בצל הפסיקה מעוררת הסערה בארה"ב בנוגע לזכותן של נשים לבצע הפלה, חשפה שחקנית הקולנוע שרון סטון כי עברה 9 הפלות טבעיות. "זה לא דבר קטן, פיזית או נפשית, ולמרות זאת גורמים לנו להרגיש שזה משהו שאנחנו אמורות לעבור לבד, בסוד, עם תחושה מסוימת של כישלון", כתבה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

מתי יכולה להתרחש הפלה טבעית ובאלו מקרים מבצעים הפלה יזומה? הפלה טבעית מתרחשת לרוב בחצי הראשון של ההיריון ללא כל התערבות חיצונית. לעומת זאת, מצב בו אישה המחליטה מיוזמתה לסיים את ההריון מכל סיבה שהיא, בין אם המדובר בהריון שאינו רצוי, ובין אם מדובר כתוצאה ממום בעובר או המשך הריון העלול לסכן את חייה, נקרא "הפסקת הריון".

הפלות טבעיות עלולות להתרחש בכל שבוע במהלך ההריון, והן צפויות לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:

  • בדיקת דם המבשרת הריון אך באולטראסאונד לא נצפה עובר
  • עובר עם דופק שבהמשך ההיריון הפסיק להתפתח
  • מוות של עובר בשליש אמצעי או שלישי להריון
  • לידה מוקדמת בשליש אמצעי או שלישי להריון

יש נשים שיחוו מספר הפלות בזו אחר זו. לרוב הפלות אלו יתרחשו בשליש הראשון. במידה ויש סדרה של שלוש הפלות ספונטניות או יותר, המתרחשות ברצף, אחת אחר השנייה, אזי מדובר במצב של "הפלות חוזרות", מצב הדורש בירור לסיבת ההפלות.

מהן הסיבות להפלות חוזרות? 50% מהסיבות הנקשרות להפלות חוזרות אינן ידועות לנו. הסיבות הנפוצות הן:

בעיות במבנה הרחם. שרירנים (גידול שפיר על פי רוב, המתפתח מרקמת שריר); הידבקויות ברחם למשל כתוצאה מניתוח ניתוח קיסרי או גרידה קודמת; רחם דו קרני; קיומה של מחיצה ברחם. בעיות מבניות אנטומיות מעין אלו עלולות להוביל להפרעה בהשרשת העובר וכתוצאה מכך להפלה. גם אי ספיקה של צוואר הרחם, אשר עלול להוביל לפתיחה של צוואר הרחם, לחשיפה של הקרומים לאיזור הנרתיק, ואף לירידת מים.

קרישיות יתר (טרומבופיליה) של האם המובילה לחסימה של כלי הדם על ידי קריש דם (טרומבוס), יכולה לערער את אספקת הדם לשלייה. הפגיעה באספקת הדם לעובר, עלולה להוביל להפלה.  לעיתים עודף הקרישה יכול לנבוע מעודף של גורמי קרישה בגוף האישה או עקב ייצור נוגדנים אוטואימוניים היוצרים קרישי דם בכלי הדם הקטנים המובילים לשלייה (תסמונת הנוגדנים האנטיפוספוליפידים -APLA SYNDROM).

סיבות אנדוקריניות (הורמונליות). סוכרת שאינה מאוזנת, עלולה להגביר את הסיכון להפלה; חוסר איזון של בלוטת התריס (תת תריסיות/תריסיות יתר); פגיעה ברמת הורמון הפרוגסטרון - האחראי על השרשת העובר ושגשוג ההריון.

אישה בהריון מבצעת בדיקת שקיפות עורפית (אילוסטרציה: Andrey_Popov, shutterstock)
אישה בהריון מבצעת בדיקת שקיפות עורפית | אילוסטרציה: Andrey_Popov, shutterstock

אילו בדיקות צפוי לעבור זוג שחווה הפלות חוזרות?  

דרך התמודדות מרכזית היא עריכת בירור מוקדם, לעיתים כבר לאחר שתי הפלות. הדבר נכון במיוחד כשמדובר באישה מעל גיל 40, זוג ללא ילדים או אישה שעברה טיפולי פוריות. בזוג צעיר יותר הבירור יתחיל לאחר 3 הפלות רצופות.

תחילה יש להיוועץ ברופא שיתשאל את בני הזוג ויתעד את הרקע הרפואי, מדויק ככל האפשר. כפועל יוצא, ועל פי שיקול דעתו, יש לבצע בדיקות שונות ובהן בדיקה גופנית וכן בדיקות מעבדה שונות (בלוטת התריס, ערכי סוכר, בירור לקרישיות יתר); הדמיה – אולטראסאונד, צילום רחם והיסטרוסקופיה לבחינת מבנה וצוואר הרחם; באם קיים חשד למחלה כרומוזומלית – יש לבחון אפשרות לבדיקה גנטית של ההורים (ייעוץ גנטי ובדיקת קריוטיפ), ובמידת האפשר בדיקה גנטית לנפל.

דרכי טיפול

הדרך לטיפול תלויה בסיבה להפלה החוזרת. כך, למשל, אם מדובר בחוסר איזון הורמונלי, הרי שאיזון בלוטת התריס או הסוכרת יוכל לסייע בפתרון הבעיה; לעומת זאת אם קיימות בעיות מבניות ברחם – ניתן לבצע ניתוחים ברחם לפתרון הבעיה; אישה הסובלת מאי ספיקה של צוואר הרחם יכולה לעבור תפר צווארי; הפרעות קרישיות וביניהן APLA- יש לתת תרופות נגד קרישה דוגמת CLEXANE.

לצד זאת, אין להזניח את המצב הנפשי של בני הזוג, שכן המדובר בחוויה טראומתית. במידת הצורך, יש לפנות לקבלת סיוע דרך הרופא, ולחלופין הצטרפות לקבוצות תמיכה.

ד"ר מוריה קריטנשטיין, מומחית ברפואת המשפחה, לאומית שירותי בריאות