רונה (שם בדוי), 60, מרחובות, התלוננה במשך שנים על דימומים וכאבים, מה שהתגלה בסופו של דבר כתסמין של סרטן המעי שלא אובחן בזמן.

בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד כללית ובי"ח הלל יפה שבחדרה, באמצעות עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, נטען כי רונה הייתה אמורה לבצע מעקב רפואי רצוף בשל גילה, וגם בשל העובדה שאביה נפטר מסרטן המעי הגס. מעקב זה, על פי הפרקטיקה הרפואית, כולל בדיקות קולונוסקופיה תקופתיות תכופות.

ב-2018 עברה רונה בדיקת קולונוסקופיה בבית החולים הלל יפה שדווחה כתקינה. אולם, על פי התביעה, הבדיקה לא כללה את כל הפרמטרים הרצויים, וכן לא נערך סביבה רישום רפואי מסודר, ולא נשמר ממנה כל תיעוד מצולם לצורך מעקב בעתיד.

הרופא סרב להפנות לבדיקה המקובלת

רונה החלה לסבול מצרבות וכן יציאות דמיות, שאליהן התלוו תסמיני עייפות וכאבי גב. בעקבות תחושות אלה, היא פנתה לרופא המשפחה וביקשה הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה חוזרת. אולם, על פי התביעה, הרופא סירב להפנותה לבדיקה. לפי הנטען, רונה לא הסתפקה בתשובה זו, והציעה לערוך את הבדיקה באופן פרטי, אך רופא המשפחה התעקש כי אין בכך צורך.

לדברי עו"ד שפירא, באותו החודש פנתה רונה גם למיון בית החולים הלל יפה, והתלוננה על דמם טרי ביציאה וכן על כאבי גב. בעקבות תלונותיה, היא עברה בדיקה רקטלית חלקית, ונקבע כי היא סובלת מטחורים. לדברי עו"ד שפירא, גם תיעוד בדיקה זו חסר, ולא נרשמו ממצאים כלשהם, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

שבוע לאחר מכן, כשהיא עדיין סובלת מדימום, פנתה רונה לבדיקת פרוקטולוג בכללית, שדיווח כי לא ניתן לראות היטב את האזור, ושלח אותה לניתוח לקשירת טחורים, שגם לגביו, כך נטען, לא נמצא כל רישום רפואי.

בתביעה נטען עוד, כי יום לאחר הניתוח, ביקרה רונה אצל רופא המשפחה בכללית, אשר נמנע מלציין בפנייה את החשיבות הרבה שבמעקב אחר מצבה, והסתפק בהמלצה לביצוע ייעוץ במרפאת כבד.

על פי הנטען, חלפו מאז 5 חודשים, שבמהלכם המשיכה לסבול מכאבים ומדמם. היא נבדקה אצל פרוקטולוג בכללית, אך הוא לא שלח אותה לביצוע בדיקות, והסתפק במתן טיפול תרופתי.

בכתב התביעה מדגיש עו"ד שפירא כי למעלה מחצי שנה ממועד ניתוח קשירת הטחורים, שבה רונה לבקש בדיקת קולונוסקופיה, אך גם אז סורבה, בטענה כי הבדיקה מיותרת.

לאחר בדיקה נוספת שהתקיימה ביולי 2020 על ידי רופא כבד בכללית, הוא ציין כי האישה ממשיכה לדמם, אך משום מה המליץ לה על המשך מעקב רק כעבור חצי שנה. לדברי עו"ד שפירא, גם הרופא הזה לא עשה כל מאמץ להקדים את ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה, או כדי לטפל בבעיית הדימום והכאבים הממושכים שמהם סבלה האישה.

הקולונוסקופיה הנוספת שהצביעה על סרטן

רק בספטמבר 2020 עברה רונה בדיקת קולונוסקופיה נוספת, שהעלתה ממצאים ובעקבותיהם נלקחה ממנה ביופסיה, ונמצא כי היא סובלת מסרטן מסוג קרציומה. למחרת אושפזה במאיר ושם עברה בדיקת CT שתוצאותיה הראו גידול סרטני ברקטום. בבדיקת MRI  בבי"ח מאיר נמצא כי הגידול משתרע לאורך 6 ס"מ במעלה המעי הגס.

בעקבות הממצאים, נשלחה התובעת ל-5 הקרנות. כשבוע לאחר מכן עברה ניתוח לכריתת רקטום, ושני ניתוחים נוספים במעי. לאחר מכן היא נשלחה ל-9 סבבים של טיפול כימותרפי, אך טיפולים אלה הופסקו, בשל אי-סבילות ורעילות קשה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' רויטל קריב, מומחית ברפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה, שקבעה כי התנהלות צוות רופאי הלל יפה וכללית הייתה רשלנית וגרמה באופן ישיר לנזקים קשים.

לדבריה, איכות בדיקת הקולונוסקופיה שבוצעה בהלל יפה בשנת 2018, והתיעוד הרפואי שנמסר בעקבותיו לקו בחסר, ובשל כך החמיצו הרופאים את הנגע הטרום-סרטני (פוליפ) שהתפתח באזור.

פרופ' קריב קובעת עוד, כי הגוש שאותר לבסוף בגופה של רונה, הוא, בסבירות גבוהה, מקור הדימום שממנו סבלה לאורך כשנתיים. לדבריה, העובדה שהגוש כמעט חסם לחלוטין את המעי מעידה על גדילה איטית וממושכת.

פרופ' קריב קובעת עוד, כי ביצוע בדיקת רקטוסקופיה באותו שלב, הייתה יכולה לאתר את הממצאים, ובכל מקרה יש לבצע בדיקות קולונוסקופיה במרווחים קבועים לאנשים בסיכון, כמו במקרה הנדון של התובעת.

בנוסף, קבעה פרופ' קריב, כי הפרוקטולוג שטיפל באישה מטעם כללית התרשל, משום שלא הפנה אותה לקולונוסקופיה, הסתפק בביצוע קשירת טחורים ולא ביצע מעקב אחריה לאחר ביצוע הניתוח.

עו"ד שפירא טוען כי רשלנותם של רופאי קופ"ח כללית והלל יפה היא זו שהביאה לאיחור משמעותי באבחון מחלתה של האישה. בעקבות איחור זה היא נאלצה לעבור ניתוחים מורכבים וטיפולים אינטנסיביים, שהסבו לה נזקים חמורים, ופגיעה משמעותית בתוחלת חייה ובאיכותם. לדבריו, עד היום היא סובלת מבעיות מעיים קשות, מחולשה כללית, וכאבים מפושטים בכל הגוף ובייחוד ברגליים.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט, לחייב את בית החולים הלל יפה המופעל על ידי משרד הבריאות, ואת קופת חולים כללית, לפצות את התובעת, בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

הלל יפה: "כתב התביעה התקבל בשבוע החולף וייבדק לעומקו. בית החולים יגיב בערכאות המתאימות".

כללית:  "כתב התביעה התקבל רק לאחרונה ותגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".