40 ילדים ובני נוער השתחררו בימים האחרונים משבי חמאס. 13 מהם הועברו להערכה וטיפול במרכז רפואי שניידר. ד"ר חבצלת ירדן-בילבסקי, רופאה בכירה במחלקת הילדים השבים במרכז הרפואי, מספרת שההכנות הרבות שנעשו במקום לקראת בואם, לא היו פשוטות. "כשניסינו למצוא בספרות הרפואית חומר על מחלות או על תופעות המאפיינות ילדים שחוזרים מהשבי, לא מצאנו שום דבר", היא מספרת. "פשוט אין חומר על ילדים ובטח לא על כאלה קטנים שחזרו משבי ממושך. נאלצנו להיעזר בחומר על מבוגרים שחזרו מהשבי ובשילוב הידע שלנו ברפואת ילדים ויחד עם הצוותים המקצועיים השונים, בנינו תכנית הערכה ובדיקות מסודרת". לדבריה, סיטואציה כזאת סוריאליסטית היא לא משהו שרגילים לראות בשניידר. "אנחנו רגילים לראות ילד בוכה, ילד חולה, הורים במצוקה, אבל את מה שקורה עכשיו אף אחד מאתנו לא ראה".

מה כללה תוכנית העבודה?

"בדקנו אם הילדים חולים במחלות כלשהן, בעיות או הפרעות. בדיקות עיניים למשל היו הכרחיות. הבנו שאנשים שיוצאים ממקום חשוך אחרי שבילו בו זמן רב יכולים לסבול מתחושת סנוור ונערכנו לזה. בדקנו גם סימנים לפגיעות גופניות, שברים שאולי אירעו ובמהלך השהות בשבי כבר התאחו; תנועות מפרקים, פגיעות רסיסים. בנוסף, הבאנו בחשבון שחלקם לא היו בתנועה זמן רב ולכן הפעלת השרירים עלולה לגרום לבעיות. אצל בנות נוער הבאנו בחשבון אפשרות של פגיעות מיניות ונערכנו לתת מענה גם לנושא הזה, על ידי רופאות מומחיות בתחום. כל סוגי הייעוץ שהיה נדרש לילדים או לאימהות, אורגן מראש כדי שהם לא יצטרכו לצאת מהמחלקה. הבאנו לכאן רופא שיניים, רופא אף אוזן גרון, דיאטניות ועוד".

"כשלקחתי לילדים דם, אף אחד מהם לא הזיל דמעה"

ד"ר ירדן-בילבסקי

בילבסקי מציינת כי בדיקות דם נעשו כמעט לכולם. "כשלקחתי לילדים דם, אף אחד מהם לא הזיל דמעה. עשינו את זה עם משחה מאלחשת שלא יכאב, עם חיבוק והמון סבלנות. בגדול, אני חושבת שמילת המפתח היא גמישות. בסופו של דבר, קיבלנו לטיפול משפחות שלמות, דבר שלא קרה מעולם. אם היו ילדים שלא רצו בדיקות כאלה ואחרות, מצאנו דרכים יצירתיות לעשות אותן או שפשוט נתנו להם זמן. השתדלנו שלא להפריע להם, בעיקר לא במפגשים המשפחתיים שאמורים לייצר אצלם עוגן מחודש".

המחלקה בה שוהים הילדים המשוחררים, ביה"ח שניידר (צילום: דוברות שניידר)
למשחקים יש תפקיד משמעותי בהערכת המצב של הילד | צילום: דוברות שניידר

"הנחנו שהמצב התזונתי יהיה ירוד"

הד"ר מציינת שמצבם התזונתי של הילדים היה אחד הדברים הראשונים שהיה חשוב להעריך ולטפל בו. "הנחנו מראש שהמצב התזונתי יהיה ירוד אחרי שהות ארוכה בתנאי שבי. זו תופעה מוכרת ממלחמות ממושכות, ומחומר שקראנו על פדויי שבי. בשילוב עם מה שאנחנו יודעים על טיפול בהפרעות אכילה, בנינו תוכנית הערכה תזונתית מקיפה ומפורטת הכוללת בדיקות מעבדה וייעוץ דיאטניות מומחיות בתזונת ילדים ונוער. הכנו גם תוכנית המשך טיפול במידת הצורך. בגלל התקופה הממושכת ששהו בשבי, הילדים עלולים להגיע למצב של תת-תזונה וירידה משמעותית במשקל. החשש היה גם לגבי הפרעות אכילה, מחסור במלחים ולעיתים קושי סביב הפעלה מחודשת של מערכת העיכול. לשמחתנו, באופן כללי ברמה הפיזית, הילדים חזרו יציבים ורובם לא דרשו התערבות מיידית".

"השתדלנו להזכיר להם שהם בסך הכל ילדים"

ד"ר ירדן-בילבסקי

מה כלל הטיפול בהיבט הריגשי?

"ישנם משחקים פסיכולוגיים-התפתחותיים ששמנו להם במחלקה. למעשה לא מדובר רק בצעצועים לשם משחק, אלא בכאלה שמהווים חלק מההערכה הגופנית והרגשית. ילדים המצויים בסטרס ממושך יכולים לפתח רגרסיה התפתחותית. אצל ילדים קטנים בודקים דרך המשחקים אם אבני הדרך נשמרות ואין רגרסיה התפתחותית שמבטאת סטרס קשה. כך למשל, ציור או הדבקת מדבקות, יכולים להעיד על יוזמה וגם לבטא מצב רגשי כזה או אחר. אם הילד לא מתעניין, ייתכן שזה מעיד על מצוקה. אפשר לצפות שילדים קטנים יתעניינו בבועות סבון, או שגדולים ייקחו טוש ויתחילו לצייר. לפי הפעילות והתפקוד אפשר ללמוד הרבה ולהסיק מסקנות. גם הציור עצמו עוזר לנו הרבה פעמים לפענח את התחושות".

המפגש הראשון של אביחי ברודץ עם אשתו וילדיו (צילום: דוברות מרכז שניידר)
"המפגשים המשפחתיים שאמורים לייצר אצלם עוגן מחודש" | צילום: דוברות מרכז שניידר

רגע שלא תשכחי?

"לא אשכח את אביגיל עידן הקטנה - כ"כ רצינו לשמח אותה ואמרתי לה שהיא מלכה, והכנו לה כתר והיא הלכה איתו; או ילדים שביום השני לאשפוז הרשו לי כבר לחבק אותם, והלכו איתי יד ביד להדביק מדבקות. ברגעים כאלה אני מבינה שאנחנו עושים פה משהו טוב. השתדלנו להזכיר להם שהם בסך הכל ילדים, שאנחנו מאמינים בהם ושהם לא לבד בדרך השיקום הארוכה לחיים מלאים".

לסיכום, אומרת ד"ר בילבסקי: "חשוב להדגיש שהמערך השלם והמקיף שנבנה פה הוא תוצר של חשיבה ועבודה משותפת של צוות רב-תחומי, שכולל בתוכו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדות סוציאליות, רופאות, אחיות ועוד. כולם מתמחים ספציפית בילדים. שיתוף הידע והחשיבה המשותפת הם שאפשרו את המעטפת השלמה והרגישה שכל כך נדרשת בעת טיפול באירוע המאוד חריג הזה, שבו ילדים שבים משבי".

ד"ר חבצלת ירדן בילבסקי, רופאה במחלקת הילדים השבים (צילום: חדשות 12)
ד"ר ירדן-בילבסקי | צילום: חדשות 12