איך ערוכים בתי החולים בישראל לתרחישי חירום?

בתי החולים הציבוריים בישראל, נערכים כמו כל מדינת ישראל, לכל תרחיש אפשרי שעלול לקרות במלחמת חרבות ברזל. חלק מבתי החולים עברו לעבוד מאזור תת-קרקעי, חלקם פועלים כרגיל ובחלק מהם ישנן מחלקות שאינן פועלות.

ברזילי: למרכז הרפואי ברזילי הובאו מתחילת הלחימה ועד כה 900 פצועים בדרגות חומרה שונות, ומספר רב של פצועים אנוש וקשה. במהלך היממה האחרונה טופלו במקום 30 פצועים, רובם במצב קל. במקום קיים בית חולים תת-קרקעי המונה 280 מיטות ורוב מחלקות האשפוז של בית החולים עברו אליו. בית החולים עובד כעת במתכונת חירום, ומהדוברות נמסר: "יש לנו 3 חדרי לידה ממוגנים וחדר ניתוח לניתוחים קיסריים, עם אופציה לעוד 5 עמדות לידה ממוגנות במידת הצורך. במקביל מתקיימים טיפולים רפואיים דחופים: דיאליזה, אונקולוגיה, IVF וטיפולים המשכיים מצילי חיים. יש לנו בנוסף 10 חדרי ניתוח ממוגנים ויחידת התאוששות. בית החולים ערוך ומוכן לכל אירוע".

סורוקה: כעת מאושפזים בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כ-40 פצועים מהמלחמה. 8 מהם במצב קשה. ירדן נבו, משנה למנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, מציינת כי "סורוקה הוא 'כיפת הברזל הרפואית' של ישראל, הנמצא בימים אלה בעיצומה של מערכה להצלת חייהם של אלפי חיילים ואזרחים. אנו ממשיכים להיערך לכל תרחיש בעזה, שנמצאת במרחק של רק 40 קילומטרים מאיתנו. המרכז הרפואי מתורגל מאוד לשעת חירום ועדיין מדובר באירוע בסדר גודל שאף בית חולים בישראל לא חווה מעולם. בתאום משרד הבריאות, אנו לא מקיימים פעילות שאינה הכרחית או פעילות אמבולטרית. אין ניתוחים אלקטיביים למעט פעילות דחופה. לצערנו, בית החולים לא ממוגן במלואו, ובכל תקופת לחימה אנו נאלצים להעביר מחלקות שאינן ממוגנות לאזורים ממוגנים, בנוסף, 8 חדרי ניתוח אינם ממוגנים, מה שלא מאפשר לנו לנתח בהיקפים גדולים יותר וקיים מחסור בשטחים ממוגנים לתשתיות קריטיות". 

איכילוב: בית החולים הקים מערך חירום בשתי קומות של חניון בית החולים. כרגע בית החולים פועל כמעט כרגיל, אך לכל מחלקה יש אזור מוגן משלה. פרופ' עידו וולף, המנהל הרפואי של בית החולים בחירום, מסביר כי בניין עופר שבו נמצא הקניון יועד כבר בבנייתו למלחמה. "הקומות התחתונות בחניון בית החולים, בנויות מראש כאזור שיוכל לשרוד אפילו מלחמת גזים. כשהחלה המלחמה פינינו את החניונים, והתחלנו להעביר לקומות התחתונות מערכות וציוד רפואי כדי שנהיה מוכנים לירידה מיידית". עוד מוסיף פרופ' וולף כי בימים אלה כבר מופעלים בחניון התת-קרקעי המחלקה הפנימית ומחלקת הדיאליזה וחלק מבית החולים דנה לילדים ומחלקת טיפול נמרץ ילדים. "יש לנו תוכנית מפורטת ומסודרת שמאפשרת להוריד 30 מחלקות למטה לחניון".

