אחת מכל עשר נשים חווה מדי חודש כאבים חזקים המשתקים אותה, לפעמים במידה שלא מאפשרת להמשיך לתפקד. כאבי בטן, כאבים בזמן קיום יחסי מין, דימומים חזקים, שלשולים, פגיעה בפוריות - אלו רק חלק מהסימפטומים של מחלת האנדומטריוזיס ועד לאחרונה היא הייתה מחלה שמהווה דוגמא קלאסית ליחס השקוף של מחלות נשיות בעיני הרפואה. בעולם קיימים דיווחים על כ-20 גברים הסובלים ממנה ואחוז קטן מאוד של גברים טרנס החולים בה. לכן ברור כמה מכעיס היה להיתקל בפוסט שהעלתה שירה רפאל באחת מקבוצות הקריאייטיב המקצועיות, שהציג שלט פרסומת של חברת סאיקי מדיקל, חברה למשאפי קנאביס שלפי הדיווחים מסייעים מאוד לקהילת חולות האנדו. בווידאו ששודר ליד מגדלי עזריאלי, אחד הצמתים העמוסים בתל אביב, היה כתוב בפשטות: ״סובלים מאנדומטריוזיס?״.
כמנהלת קהילות ושיווק, התגובה הראשונה שלי הייתה שמדובר בקמפיין מתוחכם ופורץ דרך הפונה לקהילה הטרנסית בישראל, משהו רגיש חברתית באופן יוצא דופן, המדגיש את הקשיים איתם גברים טרנס מתמודדים. אבל בירור קצר הבהיר שלא מדובר ברגישות חברתית הראויה להרמות, אלא ביציאה שהייתה יכולה להיות כמעט קומית לולא הייתה מכעיסה כל כך. מחלה שרוב רובן של הסובלות ממנה הן נשים וגם כאן, ואולי צריך לומר, אפילו כאן - אנחנו נמחקות מהשפה ולא פונים אלינו ישירות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
לשמחתי אינני חולת אנדומטריוזיס, אבל כמו שנהוג לומר, רבות מחברותיי הטובות כן. תארו לעצמכן שחתיכות מהרחם שלכן מטיילות לכן בגוף ומשתרשות במקומות שהן לא אמורות להיות בהן, גורמות לכן לכאבים משתקים ואז אתן נתקלות בפרסום למוצר המיועד להקל עליכן את הכאב ולשפר את איכות חייכן - והוא פונה אליכן בלשון זכר. בתסכול העליתי פוסט בפייסבוק ותהיתי האם הגענו לרגע שאפשר לומר לגברים: ״וואלה חבר׳ה, עברתם כל גבול?״. מהתגובות הרבות הזועמות היה אפשר להבין שאני לא היחידה שחשה כך.
המחלה שקופה. הכאבים לא
בפני החברה עמדו שלוש אופציות, שלושתן מצוינות; הם יכלו להרים קמפיין פורץ דרך המדבר לקהילה הטרנסית וסביר להניח שכל המדינה הייתה מדברת עליהם. הם יכלו לפנות בעברית רב מגדרית לכולם וכולן (יש לך אנדומטריוזיס? היא הדוגמא המתבקשת) והם יכלו לפנות לרוב הסובלות מהמחלה, נשים. במקום זה הם בחרו בפתרון משונה ומרגיז - פניה ברבים, שבעברית תקנית נכתבת בזכר סתמי. אבל אנחנו לא באקדמיה ללשון ולמחיקת נשים מהשפה יש השלכות על שוויון מגדרי, הסללה, הכללה והתחושה שלנו, כנשים, שמישהו אשכרה פונה (או לא פונה אלינו).
אנדומטריוזיס כמו מחלות אחרות שהסובלות מהן הן בעיקר נשים, הייתה מחלה שקופה ומושתקת במשך עשורים רבים. נשים עם כאבים איומים תויגו על ידי הרופאים שלהן כ״היסטריות״ ו״בעלות סף כאב נמוך״, הכאבים הוגדרו כ״פסיכוסומטים״ ואבחנות התקבלו באיחור ממוצע של 8 שנים בהן המטופלת התענתה ללא טיפול.
במרץ שנה שעברה, התבשרו חולות האנדומטריוזיס שמשרד הבריאות מכיר בה כמחלה כרונית. מאבק של שנים ארוכות של ארגונים ופעילות שקצרה תוצאות. אבל את סאיקי מדיקל הסבל של החולות, היסטוריה של השתקה רפואית, או סוגיות חברתיות רגישות לא מעניינים. להם אחרי הכל יש שלט ליד עזריאלי תל אביב, ועכשיו באמת כולם מדברים עליו.
נתלי מון, היא מנהלת קהילות ושיווק ובעלת סוכנות סמרטפיש
מסאיקי מדיקל נמסר בתגובה: נשים יקרות, אנחנו מתנצלות על הכאב שנגרם לכן מנוסח הפרסום. לא מגיע לכן ולא התכוונו. אנחנו לא מאמינות שדווקא אנחנו פספסנו את זה. הקמפיין למשאף אייר של סאיקי עלה עם מגוון רחב של מחלות ותסמונות ובהיסח הדעת, לא שמנו לב לטעות בניסוח. אנחנו מתנצלות בפני כל אחת שנפגעה ומאחלות הרבה בריאות לכולן.ם וכמובן, שנה טובה.