגוף, שיעולים, נזלת ודלקת הלחמית של העיניים. לאחר 4-2 ימים מתחילה פריחה למשך 6-5 ימים. הפריחה מתחילה מלמעלה (כלומר מהראש) ומתפשטת כלפי מטה (צוואר, ידיים, רגליים), ונעלמת באותו סדר בה הופיעה. מזמן ההדבקה ועד ארבעה ימים לאחר שמופיעה הפריחה החולה מפזר וירוסים חיים בסביבה (דרך חלל האף והלוע)".
מעבר לשיעור התמותה הגבוה יחסית למחלות זיהומיות בעולם המערבי (1-2 ל-1,000 חולים בממוצע), חלק מהסיבוכים מובילים למוגבלויות בלתי הפיכות, כמו נזקים מוחיים, חירשות ועיוורון. המחלה יכולה גם לפגוע במערכת החיסון של החולה, כך שגם אם יחלים ממנה, הוא מועד לסיבוכים ממחלות שיידבק בהן בחודשים שלאחר ההחלמה.
בשנות ה-2000 היו בישראל מספר התפרצויות של המחלה בקרב אוכלוסיות לא מחסנות. הגדולות מביניהן התרחשו בשנים 2003-2004 וב-2008 באוכלוסיות חרדיות, עקב שיעור התחסנות נמוך וצפיפות גבוהה. במהלך ההתפרצויות חלו מאות ילדים ונפטר ילד בן שבע מהמחלה. בנוסף להתפרצויות אלו, דווחו בשנים האחרונות מקרי חצבת רבים גם באזור הרדוף ובית קשת בצפון הארץ, וגם בתל אביב. המקרה האחרון שפורסם דיבר על מספר אחים חולים (לא מחוסנים) בתוך משפחה אחת שמתגוררת באזור חדרה.
* ניתן לפנות ללשכת בריאות תל אביב בנושא בטלפונים:03-5634757; 03-5684655; 03-5634896