שיבא: מתחילת הלחימה הגיעו למרכז הרפואי שיבא 316 פצועים. כעת מאושפזים 111 פצועים, 55 מהם במחלקות השיקום השונות. במרכז הוחלט להעביר חלק מהמחלקות למרחב המוגן בחניון, כפי שנעשה בתקופת הקורונה, וכעת נערכים להעברת מחלקות נוספות במידת הצורך ובהתאם למצב הביטחוני. פרופ׳ איתי פסח, מנהל בית החולים ספרא לילדים ומנהל מערך טיפול נמרץ ילדים: ״כחלק מהחובה שלנו להמשיך להעניק טיפול מציל חיים לילדים הנמצאים במחלקות טיפול נמרץ ילדים וטיפול נמרץ לב ילדים, החלטנו להעביר את המחלקות למרחב הממוגן - מחלקות טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, פגייה וילודים של בית החולים ספרא לילדים במרחב המוגן – כל אלה ועוד כבר הועברו".

וולפסון: בבית החולים ישנו אגף תת-קרקעי שיופעל בשעת הצורך. הוא כולל מיון חירום וחדרי ניתוח תת-קרקעיים שבהם יתבצעו כל הניתוחים שיידרשו. מוולפסון נמסר כי בשלב זה הפגייה הועברה לבית החולים התת קרקעי, ואם יידרש יופעלו גם חדרי לידה במתחם.  טיפול נמרץ ילדים כבר נמצא בקומה ממוגנת. במקביל בית החולים מחזק את מיגון המחלקות, וחלקן הועברו לאזורים מוגנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

שמיר (אסף הרופא): ד"ר דניאל טרוצקי, סגן מנהלת המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא: עד עכשיו טיפלו במרכז הרפואי, ב-270 פצועים מהלחימה. כעת מאושפזים במקום 13 פצועים. "החל מהיום הראשון למלחמה, הפעלנו את בית החולים התת-קרקעי לשעת חירום. מדובר במתקן שבשגרה משמש כחניון וכחדר כושר לעובדים ובשעת חירום הופך לבי"ח תת-קרקעי ממוגן שיכול להכיל עד 150 מאושפזים. עד כה, העברנו לשם את מרב המאושפזים שאינם ניידים ולא יכולים להגיע עצמאית למרחב מוגן בזמן אזעקה, המאושפזים במחלקות שאינן ממוגנות. הנהלת בית החולים פועלת מחמ"ל שעת חירום ושאר מחלקות בית החולים פועלות כרגיל ומתבססות על המרחבים המוגנים השונים. בעת הזו מתקיימת פעילות אלקטיבית ואמבולטורית מלאה בהתאם ליכולת המחלקה, להנחיות משרד הבריאות ופיקוד העורף".

עוד הוא מציין כי כלל השירותים הרפואיים ניתנים בדגש על בעיות רפואיות דחופות כמו ניתוחים ופרוצדורות דחופות, IVF ,טיפולים אונקולוגים ושאר טיפולים שלא ניתן לדחות. בנוסף, בימים אילו מפתחים במרכז הרפואי שמיר את מרכז החוסן הלאומי לטיפול בטראומה. אזרחים הזקוקים לעזרה יכולים להתעדכן באתר בית החולים.

קפלן: במקום מאושפזים עדיין 7 פצועים מהמלחמה. מבית החולים נמסר כי אין ברשותם אזורים תת-קרקעיים. בית החולים נמצא בטווח ה-40 ק"מ ועם תחילת המלחמה עבר למתכונת חירום. "אנחנו עובדים במדיניות אשפוז מחמירה וחלק נכבד מהמחלקות פונו למתחמים ממוגנים על פי הנחיות פיקוד העורף. היות שלא כל המחלקות ממוגנות, בשלב זה אין פעילות שאינה דחופה ולא מתקיימים ניתוחים שאינם דחופים. בנוסף, המרפאות סגורות למעט פעולות דחופות ופעילות שאושרה על ידי משרד הבריאות".

המרכז הרפואי לגליל: כבר בשנת 2001 הושלמה במקום הקמת בית חולים גדול, ממוגן ותת-קרקעי, שהיה הראשון בארץ, ונחנך בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה. המבנה הממוגן כולל מנהרות תת-קרקעיות המיועדות למעבר אמבולנסים, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז. מבית החולים נמסר כי "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נערכה הנהלת המרכז הרפואי לגליל להתחממות הגזרה הצפונית, והורידה באופן יזום והדרגתי אל מבנה בית החולים התת-קרקעי, חלק ניכר ממחלקות האשפוז. הפעילות האלקטיבית של בית החולים נמשכת באופן חלקי לאחר שירדה גם היא למתחם הממוגן התת קרקעי. בית החולים ערוך לתרחישי הסלמת הלוחמה בצפון ובימים האחרונים נחנך בו חדר הלם שני במספר, במתחם האשפוז התת-קרקעי, המיועד לקליטת נפגעי טראומה במצב קשה".

