פרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית וחשוכת מרפא, אשר פוגעת ביכולות המוטוריות של החולים כמו הליכה ושיווי משקל. אבחון המחלה הוא לרוב סימפטומטי ותלוי בחומרת הפגיעה המוטורית. האפיון הסימפטומטי של פרקינסון מקשה על תהליך מציאת פתרון תרופתי לסובלים ממנה. פרופ' אביב מצר והדוקטורנט אליאור דרורי ממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית הצליחו לקדם את מחקר המחלה צעד אחד קדימה ולשפר משמעותית את תהליך האבחון בעזרת MRI .
במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, החוקרים פיתחו שיטה חדשה לאבחון השינוי המבני במחלת הפרקינסון תוך קישור בין הפרעות בתפקוד המוטורי בקרב חולי פרקינסון לשינוי בגרעיני הבסיס במוח האדם.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
שיטה חדשה לאתר את ההתדרדרות בשלב מוקדם
MRI היא השיטה הסטנדרטית להדמיית מבנה המוח, אך היא אינה רגישה מספיק כדי לחשוף את השינויים הביולוגיים המתרחשים במוחם של חולי פרקינסון. במחקר החדש, החוקרים שכללו את השיטה הקיימת לכדי מנגנון חדש, המכונה MRI כמותי (qMRI), המאפשר רגישות לשינויים ביולוגיים הדרגתיים ברקמת המוח. החוקרים הצליחו להשתמש בניתוח התמונות על מנת לחשוף שינויים מיקרו מבניים במוחם של חולי הפרקינסון.
"השיטה מאפשרת לזהות שינוי הדרגתי בתהליכים מיקרוסקופיים במבנה המוח העמוק, המכונה סטריאטום", מסביר אליאור דרורי ומוסיף כי, "תפקודו של הסטריאטום מידרדר באופן דרסטי במהלך התקדמות מחלת הפרקינסון, והדבר מביא להופעת התסמינים שכל כך מזוהים עם המחלה. אנו מקווים שעל ידי השיטה נוכל לאתר את ההתדרדרות הזאת בשלב המוקדם, מה שיאפשר בעתיד מציאת טיפול תרופתי".
פרופ' מצר מסביר כי בעבר ניתן היה למדוד את השינוי המיקרו מבני במוח העמוק בקרב חולים רק לאחר המוות, לדבריו, "לא מצב אידיאלי לגילוי מוקדם של מחלה או מעקב אחר יעילות תרופה". הוא מוסיף כי המידע החדש יקל על אבחון מוקדם של המחלה ויספק "סממנים" לניטור היעילות של טיפולים תרופתיים עתידיים. "מה שגילינו הוא קצה הקרחון וכעת נשתמש בטכניקה זו על מנת להרחיב את המחקר בשינויים המתרחשים באזורים אחרים במוח". יתר על כן, הצוות מפתח כעת כלי שניתן יהיה להשתמש בו בסביבה קלינית, וכיום מבוצע מחקר המשך בשיטה שפותחה ככלי הבחנה רפואי, הממומנת על ידי לשכת המדען הראשי בשיתוף עם בית החולים שערי צדק.
אליאור דרורי הוסיף כי השימוש בכלי החדשני יאפשר זיהוי של תת-קבוצות בתוך האוכלוסייה הסובלת ממחלת הפרקינסון. "אני מצפה שהזיהוי יקדם טיפול מותאם אישית, ויאפשר בעתיד התאמה תרופתית, כאשר כל אדם מקבל את התרופה המתאימה לו ביותר".