אנחנו יכולים להישאר צעירים בנפש עד גיל 120 אבל לגוף שלנו יש הרבה פעמים תכניות אחרות. המפרקים שלנו קצת חורקים, העור נהייה יותר יבש והרבה יותר קשה לנו לישון. הנה כל מה שקורה לנו לגוף אחרי גיל 60, ואיך כדאי להתמודד:
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
בריחת שתן
אם חשבתם שלהרטיב במיטה זו נחלתם של הקטנטנים, זה לא לגמרי מדויק. בגילאים מבוגרים מתרחשת התרופפות של השרירים השולטים על הסוגרים, מה שיכול לגרום לבריחת שתן, וכל מיני פלשבקים לילדות בכל כורחנו. הגדלת הפרוסטטה היא אחת התופעות הנפוצות בקרב גברים בגילאי 50 ומעלה, ותסמיניה הבולטים הם תכיפות במתן שתן ובריחת שתן. גם נשים מעל גיל 50 חשופות לשינויים במערכת דרכי השתן, הנובעים ממצבים של צניחת הרחם או צניחת שלפוחית השתן כתוצאה מלידות מרובות, דלקות חוזרות בדרכי השתן או יובש בנרתיק כתוצאה מחוסר באסטרוגן. כל אלה יכולים לגרום לבריחת שתן. ואם חשבתם שספורט יציל אתכם, דעו לכם שגם נשים שהיו בעברן ספורטאיות עלולות לפתח בריחת שתן, דווקא בשל מאמץ יתר לתקופה ממושכת.
איך יודעים? התסמינים הם שלפוחית רגיזה, ביקורים תכופים מאוד לשירותים וחוסר היכולת להתאפק לפיפי לאורך זמן.
מה עושים? יש תרגילי ספורט מסוימים לחיזוק שרירי רצפת אגן ותרגילי פיזיותרפיה ייחודיים לאזור רצפת האגן. בנוסף, קיימים מוצרי ספיגה חדשניים המספקים הגנה דיסקרטית למניעת מבוכה. ובמידה והמצב חמור, יש גם טיפולים ניתוחיים כמו החדרת טבעת להחזקת הרחם או מתיחת השרירים שמחזקים את הרחם על מנת למנוע את בריחת השתן.
בריחת סידן ואוסטיאופורוזיס
העצמות שלנו נהיות פחות צפופות ויותר חלשות, כך שנפילות שפעם יכולנו לקום מהן בקפיצה הופכות להיות קצת יותר רציניות. בריחת סידן גורמת להיחלשות העצמות וגורמת לשברים להיווצר ביותר קלות. התופעה פוגעת בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר, אך גם לא מעט גברים סובלים ממנה. במחקר שנערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות ב-2004, נמצא כי 30 אחוז מהנשים מעל גיל 65 סובלות מכך, ובעשור האחרון החלו להבין שגם אצל גברים התופעה נפוצה, ומסתבר שאחד מתוך חמישה גברים מעל גיל 65 סובלים מאוסטיאופורוזיס.
איך יודעים? לבריחת סידן אין סימנים מקדימים והיא עשויה להתגלות רק כאשר נוצרים שברים בגוף. האזורים השכיחים ביותר להופעת שברים הם חוליות עמוד השדרה, שורש כף היד או הירך. בנוסף, הגורמים למחלה הם גנטיים ומושפעים מגיל וממגדר. אך גם נטילה ממושכת של תרופות מסוימות, כמו סטרואידים, תרופות לאפילפסיה ותרופות לדילול דם, יכולה לחשוף את החולים לירידת מסת העצם.
מה עושים? קודם כל חשוב להיות מודעים למחלה ולטפל בה בזמן. זה אומר שמגיל 60 כדאי להתחיל לעשות פעילות גופנית כדי לשמור על מסת העצם, לבצע בדיקות לצפיפות העצם כדי לבדוק את מצב העצמות שלכם ולהקפיד על תזונה עשירה בסידן ונטילת ויטמין D בשילוב חשיפה מבוקרת לשמש.
נגעי עור
ישראל היא שטופת שמש, ואחרי שיוצאים לפנסיה אין הרבה מה לעשות חוץ מלהיות בים. הבעיה היא שמעל גיל 60 הסיכוי לחלות במחלות עור כמו מלנומה או מחלות ממאירות בעור גדל משמעותית. וככל שמתבגרים, הסיכוי לחלות רק עולה.
