גם אתם שמעתם על מישהו או מישהי שנדבקו עכשיו בקורונה לראשונה? האם יש לתופעה הזאת הסבר מדעי? ובכן, לא בטוח. עם זאת, יש כמה סיבות שיכולות להסביר את התחושה הזאת. תופעת "באדר מיינהוף" למשל, קשורה לזיכרון שלנו וייתכן שהיא יכולה לספק הסבר מעניין לכך. באופן כללי, תופעה זו מתייחסת לכך שאם אנחנו נתקלים במשהו, נשים לב אליו יותר, וכך ייראה לנו כאילו השכיחות שלו עולה, אבל רק לכאורה. לעניינינו - אם נניח שיש יותר חולים עכשיו, העניין הזה יחקק לנו בתודעה וכך נשים לב ליותר סיפורי "גם בן הדוד שלי מדרגה שנייה חזר חיובי". כלומר, אף שסיפורים כאלה הקיפו אותנו כבר מאז פרוץ הקורונה, דווקא עכשיו נשים אליהם לב יותר כי ההנחה הכללית היא שיש יותר חולים כרגע.
החורף כאן ומקדם ההדבקה עולה
מעבר לכך, אפשר לציין גם נתונים אובייקטיביים מהשטח שיכולים להסביר את התחושה שאנשים נדבקו לראשונה בקורונה, כלומר - לפי עובדות אלה ייתכן שבאמת לא חלו בה בעבר. על פי נתוני משרד הבריאות, בחודש האחרון קיימת עלייה במספר המאומתים בקורונה וכן במקדם ההדבקה. לפי הסטטיסטיקה, הרוב המכריע של תושבי המדינה לא חוסן מעולם או לא קיבל מנה נוספת של החיסון (הנחוצה לשם שמירה על רמת החסינות). לכן – באופן כללי, רמת החסינות ירדה לרמה שאינה יעילה למניעת הדבקה או מחלה קשה, מה שעשוי להסביר את העובדה שאנחנו שומעים על יותר אנשים שחלו לאחרונה. עם זאת, חשוב לציין שגם אם נדמה למישהו שמעולם לא חלה בקורונה בעבר, לא באמת ניתן לאמת את העניין, כיוון שכידוע קורונה לא תמיד מתבטאת בתסמינים וייתכן שאדם שחלה בעבר כלל לא מודע לכך שחלה.
בנוסף, אם עד סיום תקופת וריאנט דלתא שלוש מנות חיסון הראו יעילות גבוהה במיוחד מפני הדבקות בקורונה, לאחר הופעת אומיקרון יעילותו של חיסון טרי צנחה לכשלושה חודשים בלבד, כאשר וריאנטים חדשים אשר הופיעו המשיכו להציג כל פעם יכולת גבוהה יותר ויותר לחמוק מחסינות הן בקרב מחוסנים והן בקרב מחלימים. יחד עם זאת, אף שכיום החיסונים מגנים מהדבקה, ככל הנראה לתקופה הקצרה משלושה חודשים, הם ממשיכים להוכיח יעילות גבוהה במניעת תחלואה קשה ותמותה בייחוד בקרב המחוסנים ב-3 ו-4 מנות חיסון. התוצאה היא שאכן יותר נדבקים וחולים, ובהחלט יתכן שגם אנשים שהצליחו להישמר היטב בגלים הקודמים ולא לחלות.
גם העובדה שהחורף בפתחו קשורה לעלייה במקדם ההדבקה. בתקופה זו יש נטייה להתכנס יותר במקומות סגורים ולא מאווררים, המעלים משמעותית את הסיכוי להיחשף ולהדבק מאנשים החולים במחלות כלשהן אשר אינם מודעים לכך. בהנחה שאדם נחשף לחולה קורונה, לא יהיה לו תמריץ ללכת להיבדק, לכן קשה לדעת כמה בדיוק חולים פעילים יש בכל רגע נתון במדינה. בהמשך לכך, לאחר מעל שנתיים של פנדמיה עולמית אנשים מתחילים להתעייף מהסיטואציה. מצב זה זכה לכינוי "עייפות פנדמית", והוביל בין השאר לירידה בהיענות לשימוש באמצעי הגנה. מתי לאחרונה ראיתם מישהו עם מסיכה על הפה ועל האף במקום סגור, אנשים השומרים על מרחק פיזי או מישהו שלוקח יום חופש מהעבודה ונשאר בבית כשהוא משתעל? במצב כזה שבו אף אחד לא נזהר יותר, קשה יותר להימנע ממחלה. בנוסף, ישנה אווירה עולמית שהקורונה מאחורינו, וקיימת תנועה ערה של תיירים פנימה והחוצה מישראל. מובן שזה מצוין לבריאות הנפשית ולכלכלה, אבל ככל שיותר אנשים נכנסים ויוצאים מהמדינה ונמצאים באינטראקציה קרובה עם אנשים רבים - הסיכון להדבקה בקורונה עולה.
מי באמת עלול להידבק בקורונה ואיך מצמצמים את הסיכוי לכך?
באופן כללי, כל מי שלא חוסן או החלים מקורונה בתקופה האחרונה חשוף להדבקה. בין שכבר חליתם ובין שעדיין לא - תמיד כדאי לנסות למנוע מראש את ההדבקה. הדרך להימנע מכך היא להשתמש במסיכה (המכסה גם את האף וגם את הפה) בזמן שהייה במקומות סגורים או צפופים, לשמור על ריחוק פיזי וכמובן – להימנע מלצאת מהבית בזמן מחלה. באופן כללי תמיד כדאי להישאר בבית ולהחלים ולא להפיץ וירוסים לכל עבר - יש עוד וירוסים עונתיים שכיחים חוץ מקורונה. כמו כן, לפני מפגש עם אוכלוסייה בסיכון מומלץ לבצע בדיקת קורונה וחשוב להתחסן בבוסטר בהתאם להמלצות.
הכותבת היא ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור, וחברת עמותת "מדעת".