האזנה למוזיקה היא פעילות מורכבת, בעלת השפעות דרמטיות על התודעה. אולי אחת התכונות המוכרות ביותר בהקשר הזה היא היכולת של מוזיקה להפעיל בו-זמנית אזורים נרחבים במוח, וכך לעורר זיכרונות אסוציאטיביים. באופן דומה לשירי הקרב ששימשו לאורך כל ההיסטוריה כדי להלהיב את החיילים היוצאים למלחמה, לכולנו יש שירים מסוימים שמזכירים לנו אירועים מיוחדים או נותנים לנו מוטיבציה. כאשר ברקע מתנגן לו שיר ששמענו בעבר, המוזיקה מתחרה על תשומת הלב שלנו ועוזרת לנו להסיח את דעתנו מהמאמץ בזמן האימון.
חקר השפעת המוזיקה על המוח, וספציפית – חקר התרומה שלה לאימון הגופני, הֵחל כבר בראשית המאה הקודמת, כאשר נמצא שרוכבי אופניים דיוושו מהר יותר כאשר שמעו מוזיקה קצבית, בהשוואה לחבריהם שנאלצו לעשות זאת בשקט. בינתיים חלפו קצת יותר ממאה שנה, ומחקרים חדשים מראים כי לא גילינו אלא את קצה הקרחון של המנגנונים העומדים מאחורי התופעה.
עוד ב-mako בריאות:
>> תכינו את הבטן והזרועות שלכם: ככה עושים L-sit
>> למה נשים מזייפות אורזגמה? ואיך לצאת מהשקר
>> חכמים ובריאים: 8 המאכלים הכי חשובים לילדים
השיפור הניכר במצב הרוח בזמן שמיעת מוזיקה נעימה הוא תופעה נוספת וחשובה לא פחות, המשנה לגמרי את התפיסה שלנו לגבי המאמץ בזמן הפעילות. מתברר כי סמוך לרגעי השיא של מנגינה או לפזמון של שיר, קיימת הפעלה מוגברת של אזורים במוח הקשורים לפעילות רגשית. בזמן השמיעה המוח שלנו מנתח את התקדמות המוזיקה, וכאשר התת מודע שלנו מצליח לתזמן את תחילתו של שיא המנגינה, מתרחשת הפרשה מוגברת של דופמין – מוליך עצבי היוצר תחושה של תגמול, הצלחה ועונג. מעניין לציין כי חומר זה משחק תפקיד מרכזי בתהליכי התמכרות, ונוכחות מוגברת שלו בזמן מאמץ פיזי יכולה לתרום לקישור בין ספורט להנאה ובכך להפוך את ריצת הבוקר שלכם לסוג של סם.
התגלה גם כי מוזיקה מגרה אזורים של שליטה מוטורית במוח, ומסוגלת לגרום לדחף בלתי נשלט להניע את הגוף. חוקרים סבורים ששמיעת מוזיקה מביאה לזרימה מוגברת של דם לעבר הגפיים, העשויה להיות אחראית לתופעת רקיעת הרגליים לצלילי מקצבים מהנים, ותורמת ככל הנראה לדחף הטבעי שלנו לרקוד. כמו כן נמצא כי הדופק וקצב הנשימה יכולים להיות מושפעים מהעוצמה ומהקצב של המוזיקה, ולעתים אף מסתנכרנים עמה לחלוטין. תופעה זו יכולה לתרום רבות לספורטאים מתחילים, כגון חובבי ריצה שמתקשים עדיין להסדיר את הנשימה שלהם בקילומטרים הראשונים, שכן ויסות נכון של צריכת החמצן בגוף באמצעות מוזיקה יכול לתרום להארכת משך הפעילות ולעצימות גבוהה יותר. לכן מומלץ לבדוק את הפלייליסט שלכם לפני שאתם יוצאים לריצה, ולבחור שירים במקצב שנכון בעבורכם.
המוזיקה עוזרת גם בסוף האימון: מתברר שנוסף על התועלת במהלך המאמץ, המוזיקה מסייעת בתהליך ההתאוששות שלאחר פעילות גופנית, והמשך ההאזנה יכול לזרז את ספיחת החומצה הלקטית. אז אם אתם רוצים שהשרירים שלכם לא ייתפסו, אולי כדאי שלא תעצרו את המוזיקה עד אחרי המתיחות. והכי חשוב, אל תשכחו להטעין את הנגן!
* אלכס קרצר, מכון דוידסון לחינוך מדעי