המרכז הרפואי צפון (פוריה): במקום ישנו מרתף ממוגן ומחלקות ממוגנות נוספות שמסוגלות לקלוט את הנפגעים הצפויים להגיע בשעת חירום. כמו כן, ישנה תוכנית לפינוי מחלקות בנוהל שעת חירום, שתפעל בהתאם למיקומן בבית החולים בהתאם להמלצת פיקוד העורף ומשרד הבריאות בשעת חירום. מרכז רפואי צפון נמצא, על פי הנחיית משרד הבריאות, במצב כוננות וברמת מוכנות גבוהה למעבר מיידי למרחבים ממוגנים. כרגע כל המחלקות, המרפאות וחדרי הניתוח פועלים כרגיל.

הלל יפה: מבית החולים נמסר: "בשעת חירום אנחנו מפנים לאזורים ייעודיים ממוגנים. יש לנו פערים גדולים בנושא המיגון, אשר מועלים לאורך השנים מול משרד הבריאות ופיקוד העורף והוכרו כצורך חיוני, אך בהעדר תקציב לא מימשנו תוכניות מיגון הכרחיות קיימות. הפגייה שלנו היא מבנה ממוגן גם בשגרה וכך גם חדרי המיון של ילדים, נשים ויולדות וחדרי ניתוח בודדים. יש מחלקות הכוללות חדרים שהם למעשה ממ"דים, או שנכללו בהם ממ"דים, ואנחנו עמלים על הכשרת אזורים נוספים ככל הניתן. חדר המיון שלנו אינו ממוגן לחלוטין ועובר למתכונת תת-קרקעית, לאזור קטן מאד שלא מאפשר תפקוד מיטבי. בימים אלו החל שלב ראשון של בניין ממוגן למיון, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז".

המרכז הרפואי מאיר: מבית החולים נמסר: "אין בית חולים תת-קרקעי בבית החולים, אך ישנן מחלקות תת-קרקעיות המשמשות את בית החולים בשעת חירום".

שניידר: במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית הושלם מעבר המחלקות לבניין הזכוכית החדש, מוקדם מהצפוי. בניין זה כולל 2 קומות ממוגנות ובהן דיאליזה ופגייה. גם מחלקות הטיפול הנמרץ (טיפול נמרץ כללי וטיפול נמרץ לב) שבשגרה עתידות להישאר בבניין האבן, עברו לשם לתקופה הנוכחית עד להודעה חדשה.

הדסה: בימים אלה מטופלים 30 פצועים בהדסה, ומתחילת המלחמה טופלו בה כ-139 נפגעי המלחמה. השבוע הוקמו בבתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים מתחמי ענק תת קרקעיים לטיפול במקרה שתתרחש הסלמה ויהיה צורך בפעילות מתחת לאדמה. בהדסה עין כרם, תהיה אפשרות לטיפול ב-108 מיטות ובהדסה הר הצופים ב-130. במרכז הרפואי פועל מערך חדרי ניתוח בהדסה עין כרם, ארבע קומות מתחת לאדמה - כך שפעילותם תוכל להמשך באין מפריע בעת מצב חירום שמאיים גם על העיר ירושלים. במקביל שונעו מחלקות הנמצאות במתחמים ללא מיגון אל מתחמים שבהם קיים מרחב מוגן. בהדסה הר הצופים החלה קליטתם של הפצועים המתחילים בשיקום, במחלקת השיקום היחידה הפועלת בכל אזור ירושלים וסביבותיה.
במקביל בחודשים אלה מתקדמת ביתר שאת בנייתו של מרכז השיקום החדש בהדסה הר הצופים, תוך שבית החולים נמצא בהאצת גיוס כספים להשלמת הבנייה, הן מתורמים והן בתמיכת מדינת ישראל".

• בתי חולים
• תת קרקעי