מחקר שפורסם לאחרונה עסק באחד מתיאורי המקרה הייחודיים והמוזרים של פגיעה מוחית בהיסטוריה: חייל שנורה בראשו ב-1938 במהלך מלחמת האזרחים בספרד, איבד הכרתו, והתעורר כשהוא רואה את העולם באופן הפוך. אנשים וחפצים נראו לו מהצד הנגדי למקום שבו הם היו בפועל. הוא גם יכול היה לקרוא אותיות ומספרים המודפסים הן בכוון הקריאה והן בכוון ההופכי, מבלי שהמוח שלו יוכל להבחין בהבדל בין המצבים. לעיתים, הוא ראה חפצים בצבעים שונים ממה שהיו במציאות ובאופן כללי - הוא יכול היה לראות את העולם ישר גם כשהכול היה הפוך או מסובב אחורנית. המקרה נחקר במשך עשרות שנים ע"י חוקר בשם גונזלו שהביא חידוש בתפיסת פעולת המוח ופגיעות מוח בכלל, הרבה לפני יכולות המחשוב וההדמיה של ימינו. האופן השונה והחדשני, מוסבר באופן תאורטי כיום על ידי בתו איזבל גונזלו-פונרודונה במאמר שיצא כעת.
"יש פה פגיעה מאוד מוזרה ומעניינת שלמעשה תרמה לחקר הנוירולוגיה התפקודית ושינתה את אופן הראייה והחשיבה הרפואית הפסיכולוגית והמחקרית במדעי המוח", אומר ד"ר שי מרקו, מומחה בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, ראש תחום התפתחות הילד במחוז צפון באומית שרותי בריאות, "למעשה קליע של אקדח נכנס למישהו למוח ויצא ממנו ללא הריגה ורק עם פגיעה מוזרה שתוארה רק במקרה יחיד וייחודי זה".
לדבריו, אזור הפגיעה ואופן פיזור הפגיעה היו אלה שתרמו לתובנות המרתקות אודות פעילות המוח. "האזור הזה הוא למעשה צומת המחבר בין האונה העורפית (אוקסיפיטלית), לקודקודית (פריאטלית) ולצדעית (טמפורלית). בזמן שבו המקרה אירע, היה ידע מוגבל מאוד על פעילות המוח. ידעו שאזורים מסוימים שבו אחראים על תפקודים מסוימים, כל אזור והתפקיד שלו בלבד. המקרה הזה בעצם הראה שיש כנראה קיום של פיזור יכולות תפקוד מסוים במרחב המוחי וכן רשתות חיבור בין אזורים שונים במוח. כך למעשה, מה שנוצר עקב פגיעה, יכול לגרום לפגיעה רב – חושית בדרגות שונות של חומרה".
ד"ר מרקו מסביר שלעומת פגיעה באזור מסוים במוח שיכולה לגרום לנזק תמידי כמו אוטם מוחי או דימום מוחי נקודתי, פגיעה מהסוג הזה בדומה לפגיעה המפורסמת של פיניאס גייג', הראתה איך תפקוד האדם יכול להשתנות באופן מורכב יותר. "יש הרבה מאוד חוטי עצבים או 'חוטי חשמל' במוח, ולמעשה כשכדור חודר אליו באופן מהיר וחם, הוא יוצר פגיעה ומעין הלחמה מחדש. הפעולה הזאת מתאפשרת בשל העובדה שאותם חוטי עצבים מצופים במיאלין – חומר שומני. כך למעשה, פגיעה בנקודה מסוימת (במקרה הזה, בנקודה שבין אזור הראייה לתפיסה המרחבית והכמותית); גורם לשילוב של מספר מערכות שפועל יחד ומשפיע על התפקוד בדרכים מאוד מעניינות ומשונות".
עוד מציין כי מחקר ראשוני וייחודי זה מהווה בעצם את אחד העיקריים והראשוניים במחקר התפקוד המוחי כיום, הן במחקר באפילפסיה והן במחלות ניווניות של המוח, כדוגמת פרקינסון ואלצהיימר.