רעיה גלר מתמודדת עם סרטן מסוג אוסטאוסרקומה כבר שנה. אמה מיכל מספרת: "זה התחיל מכאבים חזקים ברגל, ומאז רעיה עברה סדרת בדיקות שכללה הדמיות וביופסיות ובסופו של דבר האבחנה והטיפול הממושך. היא עברה כימו, ניתוח ונאלצה להיפרד מהעצם הפנימית שלה. כיום היא לא יכולה לכופף את הרגל".

בתקופה שחלפה, מיכל שיתפה פוסטים מרגשים אודות ההתמודדות עם הסרטן, ולרוב זכתה לתגובות תמיכה מעצימות. אבל כמו כל הורה שמתמודד עם סיטואציה כל כך מורכבת, גם היא לפעמים נאלצת להתמודד עם שלל עצות ושאלות מרגיזות או חסרות טקט – כאלה שלעתים רבות נאמרות בכוונה טובה אבל מכווצות את הלב והנשמה. כדי למנוע סיטואציות כאלה מהורים נוספים שמתמודדים עם מצב דומה, מיכל ריכזה מדריך מיוחד, וכך כתבה בפוסט שאותו פרסמה ב"מאמצחיק": "קבלו את המדריך המלא לשאלות והמשפטים שלא אומרים ולא שואלים, לא אותי, ולא אנשים עם פיוז קצר ורגיש, שאלוהים נתן להם במתנה... ילדה עם סרטן". שימו לב: אם אתם מכירים הורה כזה וממש לא מעוניינים לגרום לו להרגיש רע, אלה המשפטים שממש לא כדאי להוציא מהפה.

• לבן של שכנה שלי היה כזה, אני אומרת לך זה בגלל חוסר בוויטמין D או B.

• אני אומרת לך, זה מהחיסון קורנה או מחיסון נגד שפעת של שנה שעברה.

• אז בסוף קוטעים לה את הרגל ?...

• מזל שלא קוטעים לה את הרגל!

• בדקתם מזוזות?

• בדקתם תפילין של ראש?

• בדקתם תפילין של ראש?

• קראתי שזה מאכילת בשר.

• רגע היא טבעונית?

• מה הסיכויים שנותנים לה?

• היא תצא מזה?

• היא תישאר צולעת?

• מה עם הצלקת ? תישאר ככה...?

• זה סוג מסוכן?

• זה גנטי?

• ממליצה לך לבדוק את הילדים האחרים.

.• בטח הילדים האחרים לבד כל הזמן .

• לא פשוט הא?

• בכלל לא פשוט. מסכנים.

• אני כל כך מרחמת עלייך.

• לא מקנאה בך

• אני כל כך מתנצלת שלא יכולתי לבוא לבקר אני פשוט המון בחו״ל.

• בטח את כל היום בוכה

• את בוכה הרבה?

• היא בוכה הרבה?

• הבת של שכנה שלי היה לה בול כזה, היא נפטרה, המסכנה, חבל.

.• איך אתם מצליחים לצחוק?

• נורא רזית.

• השמנת?

• זה סוג שחוזר?

• איך את ישנה בלילה?

• יש לה את המחלה?

• יש לה את המחלה?

• היא נכה?

• שלא תדעו צער.

• אני מכירה מישהי יפייפיה שהייתה חולה במחלה, התחתנה ב״ה עם מישהו שגם היה חולה במחלה, ב״ה בניסים גדולים הקימו משפחה.

• היא תוכל ללדת?

• הקפיאו לה ביציות?

• היא מקבלת מחזור?

• היא תוכל לקבל מחזור?

• תעשו תשובה.

• תחזרו בשאלה.

• רק השם יחליט מי יחייה ומי ימות.

• התותב – אפשר להדביק עליו מגנטים?

• בשמחות חיים שלי.

הפוסט של מיכל גלר (צילום: פייסבוק)
הפוסט של מיכל גלר | צילום: פייסבוק

מיכל, כל הכבוד על אורך הרוח. מה ענית כששאלו אותך כל כך הרבה שאלות מטרידות?

"כרגיל, צחקתי. זו הגישה שלי בחיים".

אילו תגובות קיבלת לפוסט?

"שאלו אותי בעיקר – אז מה כן לשאול?"

"ומה ענית?

"אל תשאלו - פשוט תהיו. תנהלו שיחה נורמלית, בלי רחמים, בלי מבטים. תצטרפו למסע שלנו ותיכנסו מתחת לאלונקה. אל תחכו שיבקשו מכם עזרה - פשוט תהיו".