המנינגוקוק הוא חיידק מסוכן ביותר, והתפרצותו באוכלוסייה עלולה לגרום למחלות מסכנות חיים ובהן דלקת קרום המוח. המחלה עוברת בין אנשים באמצעות הפרשות של דרכי הנשימה, כמו בעת שיעול למשל. נגד זן B, שאחראי לרוב התחלואה הקשה בישראל, ישנו חיסון יעיל (בקסרו), אך הוא אינו קיים בסל ועלותו כ-300 שקלים.

בשבועות האחרונים מופץ קמפיין תקשורתי בטלוויזיה וברשתות החברתיות שקורא לחיסון מפני המחלה, המסתמך על נתונים לפיהם בשנת 2023 נרשמו בישראל יותר מפי שניים מקרים של תחלואה הנגרמת מחיידק המנינגוקוק: 39 תחלואה מהחיידק בשנת 2023 לעומת 18 מקרי תחלואה מנינגוקוקלית בשנת 2022.

פנינו למשרד הבריאות כדי להבין אם המצב אכן מדאיג, והבנו שהתמונה מורכבת יותר. לפי הסטטיסטיקה המתועדת במשרד, אכן חלה עלייה, אף דרמטית יותר, אולם היא נקודתית ומתייחסת לשנים שבין 2022 ל-2023: בשנת 2022 היו 7 מקרים של אנשים שחלו בחיידק, לעומת 29 מקרים ב-2023. עם זאת, מציינים במשרד כי הנתונים מתייחסים לכלל זני החיידק (B, C, W, Y), ולא רק לזן הדומיננטי השכיח במדינות מערביות - זן B. יתרה מכך, מסתבר שכשבוחנים את הנתונים לאורך זמן, התמונה שונה: ב-2019 תועדו 35 מקרים של חולים בחיידק ובשנים שלאחר מכן דווקא חלה ירידה מתונה – ב-2020 – 20 חולים ובב-2021 – 6.

כשביקשנו נתונים המתייחסים רק לזן B, והתמקדנו בילדים, שהם למעשה קהל היעד המועד ביותר לסיכונים מהמחלה, המספרים היו קטנים באופן משמעותי, וגם במקרה הזה היה פער משמעותי יחסית בהסתכלות רחבה יותר לאורך השנים – 13 מקרים ב-2019, שני מקרים ב-2021, מקרה אחד ב-2022 ו-4 מקרים ב-2023.

מה ההסבר לכך והאם אכן יש סיבה לבהלה?: "אני לא חושב שאפשר לצאת במסקנות גורפות רק על בסיס נתונים שמשווים בין שנה אחת לקודמתה", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן. "אף שלפי הגרף המוצג אכן חלה עלייה בין השנים 2022 ל-2023 ובלי לזלזל בחומרת המחלה, אין בכך די כדי להעיד על מגמה יוצאת דופן. כדי לבחון עלייה של תחלואה מבחינה אפידמיולוגית, חשוב להתייחס לתקופה הנמדדת לאורך שנים".

מה שמסביר לדבריו את הירידה בתחלואה בשנים שבין 2019 ל-2022, ככל הנראה קשור לעובדה שאלה שנים שבהן אנשים יותר הסתגרו בבית בשל נגיף הקורונה. "ראינו שגם בזיהומים אחרים כמו שפעת ו-RSV חלה ירידה בשנים אלה, ומדובר בעניין טבעי לנוכח העובדה שכאשר אנשים יותר מסתגרים ומתבודדים הם פחות נחשפים למחלות, ולכן כשהסגרים בוטלו המחלה האלה לעיתים חוזרות במידה חמורה יותר כ'פיצוי' על הזמן שבו הן דעכו. עם זאת, קשה לקבוע אם זו אכן הסיבה לקפיצה בחיידק שחלה בין 2023-2022, כיוון שב-2022 כבר לא היו סגרים או הנחיות מגבילות, ולא ברור אם העלייה נובעת מאלימות המחלה בצורה יוצאת דופן או שמדובר ב'תיקון סטטיסטי' לנתונים הרדומים מתקופת הקורונה".

חיסון ילדים, קורונה (צילום: Mahsun YILDIZ, shutterstock)
החיסון יעיל בכ-90% | צילום: Mahsun YILDIZ, shutterstock

מנינגוקוק: נדיר אבל קטלני

עוד מציין פרופ' כהן כי מנינגוקוק הוא חיידק נדיר אבל קטלני ביותר. "כ-16% מהילדים נושאים אותו בלי לדעת מכך כלל. רוב הילדים שנתקלים בחיידק הזה חיים איתו בשקט ללא תסמינים, אבל אצל חלקם, מסיבות לא ברורות, הוא עלול להתפרץ בצורה חמורה ולגרום למחלה קשה ומסכנת חיים. החיידק עלול לגרום לדלקת קרום המוח ואם לא מטפלים בה באופן מיידי באמצעות אנטיביוטיקה, היא עלולה לגרום למוות".

היות שהחיסון אינו כלול בסל, האם אתה חושב שהורים צריכים לחסן?

"החיסון נגד החיידק אכן לא בסל בארץ, אך ישנן מדינות, כמו אנגליה למשל, ששם הוא כבר כלול. אני חושב שהורים צריכים לשקול לחסן, משום שבסה"כ מדובר בחיסון שיעיל בכ-90% במניעת מחלה מסוכנת מאוד. עם זאת, כאמור מדובר במחלה נדירה וכרגע אין נתון אובייקטיבי שלפיו אפשר לקבוע שקיימת עלייה מטרידה בנדבקים וכאמור, יידרש עוד זמן כדי לבחון את הגרף. לכן, בינתיים אני מציע להורים להתייעץ עם רופא המשפחה וכיוון שהחיסון אינו בסל, יש לקבל החלטה לפי השיקולים האישיים שלהם". 

תגובת חברת התרופות GSK: "הקמפיין להעלאת מודעות לחיידק מנינגוקוק B קיבל את כל האישורים הנדרשים מטעם גורמי המקצוע. החיסון בקסרו כנגד חיידק המנינגוקוק B מאושר על ידי הFDA ,EMA וגם על ידי משרד הבריאות בישראל ומומלץ על ידי משרד הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים בישראל.
בשנים האחרונות החיסון נכלל בשגרת החיסונים של מרבית ממדינות המערב".