למה האינסטינקט הראשוני שלנו לאחר שאנחנו מקבלים מכה במרפק זה לשפשף אותו? ולמה אנחנו חייבים להכניס אצבע לפה כשהיא נפגעת? נראה שלא מדובר רק בפעולה שנועדה לשכך את הכאב פיזית, אלא גם בטכניקה שמקורה במערכת העצבים שלנו שמטרתה להפחית קולטני כאב במוח שלנו. אז איך זה באמת עובד ומה עומד מאחורי הפעולה האוטומטית הזו? כדי להבין את זה, עלינו לקחת כמה צעדים אחורה ולהבין איך כאב נגרם בגוף.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
ב-1965, שני חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – פטריק וואל ורונלד מלזאק – פיתחו את "תאוריית שליטת השער בכאב", שברובה רלוונטית עד היום. לורן מנדל, מרצה לנוירו-ביולוגיה והתנהגות באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, הסביר לאתר Mental Floss כי מחקרם של וואל ומלזאק הראה שתחושת כאב קשורה באיזון של גירויים בסוגים שונים של סיבים עצביים. "הרעיון היה שסיבים מסוימים שמגבירים את הקלט הם שפותחים את השער, והסיבים שמפחיתים את הקלט סוגרים את השער", אמר מנדל. "אז יש את הרעיון של בקרת שער הממוקמת בפתח חוט השדרה – שהוא למעשה יכול להיות פתוח ולייצר כאב, או להיות סגור ולהפחית כאב".
ב-1996 נוירו-פיזיולוג בשם אדווארד פרל גילה שתאים מכילים קולטנים תחושתיים של כאב, שהם למעשה נוירונים המאותתים על נוכחות של גירוי הגורם לפגיעה ברקמות הגוף. משני הסוגים העיקריים של סיבים עצביים (קטנים וגדולים), הגדולים נושאים עמם מידע שאינו כולל קולטני כאב, ואילו הסיבים הקטנים מעבירים מידע הכולל קולטני כאב.
עוד ב-mako בריאות:
>> כמה פעמים ביום אתם אמורים לעשות פיפי?
>> הבטן מתנפחת אחרי האוכל? תנסו את הדבר הבא
>> 5 מזונות אנטי אייג'ינג שאתם חייבים להוסיף לתפריט
גירוי נגדי
מנדל מסביר כי במחקרים שבהם ישנו גירוי חשמלי לעצבים, הסיבים הראשונים שמגורים הם הגדולים. ככל שעוצמת הגירוי עולה, כך סיבים קטנים יותר מצטרפים. "כשעושים את זה בעוצמה נמוכה, המטופל יזהה את הגירוי, אבל זה לא יכאיב לו. אבל כשאתם מגבירים את עוצמת הגירוי, לבסוף מגיעים לסף שבו המטופל יאמר 'זה כואב'", מסביר מנדל. כך למעשה ניתן לחבר מסקנה זו למסקנתם של וואל ומלזאק; הסיבים הגדולים הם שסוגרים את השער, ואילו הקטנים הם שפותחים את השער.
אחרי שהבנו כיצד כאב פועל בגוף, נוכל להסביר למה בדיוק אנחנו מכניסים אצבע לפה כשכואב לנו. לדברי מנדל, פעולה זו למעשה מפעילה את הסיבים הגדולים, באמצעות "גירוי נגדי". ההשפעה של הכנסת האצבע לפה או שפשוף המרפק מפחיתה את מטר האותות העצביים שגורמים לכאב. "אתם למעשה סוגרים את השער, זה מה שמפחית את הכאב", הוא מסביר.
למרות ש"גירוי נגדי" לא באמת יעזור כשמדובר בפציעות חמורות יותר, אך זה עשוי לסייע בפעם הבאה שבטעות תיסגר דלת על האצבעות שלכם.