החופש הגדול כבר בעצם כאן ושוב אתם שוברים את הראש איך לארגן את הילדים כדי שתוכלו להמשיך לעבוד בחום יולי אוגוסט. מקטרים על כמות החופשות, וכמה זה עולה לנו, ושוכחים לקטר על כך שאנחנו, הישראלים, עובדים שעות רבות יותר מאשר תושבי מדינות ה-OECD.

האם אנחנו מדינה של וורקוהוליקים המכורים לעבודתם? "לא בהכרח. לא כל מי שעובד שעות עבודה רבות הוא מכור", מסביר נדב הריס פסיכולוג קליני ב"מכבי שירותי בריאות". "בישראל ישנה נורמה של עומס עבודה אינטנסיבי ביותר, שנובע בין היתר מיוקר המחיה והדיור. לדוגמא, לצד העלייה במחירי הנדל"ן הרי שהשכר במשק לא עלה באופן תואם. יש להתחשב בנתונים הקשורים למציאות היומיומית בישראל".

"אחד הסממנים הבולטים של וורקהוליות הוא שעות עבודה מרובות. אבל לפעמים בגלל המציאות הכלכלית בישראל זה כמעט בלתי נמנע. התחרות הגדולה, יוקר המחיה וחוסר הביטחון התעסוקתי לרוב גורמים לכך. להניח באופן אוטומטי שאדם שעובד שעות רבות, או מנסה לתמרן בין משימות שקשורות לניהול המשפחה ובין הצורך ליצור תפוקות בעבודה, הינו מכור לעבודה - זה קצת להתנתק מהמציאות בשטח".

איך אפשר לדעת אם אדם עובד מסביב לשעון כי הוא מוכרח, או כי הוא לא  רוצה להפסיק?

הריס: "וורקוהוליות הינה תופעה שקשורה למספר גורמים ומאד קשה לשים עליה את האצבע - לא בכדי היא לא מופיעה בספרות הפסיכיאטרית. אחד הפרמטרים שמנחים את ההתייחסות, הוא המציאות עצמה. האם העבודה באה על חשבון זוגיות או יצירת קשרים? האם אדם משקיע מעל ומעבר למרות שאין לו צורך בתפוקות הללו ומצבו הכלכלי בכי טוב? כשאדם חרד מהאפשרות שיאבד את מקום העבודה שלו בעוד שבמציאות יש הוכחות שהוא דרוש בארגון - אפשר להתחיל לדבר על תופעת התמכרות.

לדברי הריס ישנם כמה פרמטרים לפיהם בוחנים התמכרות לעבודה:

  • ריבוי שעות עבודה, למעלה מ-60 שעות בשבוע.
  • עומס של משימות שאדם נוטל על עצמו או בוחר לקחת.
  • פרפקציוניזם וחתירה לשלמות תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים הקשורים ישירות לעבודה או לרווחים המשניים שמושגים בעקבות ההשקעה המרובה.
  • העדפת העבודה על פני גורמים אחרים בחיים והשקעה רגשית גבוהה על פני חוסר פניות לתחומים אחרים.
  • תחושות של חיזוק חיובי, אדרנלין מוגבר והתעלות בזכות הצלחה בעבודה.

מה יכול לעשות אדם שמרגיש שהתמכר לעבודה?

הריס: אדם שמרגיש שהתמכר לעבודה  צריך לנהל עם עצמו דיאלוג בכמה מישורים, ובעצם לבחון:

  1. האם באמת תחושות כמו חוסר ביטחון תעסוקתי, רמת הדחיפות בפרויקט, או הצורך להוכיח מקצועיות הן מוצדקות. או, לחילופין, האם ניתן לשחרר ולהרפות?
  2. מה קורה במערכת הזוגית-משפחתית: האם אפשר לעשות דברים מעט אחרת, למשל לוותר על שעות עבודה בערב ולהגיע מוקדם יותר הביתה כדי להשקיע במשפחה, ובמידת הצורך להמשיך לעבוד אחרי שהילדים הולכים לישון או בימי שישי בבוקר?
  3. האם העבודה במשך שעות כה רבות היא בעצם ניסיון להימנע ממשימות אחרות, כמו התמודדות עם ארגון הילדים לקראת שינה?
  4. האם ההתמקדות בעבודה היא הימנעות מאינטימיות או לחילופין, רצון לברוח מהיחסים והאווירה בבית?
  5. מהי החשיבות של עמידה ביעדי העבודה והקריירה? האם הפרשנות שניתנת למסרים שמגיעים מהבוסים או מהארגון היא הפרשנות הריאלית?
    איך משלבים קריירה ומשפחה? (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
    מעדיפים את העבודה על פני דברים אחרים בחיים? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"חשוב לנסות ולהבין מהם המרכיבים הרגשיים שמוכנסים לעבודה: האם יש פה משום בריחה מקונפליקטים, אתגרים או אינטימיות. כמו-כן, האם הפרפקציוניזם, אינו ביטוי לא מותאם שמרגיע תחושת חרדה או פרשנות שגויה של  מסרים מהסביבה, לדוגמה, לא כל פידבק שלילי או ביקורת טומן בחובו דרישה להשקעה מרובה יותר.

