ישראלי בן 22 שטייל בקולומביה נפטר אמש כתוצאה מאלרגיה חריפה ללקטוז לאחר שנחשף למוצרי חלב במסעדה מקומית. הוא הובהל לבית חולים מקומי במצב קשה, אולם למרות מאמצי הצוות הרפואי לא הצליחו לייצב את מצבו והוא נפטר לאחר מספר ימים. הוא ציין שיש לו אלרגיה לחלב בכל מקום שהוא הגיע אליו, והם כנראה התבלבלו", כך סיפר קרוב משפחתו ל-N12.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
לשיעור ניכר מהאוכלוסייה בישראל יש אי-סבילות או רגישות ללקטוז. ושכיחות התופעה עולה עם העלייה בגיל. אומנם לא נעשו מחקרים בנושא, אולם הערכות המחמירות מדברות על כ-50 אחוז שסובלים מרגישות ברמות שונות.
לקטוז הוא דו-סוכר פשוט, כלומר מורכב משני חד-סוכרים שמכונה סוכר החלב, משום שהוא נמצא בחלב כולל חלב אם. מדובר בחומר גלם חשוב בתעשיית התרופות שמשמש חומר בלתי פעיל בתרופות ובתכשירים רפואיים רבים. וכמובן נמצא גם במזון שאנחנו צורכים כאשר ישראל היא מדינה שבה צריכת החלב גבוה מאוד.
מה ההבדל בין אלרגיה לאי-סבילות ללקטוז?
"חשוב להבדיל בין אלרגיה ללקטוז לבין אי-סבילות", מסבירה ד"ר תילי פישר, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות. "רוב האנשים שיש להם בעיה עם לקטוז, סובלים מאי-סבילות שזה אומר שהאנזים או החלבון בגוף שאחראי על פרוק הלקטוז חסר בגוף. הרמה שלו יורדת עם הגיל ואז יש תופעות לוואי של כאבי בטן, נפיחות, גזים לפעמים שלשולים. זה לא אלרגיה ואפשר לקחת תרופות ומקסימום תהיה תופעת לוואי של כאבי בטן. זה לא מסכן חיים והאנשים האלה לא צריכים לדאוג אם הם נחשפים לחלב".
בתחום האלרגיה ללקטוז יש כמה סוגים. "יש תגובה אלרגית שהיא יותר מאוחרת ואיטית, אותה רואים כבר מגיל ילדות. לפעמים זה מסתכם בפריחות מסוימות אחרי חשיפה למאכלים. זה יופיע באיחור של כמה שעות, לפעמים אצל תינוקות יש תופעה של הקאות ואז מבררים את הנושא במרפאות אלרגיה", מסבירה ד"ר פישר.
אלרגיה מסכנת חיים
האלרגיה החריפה ממנה סבל ככול הנראה הישראלי שנפטר בדרום אמריקה היא תגובה חריפה המוכרת בשם התקף אנפילקטי, תגובה אלרגית קיצונית העלולה להיות מסכנת חיים. "זה התקף שהוא ממש סערה של כל תאי האלרגיה בגוף וקורה מאוד מהר. תוך דקות וגג עד שעה", מסבירה ד"ר פישר. "כלומר אם אכלת משהו חלבי ואחרי ארבע שעות אתה לא מרגיש טוב, כנראה שזה לא התקף אנפילקטי".
מהם התסמינים?
"במקרה של התקף חריף תהיה פריחה על כל הגוף, נפיחות בפנים, שפתיים מתנפחות ולפעמים גם סביב העיניים. יכולה להופיע תחושה של קוצר נשימה וצרידות הנובעת מבצקת באזור הגרון ומיתרי הקול. מאוד מהר גם הקאות שלשולים וכאבי בטן מאוד משמעותיים. ושוב, אנחנו מדברים על דקות עד שעה כשזה לא מתאים להרעלת מזון".
בנוסף יתכנו תסמינים של דופק מאוד מהיר, שיעול, סחרחורת ותחושה שעומדים להתעלף. לדברי ד"ר פישר מספיק שיהיו שתי תופעות כמו פריחה ונפיחות בשפתיים. או למשל דופק מהיר ולחץ דם נמוך וזה כבר נחשב התקף אנפילקטי.
מה לעשות במקרה של התקף?
בכל מקרה כזה, חשוב מאוד להתקשר מיידית 101 למד"א, לפי התיאור הם כבר יקפיצו כל מי שנמצא באזור ובמקביל יתנו הנחיות. "הטיפול הכי טוב להתקף אנפילקטי זה על ידי תרופה כשהמטרה זה לשמור על נתיב אוויר פתוח ועל לחץ דם תקין".
מי שכבר היה לו התקף ומודע לאלרגיה הזו, חייב להסתובב תמיד עם מזרק אפיפן שקל מאוד לשימוש. "יש הוראות וציורים על המזרק עצמו", אומרת ד"ר פישר ומוסיפה: "אם יש ספק אין ספק, עדיף להשתמש באפיפן בכל מקרה שיש חשש להתקף משום שזה לא כל כך מסוכן לתת אפיפן לאדם, תופעת הלוואי במקרה כזה תהיה דופק גבוה יותר, אבל לא בצורה מסכנת. גם אחרי שניתן אפיפן עדיין חשוב מאוד להגיע להשגחה בבית חולים. חשוב להגיד שבישראל יש דרך לברר אם אדם סובל מאלרגיה".
המסר החשוב של ד"ר פישר הוא להסתובב עם אפיפן ולבדוק שזה בתוקף: "מי שנמצא איתך צריך לדעת ולהכיר אם יש לך אלרגיה מסכנת חיים. חשוב מאוד, לא לפחד. חושבים שיש לידכם אדם הסובל מהתקף אנפילקטי? תנו לו את הזריקה ותצילו את חייו. ותתקשרו מיד למד"א".