יש סיכוי טוב שברגע ששמעתם את עצמכם (ולא משנה בכמה פעמים מדובר) בהקלטה קולית או בסרטון וידאו כלשהי, יעבור בכם גל של דחייה ורתיעה מהקול שלכם שאתם שומעים. וגם אם לא תתעבו אותו, אין ספק שהוא יישמע שונה ממה שאתם רגילים לשמוע. מוזר וכאילו זר.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הדחייה משמיעת הקול שלנו היא תופעה כלל אנושית. גם שחקנים או זמרים, שרגילים בשגרת העבודה שלהם לשמוע את עצמם בהקלטות או בסרטים, עדיין חווים אותה. "אני שונא את הקול שלי", אמר השחקן ג'ון מלקוביץ' כשהתארח בתוכניתו של קונאן אובריאן. "כשאני מאזין לעצמי, דבר שממנו אני מנסה כל הזמן להימנע, זה נשמע לי כמו מישהו שצרך סמים קשים למשך שנים ארוכות. אני חושב שרוב האנשים לא אוהבים את קולם, ואני ממש לא יכול לשאת אותו. אם אני שומע הודעה קולית שהשארתי בטלפון, אני שואל את עצמי: 'מי זה האיש הזה?'. אם אצטרך לצפות בתוכנית הזו ולשמוע את עצמי, אני פשוט איאלץ לכסות את אוזניי".

אז למה כל כך קשה לנו לשמוע את עצמנו?

"יש שתי דרכים שבהן הקול מגיע למוח שלכם", מסביר פרופ' דאגלס הארטלי, פרופסור מנתח א.א.ג.  באוניברסיטת נוטינגהאם, בראיון למגזין Broadly. "הדרך הראשונה היא האוויר שרוטט בעור התוף שלכם באוזן דרך נתיב הולכת אוויר, שנכנס לאוזן הפנימית – זה בדיוק האופן שבו אתם שומעים את האנשים סביבכם מדברים. הדרך השנייה שבה אנו שומעים דיבור, ספציפית את הדיבור של עצמנו, היא דרך העצמות בראש שלנו. כשאתם מדברים, התנודות גורמות לרטט ישיר בעצמות הגולגולת שלכם והרטט נכנס לאוזן הפנימית. מסלול זה נקרא נתיב הולכת עצם. כשאנחנו שומעים את עצמנו מדברים נוצר מצב ייחודי שבו אנחנו מאזינים בעצם לשילוב של הקול שלנו כפי שהוא מגיע  אל עור התוף באמצעות הולכה באוויר, וגם באמצעות הולכת עצם בנתיב שעובר דרך הגולגולת שלכם".

עוד ב-mako בריאות: 
>> האימון שישרוף שומן תוך חמש דקות בלבד
>> למה גוגל יצרה 20 מיליון יתושים במעבדה?
>> תציצו במראה: האם יש לכם נמשים בעיניים?

כאן בדיוק טמון ההסבר לאי הנוחות העמוקה שאנו חווים כשאנחנו שומעים את הקול שלנו מוקלט: במקרה הזה אנחנו שומעים אותו רק באמצעות הולכת אוויר, והוא באמת נשמע אחרת לגמרי. "הקול שלכם הוא ייחודי. אף אחד אחר לא שומע אותו כמו שאתם שומעים אותו", אומר פרופ' הארטלי. "מה שאתם קולטים בהקלטה קולית זה מה שכולם שומעים, אבל מבחינתכם זה לא אתם, ולכן זה לא מוצא חן בעיניכם. בני אדם לא טובים בהתמודדות עם דברים שקרובים מאוד למה שהם מכירים אבל גם לא זהים להם. בגלל זה האזנה לקול שלכם מעצבנת אתכם".

אגב, האפקט שעליו מדבר הארטלי קיים גם כשמדובר במראה עיניים: נכון קורה לפעמים בסרט שדמות אנושית או כמו-אנושית שנוצרה באנימציית מחשב מייצרת תחושה לא נוחה, משהו שלא נעים להתבונן בו? אז אנשי אפקטים מכנים את זה "Uncanny Valley", או בתרגום חופשי "עמק המוזרות". זאת אותה בעיה: הדמויות הללו קרובות מאוד, אבל לא זהות, למה שאנחנו מכירים. ומתברר שזה פשוט לא בא לנו טוב, בעיניים או באוזניים.