>>עוד ב-mako בריאות:
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
>> שונאים כוסברה? אתם לא סתם מפונקים, זה בגנים
>> בחן את עצמך: כמה פעמים ביום אתם הולכים לשירותים?

אז מה עושים?

"ראשית, אני חושב ששווה להשקיע מחשבה גם ברמת המקרו: האם אני יכול להשפיע במדינתנו כך שיהיה קל יותר מבחינה פיננסית ובנורמות העבודה?", מסביר הריס. "דבר נוסף שאני ממליץ עליו  הוא לקיים דיאלוג למול בן/ת הזוג ולהגיע להסכמות ולתובנות. יכול להיות שמי מבני הזוג שנשאר עם הילדים בבית לא בהכרח זקוק להתייצבות של בן הזוג השני אחר הצהריים אלא לחילופין זקוק להכרה והערכה למאמץ שהיא או הוא משקיעים. לחילופין, יכול להיות שמי שמשקיע/ה בעבודה יכול/ה לקבל סיפוק מתחומים אחרים ומפידבקים מהסביבה הקרובה ולוותר על הצורך להוכיח שהם "עובדים מצטיינים".

"אם מתעוררת תובנה שההתמכרות לעבודה הינה סוג של בריחה, כדאי לבחון ממה בדיוק בורחים והאם אפשר לשנות משהו בהתנהגות הזוגית והמשפחתיות. האם הביטוי ההתנהגותי, קרי השקעה מרובה במקום העבודה, הוא פונקציה של משהו שקורה במשפחה וביחסים: לדוגמה, כל אחד מבני הזוג יכול לטעון מדוע לחזור מוקדם הביתה אם אין אווירה חיובית, קיימת טעינות לא בריאה או אין עניין משותף.

לצד ההתייחסות לשעות העבודה כתוצאה מהמצב הכלכלי כדאי לנסות את  הדברים הבאים:

  • לקבוע יום או יומיים בשבוע שבו חוזרים הביתה מוקדם.
  • לשקול ולבחון ירידה ברמת החיים כדי להפחית את עומס העבודה, או לבחון האם ניתן להאט את קצב התקדמות הקריירה עד אשר הילדים יגדלו בכמה שנים.
  • לנסות ולמצוא מקום עבודה גמיש יותר.
  • לנסות לקיים שיחה עם הבוס ולייצר מולו תהליך שיגרום להפחתת העומס.
  • לקיים דיאלוג עם הקרובים אודות כל הצרכים, השאיפות והתסכולים ולבחון אילו התאמות והחלטות משותפות ניתן ליצור.
  • לבחון את הפרשנות למסרים ומצבים במקודם העבודה. 

"במקביל, כדאי לנסות ולמצוא את המקום שבו אפשר לייצר הפוגה ולקחת חופש מהעבודה, בין שזה יהיה סוף שבוע בחו"ל או סתם להישאר בבית ליום של כייף. יש חשיבות גם לדיאלוג שמקיימים במשפחה, לא רק בין בני הזוג, אלא גם עם הילדים, כדי למצוא פתרונות התנהגותיים שיאפשרו זמן איכות במסגרת הפנאי שנותר", מסביר הריס. "כדאי למצוא פעילות משותפת יחד. כי גם הילדים זקוקים להכרה ולתקשורת עם ההורה העסוק, וחשוב לתקשר עם הילד להבין את הרגשות ולתת להן מענה. החכמה היא למצוא ולייצר את האיזון בין כל הממדים והרבדים".

>> איזה אוכל הכי מזיק לשיניים?