האם אפשר להיות בעל עודף משקל אבל גם בכושר טוב ובמצב בריאותי תקין, מה שנקרא באנגלית "fat but fit"? נראה שהוויכוח הזה פשוט מסרב להסתיים. ותרשו לנו ספוילר: גם הכתבה הזאת לא תסיים אותו.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

בסוף החודש שעבר צפו יותר מ-200 אלף גולשים בווידאו של יוטיוברית הפיטנס ג'ורדן שלהאוב, שלקחה על עצמה אתגר שהוסיף שמן (או שומן) למדורה הזאת: שלהאוב שחזרה במדויק את רוטינת הכושר של דוגמנית המידות הגדולות אשלי גרהאם, ומצאה את עצמה – מילים שלה – "על הרצפה".

עכשיו, אם אשלי גרהאם מסוגלת לעמוד באימון שמפרק בחורה שכל הקטע שלה הוא פיטנס, נראה שזה סופי – כן, אפשר להיות "פט אבל פיט". נכון? אז זהו, שלגמרי לא בטוח.

אז שומן זה שוב לא טוב?

מחקר חדש, הגדול מסוגו אי פעם – הוא נערך באמצעות בדיקת התיקים הרפואיים של לא פחות מ-3.5 מיליון בני אדם לאורך 20 שנה, בין 1995 ל-2015 - בדק לעומק את הקשר בין עודף משקל ובריאות כללית. הממצא העיקרי: גם אנשים בעלי עודף משקל שאינם סובלים מסיבוכים רפואיים כלשהם נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות לב מאנשים בעלי משקל תקין. במילים אחרות, גם האשלי גרהאמים של העולם – אנשים שעודף המשקל לא מגביל אותם בשום אופן ושאינם סובלים מסוכרת או מלחץ דם גבוה – נמצאים בסיכון. לא רק בטטות הכורסה. 

השילוב בין עודף משקל ובריאות כללית טובה זכה בעבר לכינוי "השמנת יתר בריאה מבחינה מטאבולית", אבל המחקר החדש שתוצאותיו פורסמו לאחרונה ב-Journal of the American College of Cardiology סותר את צירוף המילים הזה. "השורה התחתונה היא שהשמנת יתר בריאה אינה קיימת", אמר ל"ניו יורק טיימס" מי שעמד בראש המחקר, ד"ר רישי קלייאצ'טי מהמכללה לרפואה ולרפואת שיניים באוניברסיטת בירמינגהאם.  

הממצאים של ד"ר קלייאצ'טי נראים חד-משמעיים. לאחר בדיקת התיקים הרפואיים של 3.5 מיליון בריטים, התברר שלסובלים מהשמנת יתר יש סיכוי גבוה הרבה יותר - עד 50% יותר - ללקות במחלות לב וכלי דם מאשר לאנשים בעלי משקל תקין, וזאת ללא קשר לאספקטים אחרים של מצבם הגופני. נמצא גם שהשמנת יתר מעלה ב-30% את הסיכוי לפתח מחלת לב כלילית, ואילו הפער הגדול יותר התגלה במקרים של אי-ספיקת לב: נמצא כי לאדם במצב של השמנת יתר יש סיכוי כפול ללקות באי-ספיקת לב מאשר לאדם במצב מטאבולי דומה ובמשקל תקין.

סוף פסוק? אז זהו, ששוב לא בטוח.

עוד ב-mako בריאות
>> המחלה הקשה שנפוצה במזה"ת - ובארץ לא מכירים
>> זו הסיבה שהכתפיים שלכם תפוסות כל הזמן
>> הטריקים הפשוטים האלה מנצחים את החשק למתוק

רגע, זה שומן או שריר?

בחודשיים שעברו מאז פרסום תוצאות המחקר מאוניברסיטת בירמינגהאם נשמעה לא מעט ביקורת על המתודולוגיה של ד"ר קלייאצ'טי. המחקר נערך באמצעות סריקה של תיקים רפואיים אלקטרוניים, והטענה הראשונה שהושמעה היא שרופאים לא בהכרח מתעדים בתיקים את הרגלי החיים של המטופלים. זאת ועוד: לא רק שאי אפשר בהכרח להסיק מהנתונים אם (או עד כמה) עוסק המטופל בפעילות גופנית, אלא שעצם ההגדרה של משקל יתר מבוססת בתיקים המדוברים על מדד ה-BMI – נוסחה שמשקללת גובה ומשקל, אבל לא מבדילה כלל בין שריר ושומן.

ד"ר קרל ג'. לביא, מנהל המרכז לשיקום לבבי ומניעת מחלות לב במרכז הרפואי אושנר בניו אורלינס, אמר לניו יורק טיימס כי בעוד שמחקרים קודמים אכן הראו קשר בין השמנת יתר ונטייה מוגברת לאי-ספיקת לב, בנוגע למחלת לב כלילית יש גם ראיות סותרות את הממצאים מברימינגהאם. "לפחות במקרים של השמנת יתר מתונה, רמת הכושר חשובה יותר מרמת השומן", אמר ד"ר לביא והזכיר מחקר תומך שתוצאותיו פורסמו רק בקיץ האחרון

בתגובה לדברים של ד"ר לביא הודה גם ד"ר קלייאצ'טי שהמחקר שלו אכן סובל מהיעדר נתונים בכל הנוגע להשפעה הישירה של פעילות גופנית על מצבם הבריאותי של מי שמוגדרים כבעלי משקל יתר: "ייתכן שאנשים בריאים מבחינה מטאבולית, שסובלים מהשמנת יתר אבל מקפידים על אורח חיים בריא, אכן מקטינים את הסיכוי שלהם ללקות במחלות לב וכלי דם".

תסמונת הרזה החולה

גם הרופאים שמבקרים את ד"ר קלייאצ'טי וגם אלה שמצדדים בו מדגישים שהמסר החשוב ביותר הוא הערך הטמון בפעילות הגופנית – ולו רק מפני שמחקרים רבים הוכיחו כי לאדם הממוצע קל יותר להקפיד על אורח חיים פעיל מאשר להפחית במשקל (או ליתר דיוק, גם להשיל כמה קילוגרמים וגם להימנע מלצבור אותם מחדש).  

מסר אחר שעולה משני צדי המתרס הוא שאנחנו פשוט לא מבינים מספיק את הקשר בין משקל ובריאות. לראיה, אחד הממצאים של המחקר מבירמינגהאם הוא שאנשים בתת-משקל נמצאים בסיכון גבוה יותר לשבץ אפילו בהשוואה לאנשים עם השמנת יתר חולנית – וזה לא משהו שהרפואה בת זמננו יודעת להסביר. באותו הקשר, כבר לפני כשנתיים כתבנו כאן על סכנות "השומן הפנימי", מצבורי שומן שעשויים לסכן גם אנשים רזים. למעשה, מתברר שהם עשויים לסבול אפילו מתופעות המזוהות עם השמנת יתר חולנית.

אז מה השורה התחתונה? מצד אחד, כבר הזהרנו: אין כזאת. מצד שני, ברור שהשילוב המנצח הוא להישאר פעיל גופנית ולהיבדק מעת לעת - גם אם נדמה לנו שאנחנו לגמרי בכושר או לגמרי רזים. לא משנה מה עוד מוכיחים המחקרים, אף אחד עוד לא טעה עם אורח חיים פעיל ובדיקות תקופתיות.