כבר שנים דנים מומחים שונים בקשר שבין שתלי סיליקון בשדיים לבין גידולים סרטניים. לפני כ-3 שבועות פרסם ארגון הבריאות האמריקאי, ה-FDA, אזהרה לפיה קיים חשש לפתח גידול סרטני בשם קרצינומה של תאי קשקש (SCC), אצל נשים עם שתלי סיליקון. אזהרה זו מצטרפת לאזהרה נוספת שפרסם הארגון לפני כשלושה חודשים המדברת על הקשר בין שתלי שד מחוספסים של חברת אלרגן ובין סרטן מסוג לימפומה. אף כי שכיחות הסרטן בקרב נשים עם שתלים אינה שכיחה, במנהל ממליצים למטופלות אלה לבצע בדיקות באופן קבוע.

גם בארץ, יותר ויותר נשים חוששות מהסיכונים הטמונים בשתלים ואלפים פונות להוציאם. בין נשים אלה נמנות  גם מפורסמות כמו אלה איילון ומיכל ויצמן, שהוציאה את השתלים וסיפרה כי הרגישה שאינה זקוקה להם עוד כדי להרגיש ביטחון. גם נטלי דדון, אביבית בר זוהר, דנה רון ואלה איילון בחרו להיפרד לשלום מהשתלים שלהן.

ד"ר אלון לירן, מומחה בכירורגיה פלסטית, אסתטית ומשחזרת, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית ויחידת הכוויות במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא תל השומר, מסביר על התופעה, שהיא תוצאה הפוכה של הטרנד שפקד אותנו במשך כמה עשורים. "הייתה ממש היסטריה סביב זה. נשים התחילו לקרוא במדיה על כך ששתלי סיליקון אינם בריאים. היה שיח סביב המחשבה שהם עלולים לגרום למחלות כמו סרטן או מחלות אוטואימוניות. כיום בעולם ובישראל מיליוני נשים מוציאות שתלי חזה, בעיקר מסיבות בריאותיות".

לדבריו, תקופת הקורונה הייתה קטליזטור לתופעה. "בתקופה הזאת ראינו עלייה משמעותית בסוג הניתוחים הללו. לנשים היה יותר זמן, הן היו יותר בבית. להבדיל מניתוחים אסתטיים אחרים, נשים היו חרדות מכך שיש להן פצצה מתקתקת בתוך הגוף".

ד"ר לירן מוסיף כי שתלי הסיליקון הוצאו כבר לפני 30 שנה משימוש בארה"ב, בשל חשש כי הם עלולים לגרום לסרטן. עם זאת, מחקרים שבוצעו ע"י מספר חברות שתלים במשך כ-20 שנה, לא הצליחו להוכיח קשר ישיר לכך. לדבריו, בשנים האחרונות אכן דווח על מקרים של סרטן מסוג מסוים של לימפומה, המופיע בקרב נשים עם שתלים מחוספסים בלבד, מה שהוביל לריקול (קריאה לתיקון), לשתלים מהסוג הזה. עוד מציין ד"ר לירן כי בחצי השנה האחרונה הוציא הארגון אזהרה נוספת לגבי הקשר בין שתלי חזה לבין סרטן עור מסוג קרצינומה.

התהליך הדלקתי שנוצר סביב השתל

ד"ר לירן מסביר שהסכנה הרפואית שעלולה להיווצר בעקבות השתלים, קשורה לתהליך שנוצר סביב השתל. "ברגע שיש שתל בחזה, הגוף יוצר סביבו מעטפת שאנחנו מכנים בשם קופסית. זו מעין רקמת חיבור, כמו סוג של דלקת, שמאפשרת לגוף לבודד את השתל. לאורך השנים יש זליגה של סיליקון מתוך השתל, וזה מה שמצטבר בתוך הקופסית. כיום כשמוציאים שתלים מטעמים בריאותיים, מוציאים את כל הקופסית ושולחים לביופסיה כדי לראות שאין לימפומה. עם זאת, ישנם רופאים שלא ממהרים להמליץ על הוצאת השתלים, ובמקום זה שולחים את האישה למעקב אצל כירורג שד שכולל הדמיה אחת לשנה".

נטלי דדון (צילום: מתוך אינסטגרם, instagram)
בין המפורסמות שהחליטו להיפטר מהשתלים. נטלי דדון | צילום: מתוך אינסטגרם, instagram

הקשר האוטואימוני

פרופ' שיינפלד, רופא פנימי, מייסד המחלקה האוטואימונית בשיבא, מורה וחוקר בשיבא, מדבר על מחקר שביצע בעצמו במשך 20 שנה שתוצאותיו מפורסמות כעת, שבמסגרתו נבדקו למעלה מ-100,000 נשים. המחקר מצא כי שתל הסיליקון גורם אצל נשים רבות למחלות אוטואימוניות, שבמהלכן מערכת החיסון תוקפת את הגוף במקום להגן עליו. לדבריו, אף שמומלץ לא להיות עם שתל יותר מ-6 שנים, נשים לא מקפידות על כך. "גם פלסטיקאים לא תמיד מציינים את זה, כי הם מפחדים שנשים לא ירצו לעשות את הניתוח. אבל חשוב לדעת שהסיליקון לא נשאר במקומו, וזה מסוכן. במחקר שעשינו מצאנו חלקיקי סיליקון בעמוד השדרה ובמפשעה. למעשה, הסיליקון נוזל מחוץ לשתל אף שהקפסולה נשארת במקומה". פרופ' שיינפלד מציין כי במחקר גילו החוקרים כי נשים עם שתלים לא פיתחו רק סרטן, אלא גם סבלו מעשרות סימפטומים ביניהם: הפרעות בזיכרון, הפרעות שינה, עייפות קיצונית, כאבים, יובש בפה, יובש בעיניים ונימול של הידיים. "נשים היו מגיעות לרופאים ומתלוננות, אבל הרופאים לא ידעו לקשר בין הדברים ואמרו להן שהכל תקין אצלן", הוא מציין.

פרופ' שיינפלד מציין שמתוך 300 נשים שהשתלים שלהן, אצל 86% מהן גילו כי התלונות נעלמו, ובקרב 14% מהן הן אומנם לא חלפו, אבל ההסבר לכך לדבריו נובע מכך שלא הצליחו להוציא את כל הסיליקון מהגוף, והוא כבר זלג למקומות אחרים. עוד הוא מציין כי גם במדינות אחרות, בהן הולנד, ברזיל ויפן חקרו את הנושא וגילו תוצאות דומות.

לסיום, מסביר ד"ר לירן שכיום ישנן אופציות מומלצות יותר לשיפור אסתטי במראה החזה. "האופציה הטובה ביותר במקום שתל היא הזרקת שומן. אם חסר נפח מזריקים שומן ועושים הרמה. בהזרקת שומן למעשה שואבים שומן ממקומות שיש לאישה, לנשים רזות אין אופציה כזאת. המראה המתקבל הוא מראה טבעי יותר משתל, החיסרון בהזרקות שומן הוא שחלק מהשומן נספג ונעלם ולכן לפעמים צריך לחזור על הפעולה. לפעמים גם נוצרים גושי שומן. אבל בגדול מדובר באופציה טובה ומומלצת יותר".