א', אישה בשנות ה-70 לחייה התעוררה לפני מס' שנים בבוקר עם אוזן סתומה ולמרבה הבהלה לא הצליחה לשמוע כלל באוזן שמאל. כבר למחרת היא הצליחה לתאם תור אצל רופא בחיפה. א' הינה תושבת המרכז, אך היא החליטה להצפין עד חיפה בכדי להיבדק, שכן זהו היה התור המוקדם ביותר שהיה אפשר להשיג.

בימים אלו הוגשה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, באמצעות עו"ד עמיקם חרל"פ ועו"ד מיכאל אלנתן ממשרד עמיקם חרל"פ ושות'. על פי כתב התביעה במהלך הבדיקה הרופא ציין בפניה כי "הכול נראה לו תקין" ואולם הנחה את התובעת לבצע בדיקת שמיעה במכון שמיעה, וצירף לה הפניה לביצוע הבדיקה. יחד עם זאת, בניגוד לכל פרקטיקה רפואית סבירה, הרופא כלל לא התייחס לאירוע של אובדן שמיעה פתאומי שהופיע אצל התובעת כ"מצב חירום רפואי", ולא הפנה את התובעת למיון לצורך ביצוע בדיקת שמיעה דחופה, ואף נמנע מלהבהיר לתובעת את הפוטנציאל לאובדן שמיעה ללא קבלת טיפול מיידי.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

פגיעה דרמטית באיכות החיים

לאחר הביקור אצל הרופא, התובעת פעלה באופן מיידי לתאם בדיקה במכון שמיעה, והצליחה להקדים את התור לבדיקה בבית החולים איכילוב. לאחר ביצוע הבדיקה, הובהר לתובעת מצבה החמור, והיא נדרשה להתאשפז לצורך קבלת טיפול מיידי בסטרואידים. הטיפול כולל מתן סטרואידים במשך 14-10 יום, כאשר טיפול אידיאלי ומיטבי צריך להינתן כולו בתוך טווח הזמן של 14 יום מהאירוע, ולאחר חלוף חלון זמן זה, היעילות הטיפולית פוחתת באופן דרמטי.

בחוות דעת המצורפת לכתב התביעה של מומחה בעל שם בתחום הא.א.ג.מצויין כי "כל יום שעובר מוריד את יעילות הטיפול", כאשר לטיפול באמצעות סטרואידים יש חלון זמן מוגבל של 14 ימים מיום הופעת אובדן השמיעה הפתאומי. גם רופאי איכילוב הבהירו לתובעת, כי יעילות הטיפול בשלב זה נמוכה מאוד, וכי במידה והייתה מגיעה כמה ימים קודם לכן שמיעתה הייתה ניצלת.

כתוצאה מהאיחור בטיפול, התובעת סובלת מחרשות באוזן, לרבות טנטון וסחרחורות, תוך שאיכות חייה של התובעת נפגעה באופן דרמטי, וכך גם נגרמה לה פגיעה משמעותית במישור התעסוקתי.

בביקור רפואי שנערך לאחר תקופה מצוין כי התובעת מתקשה להסתובב ברחוב רועש וכי התובעת מציינת כי היא מתקשה להשתתף בשיחות רבות משתתפים. בביקור רפואי נוסף התובעת ציינה תחושה של "אי שקט פנימי", הבא לידי ביטוי בקוצר רוח וחוסר סובלנות, בריחה ממקומות הומים, וצמצום חברתי הן ביציאה מחוץ לבית והן באירוח בביתה.

"אדישות הרופא מנעה טיפול שיכל להציל את שמיעתה"

"לכל מילה שנאמרת על ידי רופא וגם לזאת שאינה, יש עבור המטופל משקל אדיר", מציין עו"ד עמיקם חרל"פ, יו"ר ועדת רשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין בהתייחס לכתב התביעה. "אובדן שמיעה מהווה אירוע טראומתי, שבמקרה זה יכול היה להימנע, במידה והייתה זוכה למידע הדרוש ולטיפול מיידי, בדיוק כפי שקבע המומחה הרפואי. אסור להשלים עם מצב בו רופא סוטה על דעת עצמו מפרוטוקולים ברורים ומחייבים. גם אם אין בשום פיצוי יכולת להחזיר את שמיעתה ואת מסלול חייה שאבד, ראוי שקופת חולים תיקח אחריות מלאה ותפצה אותה באופן מלא וללא שום קשיים".

לדברי עו"ד מיכאל אלנתן, התנהלות הרופא מעלה תהיות קשות: "בחינת פרוטוקול הבדיקה שביצענו באירוע מעלה שורת מחדלים, בין היתר קביעת הרופא כי "הכול נראה לו תקין", לצד הפנייה לבדיקת שמיעה כלאחר יד וללא הפניה דחופה לביצוע הבדיקה בבית חולים בהקדם האפשרי, ומבלי לתת כל הסבר על חומרת המצב ואפשרות של אובדן שמיעה מוחלט ללא קבלת טיפול דחוף. אדישות הרופא מנעה טיפול שיכל להציל את שמיעתה ולמנוע את כל תופעות הלוואי הקשות המשפיעות על איכות חייה".

תגובת קופת חולים כללית:

כתב התביעה התקבל לאחרונה ואנו לומדים את פרטי המקרה. בכל מקרה אנו מחויבים לחיסיון המטופלים ולכן נגיב על כך כמקובל בבית המשפט.