איך יודעים? כאשר מופיע נגע חדש בעור יש לגשת באופן מיידי לרופא ולהיבדק. ובכלל, לאוכלוסייה שסובלת מבעיות עור שונות, מומלץ להיבדק על ידי רופא עור אחת לשנה. במחלות שפירות של העור יש צורך להיות במעקב, כיוון שחלק מהנגעים יכולים להפוך לגידול ממאיר.
עוד ב-mako בריאות:
>> לעולם פגם: האנשים היפים שבטוחים שהם מכוערים
>> תקופת יובש: מה יקרה לכם אם תפסיקו לעשות סקס?
>> האימון משעמם אתכם? כך תאתגרו את עצמכם
מה עושים? תהיו אקסטרה חכמים בשמש. חשוב ביותר להשתמש בקרמים להגנה מפני קרינת השמש, בכובע ובמשקפי שמש, וכמובן, לא להיחשף לקרני השמש בשעות החמות. תתעוררו לפני השמש ותלמדו משהו מהחבר'ה שבאים לשחות בים ב-5 בבוקר.
לחץ דם גבוה
כנראה שכל הלחץ הזה משפיע עלינו, כי ככל שאנחנו מתבגרים, כך לחץ הדם שלנו עולה. הנטייה ללחץ דם גבוה יכולה להתחיל כבר מגיל 30, אך זה קורה לרוב לאחר גיל 50, וזה לרוב מאפיין גברים. הסכנות לעליית בלחץ הדם הן עישון, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית וצריכה גבוהה של מלח. כל אלו יכולים לגרום לעלייה בלחץ דם בגילאים צעירים.
איך יודעים? הסימנים הקלאסיים ללחץ דם גבוה הם כאבי ראש (במיוחד באזור העורף), עייפות, חוסר אנרגיה, סחרחורת, אי נוחות או כאבים בבית חזה ודופק מהיר. הבעיה הגדולה היא שהרבה מהאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה לא מרגישים את התסמינים הללו, ולכן לא מאובחנים בזמן, מה שעלול הוביל להתקף לב או אירוע מוחי.
מה עושים? ההמלצה היא להתחיל לבצע בדיקות שגרתיות ללחץ דם כשמגיעים לגיל 60. אפשר לעשות את זה בכל פעם שמבקשים אצל רופא המשפחה או אחת לחודש. בנוסף, בכדי למנוע את התופעה כדאי לשמור על אורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית של 40-50 דקות כ-5 פעמים בשבוע, הימנעות מעישון ומשתיית יתר ושמירה על תפריט מאוזן.
בעיות שינה
זוכרים שפעם הייתם יכולים לישון סופ"ש שלם בלי להניד עפעף? זה לא יישאר כאן לעוד הרבה זמן אז תנצלו את זה כל עוד אתם יכולים. ככל שמתבגרים, נדודי שינה הופכים להיות דבר שבשגרה. זה יכול להיגרם ממתח נפשי, ממחלות או תרופות או מהרגלי שינה קלוקלים. לפעמים זה קשור לעובדה שכבר ישנתם בצהריים, לפעמים זה קשור לג'ט לג או לעבודה במשמרות ולפעמים אנחנו פשוט לא מספיק עייפים, למרות שכבר לילה. נדודי שינה יכולים גם להיגרם ממצבים של דיכאון או חרדה, וגם התרופות שמטפלות בהן משפיעות עליה.
מה עושים? הדבר החשוב בטיפול הוא איתור הסיבה שמובילה לבעיות שינה, וטיפול בסיבה עצמה ולא רק בנדודי השינה. למשל, אם הסיבה לכך היא מתח נפשי חשוב לטפל בגורמים לכך ולנסות לנטרל או להימנע מכך. במצבים בהם מטפלים רק בעזרת תרופות, האדם עלול להתמכר לתרופות ולהיות תלוי בהן כדי לישון, בעוד שסיבה האמיתית לנדודי השינה ממשיכה להתקיים.
* ייעוץ מקצועי לכתבה: ד"ר סוצקובר אלכס - רופא מומחה בגריאטריה בקופ"ח מאוחדת
>> לעוד מידע על מוצרי דיפנד היכנסו לכאן